שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הסודות הקטנים של ה-WWW
    30 שנה אחרי שהומצא, ה-WWW אמנם מיותר אבל עדיין מופיע בשורת הכתובת, בדיוק כמו שני הלוכסנים. מי בכלל קובע את התקנים המחייבים ברשת, איפה מוצאים דפי אינטרנט מתחזים ומי מנהל פה את הארכיון?

     

    לרשת האינטרנט אין יום הולדת אחד, יש לה כמה כאלה: מה שאנחנו מכירים היום כמילה כוללת, "אינטרנט", מבוסס למעשה על הרבה המצאות וחידושים, שלכל אחד מהם יום הולדת משלו. אז אפשר לציין את יום תחילת פעילותה של ARPANET - רשת "הסוכנות לפרויקטי מחקר מתקדמים" של הצבא האמריקאי, שחיברה לראשונה מספר מחשבים שהעבירו ביניהם מידע. זו התעוררה לחיים ב-29 באוקטובר 1969. ואפשר לציין גם את היום שבו ARPANET אימצה את מודל העברת המידע המשמש בסיס לאינטרנט של היום, TCP/IP  - זה קרה ב-1 בינואר 1983.

     

    אבל אנחנו כאן בשביל תאריך אחר - 12 במרץ 1989. זהו התאריך שבו נולדה ה-World Wide Web, הרשת הכלל-עולמית, אחד החלקים החשובים והמשמעותיים באינטרנט. אם את כלל האינטרנט אפשר להגדיר כרשת שמעבירה מידע, ה-WWW הוא החלק שאחראי על אתרים. זהו המרחב שבו נמצאים דפי אינטרנט, עם כתובות טקסטואליות וקישורים מדף לדף.

     

    שלושים שנה ל-WWW (אילוסטרציה: Shutterstock)
    שלושים שנה ל-WWW(אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    יום לידתו של ה-World Wide Web, מבחינתנו, אינו היום שבו עלה לאוויר האתר הראשון עם כתובת WWW. הלידה שלו הייתה הרבה יותר ביורוקרטית: טים

    ברנרס-לי, שעבד באותה תקופה במרכז האירופי המפורסם לחקר הגרעין, CERN, שלח באותו היום לבוס שלו מזכר בשם "ניהול מידע: הצעה". בהצעה הזו, תיאר ברנרס-לי איך אפשר לדעתו לנהל מאגרי מידע הולכים וגדלים של מדענים. הדרך אותה תיאר היא מה שלימים יהפוך לאתרי אינטרנט, המקושרים זה לזה.

    השם World Wide Web כלל לא היה קיים במזכר ההוא של לי. את השם הזה המציא רק שנתיים לאחר מכן, ב-1990, כאשר תיכנת את הדפדפן הראשון. באותה תקופה רשת האינטרנט כבר הייתה פעילה - היא כללה קבוצות דיון, שרתי קבצים ומיילים. אבל ברור שה-WWW הוא מה שהנגיש את האינטרנט להמונים, ותרם משמעותית לצמיחתה בעשורים שאחרי.

     

    "כל הנייר והעצים האלה"

    30 שנה אחרי המזכר ההוא, ה-WWW עדיין חי וקיים. ולא רק כקונספט, אלא גם כחלק בכתובתו של כל אתר, המסמל כי מדובר בדף אינטרנט. הכתובות האלה אמנם השתנו בשלושת העשורים האחרונים, אבל המבנה שלהן עדיין דומה: קודם מגיע ה-http (או, בימינו, https), שמבהיר באיזה תקן תקשורת הדף יתקשר אתכם, אחר-כך מגיעות הנקודותיים ואז שני לוכסנים. רק אז מגיעים ה-www (או שלא), נקודה, כתובת האתר, נקודה, סיומת.

     

    חשבתם פעם מהו תפקידם של שני הלוכסנים בכתובת האתר? ובכן, האמת היא שאין להם תפקיד. לאורך השנים התבטא טים ברנרס-לי בנושא הלוכסנים, ואמר שהם מיותרים: לא היה בהם צורך אמיתי, הם בסך הכל סימנו שזה המקום שאחריו מגיע החלק הראשי בכתובת. בריאיון ל"ניו יורק פוסט" לפני כעשור אמר ברנרס-לי "הביטו בכל הנייר והעצים שהיינו יכולים לשמר אם אנשים לא היו צריכים לכתוב או להקליד את הלוכסנים האלה על נייר לאורך השנים. וזה עוד לפני שאנחנו מזכירים את העבודה האנושית והזמן שהושקעו בהקשה של שני התווים האלה אינספור מיליוני פעמים בשורות הכתובת". 

     

    הדפדפנים המודרניים, כמובן, כבר לא מתעקשים שתכתבו את החלקים הפורמליים בשורת הכתובת. גם אם תתחילו משם האתר בלבד, הדפדפן יידע כבר להבין למה אתם מתכוונים. עם זאת, כשתביטו בשורת הכתובת שתיווצר אוטומטית, עדיין תראו את הלוכסנים המיותרים.

     

    לעבוד עם האחרים

    אם אי אז, בסוף שנות ה-80, אדם אחד יכול היה להחליט איך ייראה הבסיס של האינטרנט - כיום, כמובן, מדובר בעבודה שדורשת שיתוף פעולה של מאות ארגונים שונים. 453, לייתר דיוק, נכון לרגע כתיבת שורות אלה. כל אלה חברים ב-W3C - הארגון הבינלאומי שבוחן וקובע את התקנים שעליהם מתבססת הרשת. מי שעומד בראש הארגון הוא טים ברנרס-לי, אשר הקים אותו לאחר שעזב את CERN, ב-1994. בין חברות הארגון ניתן למצוא גופים מסוגים שונים: חברות מסחריות, אוניברסיטאות, עמותות ואף אנשים פרטיים. הארגון אמנם שומר לעצמו את הזכות לסרב לבקשת חברות, אך באופן כללי - כל אדם יכול לשלם את דמי החבר בו (שעומדים על כמה אלפי יורו בשנה) ולהפוך לחלק מה-W3C.

     

    CERN  (צילום: AP)
    CERN. כאן הכל התחיל(צילום: AP)

     

    אחת המטרות העיקריות של הארגון היא להחליט אלו אפשרויות חדשות יתוספו בכל גרסה של טכנולוגיות אינטרנט בסיסיות, המפותחות כתקנים פתוחים. המוכרות ביניהן הן שפות התכנות HTML, XML ו-CSS. כיוון שדפי האינטרנט מבוססים על השפות האלה, חשוב שכל מפתח יידע, שהקוד אותו הוא כותב יצליח "לעבוד" עם כל שאר האינטרנט. זה עדיין לא קורה תמיד, בגלל ההבדלים בדרך שבה הדפדפנים השונים הופכים את הקוד הזה לממשק ויזואלי, אבל בכל זאת נשמרת לפחות רמה מסויימת של תקינה.

     

    201 אלף קונצרטים

    הרשת אולי נראית לנו אינסופית כיום, אך - אם לא ידעתם - יש לה ארכיון. יש מנועי סריקת רשת, שעוסקים כבר יותר מ-20 שנה בסריקה מתמדת של אתרי האינטרנט השונים, ושומרים גרסאות שלהם. החל משנת 2001, הארכיון הזה פתוח לכולם, ותוכלו למצוא בו היום יותר מ-349 מיליוני עמודי רשת. יש לא מעט דפים ואתרים שנעלמו כבר מזמן מהשרתים בהם אוחסנו במקור, וניתן למצוא אותם כים רק בארכיון הזה.

     

    הארכיון, שנקרא בפשטות "ארכיון האינטרנט" וזמין בכתובת archive.org, הוא פרי מוחו של היזם ברוסטר קייל. ב-1996 הקים קייל את מנוע סריקת הרשת המסחרי Alexa, שאותו מכר לאמזון כמה שנים לאחר מכן. במקביל, החל להתעניין ביצירת ארכיון, והקים לשם כך ארגון ללא מטרות רווח שאותו הוא מנהל עד היום. באתר הארכיון התפקיד שלו מוגדר כ"מקים וספרן דיגיטלי".

     

    טים ברנרס לי (צילום: Shutterstock)
    טים ברנרס-לי(צילום: Shutterstock)

     

    לאורך השנים התרחב המנדט של ארכיון האינטרנט והוא החל לכלול גם מדיה אחרת. יש בו עכשיו 20 מיליוני טקסטים, כמעט 5 מיליוני סרטים וסרטונים, 5.1 מיליוני קבצי קול, 1.8 מיליוני תכניות טלוויזיה, 411 אלף תוכנות, 3.3 מיליוני תמונות, ו-201 אלף קונצרטים. בין התוכנות הזמינות בארכיון תמצאו אלפי משחקי וידאו ישנים, שבהם ניתן לשחק היום ישירות מהדפדפן - והכל חוקי. ספריית הקונגרס, האחראית בין השאר על תקנות זכויות היוצרים בארצות הברית, מכירה בעבודת הארכיון ואף סיפקה לו הקלות.

     

    תתאים את עצמה

    ומה באשר ל-30 השנים הבאות? האם ה-World Wide Web יוכל לשרוד אותן? כיום, חלק לא מבוטל מהשימוש של רבים מאיתנו באינטרנט מתבצע מחוץ לדפים - בתוך אפליקציות ייעודיות. אתרים רבים אפילו מנסים לגרום לנו לעבור לאפליקציה ברגע בו אנחנו נכנסים אליהם, בלי לתת בכלל צ'אנס לחוויית ה-WWW הקלאסית.

     

    עם זאת, קשה להאמין שה-WWW עומד להיעלם. זוהי עדיין הדרך הסטנדרטית הנוחה ביותר להצגת מידע באינטרנט, בלי צורך לפתח מוצרים ייעודיים לכל מכשיר שבו הוא מוצג. ואפילו אם אתם נמצאים באפליקציה, לפעמים אתם צופים בעצם ב"דף אינטרנט מתחזה", שהותאם פשוט לפורמט של האפליקציה.

    אין ספק שהרשת תתאים את עצמה לשימושים העתידיים שלנו - היא עשתה את זה לא פעם ולא פעמיים לאורך 30 השנים האחרונות. אבל עדיין אפשר לזהות את המזכר ההוא, שנכתב לפני 30 שנה, בכל דף אינטרנטי שאליו אנחנו נכנסים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים