שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    החזון של ישראל 2048: מרכזים חדשים בנגב ובגליל
    בשבוע שעבר נערך כנס של "קבוצת המאה", התארגנות שכוללת נציגי ארגונים חברתיים מובילים, אקדמיה, ממשל ועסקים, אשר פיתחו תוכנית בת 15 סעיפים שמטרתה להבטיח שבעוד 30 שנה יהיו בישראל מספיק מקומות עבודה, אמצעי תעבורה ודיור הולם. האתגר: לרתום את קטרי המשק כבר בשנים הקרובות ובראשם הממשלה, להשקעה בעתיד. היינו שם. צפו בכתבה

    בשיתוף ישראל 2048 - עתיד משותף

     

    כנס "קבוצת המאה". צפו בכתבה    (צילום: אבי חי, כתב: אסף קמר)

    כנס "קבוצת המאה". צפו בכתבה    (צילום: אבי חי, כתב: אסף קמר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יוקר המחיה בישראל 2019 מרקיע שחקים. מחירי הדיור במטרופולין של תל־אביב הופכים את אזור המרכז לבלתי מושג עבור זוגות צעירים, שנודדים לפריפריה בחיפוש אחר דיור בר השגה ונאלצים בשל כך לבלות שעות ארוכות בכבישים על מנת להגיע למקומות העבודה, שהאטרקטיביים ביניהם נמצאים לרוב במרכז הארץ.


    כנס קבוצת המאה (צילום: דנה קופל)
    כנס קבוצת המאה(צילום: דנה קופל)

    רבים מאיתנו שקלו לא פעם מעבר לצפון או לדרום על מנת להתרחק מההמולה, בעיות החניה והבתים הקטנים של גוש דן, ועל הדרך גם לחסוך קצת בעלויות המחיה. אבל אז בדרך כלל עולה השאלה: "איפה נעבוד שם?", והרעיון נזנח.

     

    אולם לא בטוח שבעתיד נוכל בכלל להתלבט. כבר עכשיו, אזור המרכז קרוב למיצוי פוטנציאל התעסוקה והדיור שלו. לפי הערכה, בעוד שלושים שנה יבלו תושבי גוש־דן חמש שעות ביום בפקקים ומחירי הדיור ישלשו את עצמם. לדברי פרופ' דוד פסיג, מחבר הספר "2048" ומי שתחום התמחותו הוא ניבוי העתיד, "הצפי הוא כי בשנת 2050 בני 65 ומעלה יהוו 28% מאוכלוסיית ישראל (לעומת 11% כיום), ואוכלוסיית ישראל תמנה 16 מיליון תושבים".

    מימין לשמאל: מיכל רייקין, פרופ׳ אבי שמחון, אמי פלמור, עדיאל שמחון (צילום: דנה קופל)
    מימין לשמאל: מיכל רייקין, פרופ׳ אבי שמחון, אמי פלמור, עדיאל שמחון(צילום: דנה קופל)

    נכון להיום אין למדינת ישראל תוכנית פעולה אינטגרטיבית שנוגעת לעתיד הכה רחוק. לדברי פרופ' פסיג, "זו טעות קריטית. צריך לראות את ההווה בפרספקטיבה של העתיד על מנת להבין מה אפשר לעשות כאן כדי להיות מוכנים ל'חורף הדמוגרפי' של האנושות. רמת הצפיפות במדינה עומדת כיום על 400 איש על כל קמ"ר (לשם השוואה, בסין, המדינה הצפופה בעולם, חיים 600 איש על כל קמ"ר). הצפי הוא שב־2050 הצפיפות בישראל תעמוד על 800 איש לקמ"ר וב־2100 יצטופפו על כל קמ"ר מרובע 1200 איש".

     

    "עלינו להקים בתוך גבולות ישראל מדינה גדולה פי שלושה לעומת מה שהיווה בסיס לחזון הציוני", מנסח את האתגר פרופ' שמאי אסיף, לשעבר ראש מינהל התכנון. ומי שלקחה אותו על עצמה היא "קבוצת המאה", שחבריה מאמינים שכדי שבעוד שלושה עשורים יהיה בישראל מצב דמוגרפי, כלכלי ומדיני יציב - צריך להתחיל לתכנן ולבצע כבר היום.

     

    כנס קבוצת המאה (צילום: דנה קופל)
    במשך שנה גיבשה "קבוצת המאה" אסטרטגיה לאומית חדשה, שכוללת 15 יוזמות עיקריות שיבטיחו את התפתחותה הנכונה של ישראל. כנס קבוצת המאה(צילום: דנה קופל)

     

    בקבוצה של יוזמת "ישראל 2048" חברים מומחים מתחומים שונים, משרדי ממשלה, נציגים מהתאחדות הסטודנטים, המועצה הלאומית לכלכלה, התאחדות בוני הארץ, נציגים מרשויות מקומיות בנגב ובגליל ועשרות מומחים מהאקדמיה, ביניהם; פרופ' שלמה חסון - ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים; פרופ חיים אבירם - יו"ר העמותה "תחבורה היום ומחר"; פרופ' יוג'ין קנדל - לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה; ויו"ר סטארטאפ ניישן; וד"ר רינה דגני - יו"ר מכון גיאוקרטוגרפיה.

     

    במשך שנה גיבשה "קבוצת המאה" אסטרטגיה לאומית חדשה, שכוללת 15 יוזמות עיקריות שיבטיחו את התפתחותה הנכונה של ישראל. במרכז: בנייה של מרכז חדש בנגב ומרכז חדש בגליל, מרכזים עצמאיים ומשגשגים, שיהיו אטרקטיביים בדומה לאזור תל־אביב ויספקו את כל צרכי התושבים, כולל במישור התעסוקתי. המרכזים הללו עתידים לכלול ערים חכמות, יקומו בהן מסגרות עבודה חדשות, מרכזי טכנולוגיה שימשכו אוכלוסיות חזקות ועוד.

     

    "המצב שבו אנו נמצאים כיום דורש יצירת רוח שותפות, שתאפשר להגשים את החזון", הסביר פרופ׳ שמאי אסיף בכנס שבו הוצגה התוכנית, אשר נערך בשבוע שעבר, "המטרה היא לכנס כמה שיותר שותפים לפרויקט וליצור התחייבות לא רק של משרדי ממשלה וגופים נוספים, אלא של האנשים המשפיעים ביותר במשק".

    פרופ׳ שמאי אסיף (צילום: דנה קופל)
    פרופ׳ שמאי אסיף(צילום: דנה קופל)

    "התחזית היא שיקרו כאן שינויים גדולים בחברה, באקלים, בכלכלה ובדמוגרפיה. בעתיד הלא רחוק המציאות שלנו תהיה שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים. אנחנו רואים בנגב ובגליל הזדמנות גדולה ומאמינים ששיח חזוני־חברתי ייצור כאן תקווה ומציאות חדשה", אומר רוני פלמר, מנכ"ל תנועת "אור", שיזמה את פרויקט "ישראל 2048" וגיבשה את "קבוצת המאה".

     

    למה אפשר לצפות? בין היתר ליוזמות תעסוקה בתוך הערים, שיפחיתו את הצורך בשימוש ברכב. ואם כבר נזדקק לו אז מודל תחבורה חדש, שישלב טכנולוגיות מתקדמות יאפשר לתושבי המרכזים החדשים לנוע ביעילות באזורי מגוריהם וגם בין המרכזים בישראל. לשם כך, לדוגמה, תוקם רכבת קלה בבאר־שבע וערי הלוויין שלה; כן תוקם עיר בדואית, שאינה משויכת רק לשבט אחד; מרכז ביו־טק באזור צפת יספק אלפי משרות בתחום המחקר והפיתוח הרפואי. וזה על קצה המזלג.

     

    קל זה לא יהיה. "כבר היום יש החלטות ממשלה ותוכניות פעולה מרחיקות לכת, אבל אנו צופים קושי בשלב הממשי של שילוב תוכניות התחבורה והתעסוקה", אומר פרופ׳ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. "פתרונות התחבורה החדשה, לדוגמה כבר קיימים, אך הם עדיין לא מתוקצבים בהתאם לעלויות הביצוע".

     

    רוני פלמר (צילום: דנה קופל)
    רוני פלמר, מנכ"ל תנועת "אור" בכנס קבוצת המאה(צילום: דנה קופל)

    האם ניתן יהיה לפתור את מצוקת הדיור, שכבר היום הפכה לאימת הדור הצעיר? עדיאל שמרון, ראש רשות מנהל מקרקעי ישראל, אומר: "אני מאמין שניהול מרכזי של הקרקעות ייצור מדיניות שתשנה את המציאות לאורך זמן. נכון להיום יש לנו אסטרטגיית דיור שקיבלה את אישור הממשלה ואנחנו עומדים בפני מבחן הביצוע הגדול".

     

    לדברי מנכ"ל משרד השיכון, בני דרייפוס, "אנו חייבים להיערך כבר היום ליצירת ביקושים בצפון ובדרום הארץ ולמצוא מודלים חדשניים של דיור וניהול קהילות עירוניות, שימשכו את הדור הצעיר להישאר ולעבור לגור בנגב ובגליל".

     

    פרופ' שמחון מוסיף: "אני מאמין בכוחם הכלכלי של ארבעת המטרופולינים החזקים שיש לנו היום ובכך שהכוח הזה יכול להיות מוקרן גם לסביבה שלהם".

    עו
    מנהל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמחון(צילום: דנה קופל)
     

    לדבי אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, "השאלה החשובה היא כיצד יוצרים תחושת שייכות שתביא לנכונות להקריב ולהתאמץ לחשוב אחרת? אני מאמינה שאילוצים מביאים אותנו לפתרונות יצירתיים, אך השינוי האמיתי יגיע רק אם כל המגזרים ירגישו שיש טעם להתאמץ ולפעול יחד".

     

    "אנחנו לא רואים בתחזיות לעתיד איום, אלא הזדמנות ליצור כאן איכות חיים", מסכם פלמר. "מוקדם להגיד מה יקרה בפועל, אבל ניתן לומר מה אנחנו לא רוצים שיקרה. המטרה היא לפתח מנגנונים שיעזרו לנו להתמודד עם השינויים שצפויים לנו וליצור אקלים שיאפשר את החיים הטובים ביותר לעוד 8 מיליון אנשים".

     

    חלק ממשתתפי כנס המאה (צילום: דנה קופל)
    חלק ממשתתפי כנס המאה(צילום: דנה קופל)

     

     

    בשיתוף ישראל 2048 - עתיד משותף

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים