שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    החייל F יישפט על אירועי "יום ראשון הארור"
    47 שנה אחרי שחיילים בריטים ירו למוות ב-13 פעילים קתולים בצפון אירלנד הוחלט להגיש כתב אישום נגד אחד מהם. משרד ההגנה הבריטי: "לא ייתכן שחיילינו יחיו תחת איום מתמיד של העמדה לדין"

    התביעה בצפון אירלנד הודיעה בצהריים (יום ה') כי החליטה להעמיד לדין חייל בריטי לשעבר בגין שני מעשי רצח שבוצעו במסגרת אירועי יום ראשון העקוב מדם (Bloody Sunday, המכונה גם "יום ראשון הארור") ב-1972.

     

    עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

    החקירה קבעה: לא היה איום. אירועי "יום ראשון הארור", 1972 (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    החקירה קבעה: לא היה איום. אירועי "יום ראשון הארור", 1972(צילום: Gettyimages)

    באותו יום, 30 בינואר, פתחו חיילים בריטים באש נגד פעילים קתולים למען זכויות האזרח שהיו בלתי חמושים – והרגו 13 מהם. האירוע, שהתרחש בלונדונדרי, הפך לאחד האירועים המפורסמים ביותר בשנות הסכסוך האלים בצפון אירלנד, ונחשב לזה שנתן את האות לעשרות שנים של אירועי דמים. מלבד 13 הפעילים שנהרגו במקום נפצעו עוד 14, ואחד מהם מת לאחר מכן מפצעיו.

     

    התביעה בצפון אירלנד מסרה היום כי לא נמצאו די ראיות כדי להעמיד לדין 16 חיילים אחרים. החייל שכן הוחלט להעמידו לדין, ושהוצג בשם "החייל F", מואשם ברצח וויליאם מקיני וג'יימס ריי ובניסיון לרצוח את ג'וזף פרייל, מייקל קין, ג'ו מהון ופטריק אודונל. החיילים היו חלק מגדוד הרגימנט המוצנח, והמפגינים שנורו קיימו באותה העת הפגנה במחאה על מעצרם של לאומנים אירים.

     

    חקירה שנערכה סביב אירועי יום ראשון העקוב מדם והסתיימה ב-2010 העלתה שהקורבנות היו חפים מפשע וכי לא נשקף מהם שום סיכון לחיילים. בתום החקירה, שהייתה הארוכה והיקרה בתולדות מערכת המשפט הבריטית, פורסם דו"ח באורך 5,000 עמודים, ובו נקבע שהאזרחים נהרגו ללא הצדקה ושכמה מהחיילים הבריטים שיקרו בימים שלאחר התקרית הקטלנית. ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון התנצל אז על אירועי "יום ראשון הארור": "מה שקרה שם לא אמור היה לקרות", אמר. "כמה מחברי כוחות הביטחון נהגו באופן פסול".

    רה"מ הודה: "זה לא היה צריך לקרות". צועדים לזכר ההרוגים (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    רה"מ הודה: "זה לא היה צריך לקרות". צועדים לזכר ההרוגים(צילום: Gettyimages)

    בהודעה שפרסמו היום בצהריים כמה ממשפחות החיילים-לשעבר נמסר כי הן מאוכזבות מההחלטה. בעוד משפחות הקורבנות קוראות למצות את הדין עם האחראים, תומכי החיילים אומרים שהם פעלו תחת תנאי לחץ קשים ביותר ושאין זה הוגן להעמיד אותם לדין עשרות שנים אחרי האירועים.

     

    שר ההגנה של בריטניה, גאווין וויליאמסון, מסר כי הממשלה הבריטית תספק תמיכה משפטית מלאה לחייל F. בהודעתו הוסיף: "הממשלה תחתור בדחיפות לרפורמה במערכת בכל הנוגע לטיפול בענייני העבר. החיילים שלנו שמשרתים בהווה ואלה ששירתו בעבר אינם יכולים לחיות תחת איום תמידי של העמדה לדין".

     

    הסכסוך האלים בצפון אירלנד, נזכיר, התנהל בין שתי הקהילות הדתיות בחבל – הרוב הפרוטסטנטי, שניסה לשמר את ההגמוניה שלו ואת האיחוד עם בריטניה, ומנגד המיעוט הקתולי, שדרש שוויון זכויות ואף קרא בחלקו להצטרף לרפובליקה של אירלנד. מהומות שפרצו בשנות ה-60 הובילו ב-1969 את הצבא הבריטי להתפרס בחבל, ולאחר מכן באו שלושה עשורים של פעולות טרור ועימותים מזוינים, שבהם נהרגו כ-3,000 בני אדם. הסכסוך הגיע לסיומו באפריל 1998, עם גיבושו של הסכם "יום שישי הטוב", שקבע בין השאר כי המחתרת האירית (IRA) תפורק מנשקה.

     

    תקרית "יום ראשון הארור" הייתה אירוע הירי הקשה ביותר בימי הסכסוך בצפון אירלנד, אם כי כמה פיגועי תופת שביצעו הצדדים הניצים בסכסוך באמצעות פצצות גבו מספר קורבנות גבוה יותר. על כל פנים, ההחלטה היום עלולה להציף שוב את המחלוקות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים