קודם כל תשתקו: כך תפסיקו לריב עם בן הזוג

לא, אל תדבר. אחרת נריב(צילום: Shutterstock)

מכירים את זה שרגע אחד הכול טוב, אתם מאוהבים וחמודים, או לפחות רגועים ושקטים, ורגע אחרי כן בא לכם להרוג האחד את השני ואתם ממש לא מבינים מה אתם עושים ביחד? בזוגיות לא צריך יותר ממילה בשביל שתפרוץ מריבה שעלולה להתלקח כמו אש בשדה קוצים.

צפו: הריב שכל זוג שיוצא מכיר בעל פה

מוזר איך ריב הופך זוגות לזרים גמורים

ממש לא מזמן, אני ואשתי שתחיה נסענו ביחד להקלטה של תכנית הרדיו השבועית שלנו. הנסיעה הזאת היא תמיד זמן איכות עבורנו, ובאותו יום הייתי במצב רוח מעולה במיוחד. נסענו ככה בכיף עד שפתאום היא זרקה לי איזו מילה שתוך שנייה הצליחה להוציא אותי מדעתי. מ'היי' מטורף הפכנו שתינו לפצצות מתקתקות, ולא היה חסר הרבה בשביל שנתפוצץ ונפוצץ, אבל במקום זה רק שתקנו.

איך ייתכן שעם כל הזעם הזה רק בלענו רוק ושתקנו? ובכן, הסיבה לכך היא שאנחנו כבר מיומנות באמנות המריבה, ויודעות ש"לריב בלב" זה הדבר הכי נכון עבורנו. "לא להרוס" הוא אחד החוקים הראשונים לחיים מודעים, ושתינו למדנו זאת על בשרנו. מה שמדהים הוא שעד סוף הנסיעה, שעברה כאמור בשתיקה מעיקה, הגענו ליעד מפויסות. חנינו והתחבקנו, בלי לומר מילה. כן, גם לריב צריך לדעת ויש לא מעט דרכים שיעזרו לכם לעשות את זה נכון. קיבצתי חמישה טיפים מנצחים שיהפכו את המריבה הבאה שלכם לנסבלת הרבה יותר, ומה שבטוח – להרסנית הרבה פחות.

1. קודם כל, תשתקו

כן, אני יודעת שזה לא פשוט, אבל כמו כל דבר שאנחנו רוצים שיהפוך להרגל, צריך להתאמן. בעת מריבה הדיפולט שלנו הוא לצעוק, להתווכח ולהתנצח, כשכל אלה הם רק דלק לריב המתלקח. מה עושים? שותקים. התחילו להתאמן בלשתוק. אתם יכולים להתרחק, לספור עד 10 (או 100 או 1000) ולהירגע. אני אישית פונה למוזיקה או מדיטציה טובה. אלה הדברים שעוזרים לי לא להגיב ולצעוק חזרה. "לריב בלב" אני קוראת לשלב האקוטי הזה, שעתיד לעשות את כל ההבדל.

פריידי וזוגתה. "אנחנו יודעות שלריב בלב זה הדבר הנכון עבורנו"(צילום: גולי כהן)

2. הבינו שזה אף פעם לא בן/ת הזוג

אני יודעת שזה עלול לעצבן אתכם עוד יותר, אבל אתם צריכים להבין שהתחושה שלכם עכשיו לא קשורה כלל לבן/ת הזוג שלכם. קחו בחשבון שאם לא היה בכם איזה פצע ישן או מוגלה מדממת, לא הייתם מתעצבנים על כך. אז אחרי שלמדתם לשתוק בגבורה ולא להגיב, כעת עליכם להסתכל פנימה ולנסות לזהות מה בתוככם נדלק כרגע, מה יש בכם שמבקש ריפוי. עיבוד הדברים פנימה, ביניכם ובין עצמכם, יסייע לכם לפתור את הכעס ברמה עמוקה בהרבה. מהר מאוד אתם גם תבחינו שבמידה שבן הזוג יאמר לכם את אותם דברים או ינהג כלפיכם באותה דרך, זה כבר לא יפעיל אצלכם את סירנות המלחמה.

3. זה לא באמת הנושא עליו אתם רבים כרגע

הריב הספציפי שאתם חווים עכשיו הוא רק עוד שכבה חיצונית ושטחית של הדבר "האמיתי", בעטיו אתם נמצאים עכשיו בעיצומה של מריבה. זה אף פעם לא באמת הכביסה, הילדים, החמות או העבודה, אלא כפי שכבר רמזתי - פצעי ילדות עמוקים ושריטות ישנות שנפתחות שוב ושוב ושוב. נסו לחפש מכנה משותף לכל הריבים שלכם ותראו שבדרך כלל מדובר בתחושה שלא רואים אותי, מזלזלים בי או מקטינים אותי, כל אחד ו"הילד הפצוע" שמתגורר בתוכו. הילד הזה הוא הכר הפורה לרוב הריבים שלכם, והגיע הזמן ללמוד לדבר אתו ולהקשיב לצרכיו. אני משוכנעת שעצם השיח הפנימי אתו כבר יוריד את מפלס הריבים וההיעלבויות.

4. תת-המודע מעניק תפקידים

חשבו עם עצמכם איזה תפקיד הענקתם לפרטנר/ית שלכם - האם הלבשתם עליו או עליה כרגע את התפקיד של "האמא הביקורתית" שלכם? ואולי של "האבא המסרס"? כל אחד והתפקידים שהוא רגיל להלביש על בן/ת זוגו. תת-המודע שלנו מעניק "תפקידים" לאנשים מסביבנו, כמו צובע אותם בגוון מסוים. "הוא עוצר אותי", "היא מקטינה אותי" וכדומה. הבינו איזה תפקיד נתתם לבן הזוג שלכם ואז מהרו לפטר אותו. הפשיטו אותו מהתפקיד המבאס הזה והלבישו אותו בתפקיד חדש ומעצים ("הבעל המפרגן", "האישה התומכת", וכן הלאה).

5. אל תדרשו התנצלות, ואל תשבו בחושך ותצפו לה

כשם שהמריבה היא בלב, גם הפיוס הוא בלב. הרי אשתי או אשתך לא באמת עשו לנו כלום. כפי שהבנו שזה הפצע שלנו שנפתח ודימם, כך עלינו להבין שאין באמת על מה לכעוס. עם הזמן, אתם תלמדו להיות יותר ויותר רגישים ל"פצעי" בן הזוג, ותלמדו להכיל אותם ולהיות מוכלים על ידם במידה זהה. עד שזה יקרה, נערו את הבגדים מאבק האגו שנפגע, תנו חיבוק, נשיקה ויאללה, תמשיכו הלאה.