אחרי התקדים ההיסטורי: במפלגות הימין מבטיחים לטפל בבג"ץ

בית המשפט העליון גילה לאורך השנים סובלנות רבה כלפי דעות שנויות במחלוקת ונזהר בפסילת מועמדים לכנסת. ההחלטה אתמול (א') לפסול את מיכאל בן-ארי היא הפעם הראשונה שבה בג"ץ פוסל מועמד באופן אישי. מלבד התקדים המשפטי, החלטת בג"ץ מעמידה אותו על המוקד לקראת הקמת הממשלה הבאה.

כל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet

בן-ארי. פעם ראשונה שבג"ץ פוסל מועמד באופן אישי(צילום: אלכס קולומויסקי)

החלטת בג"ץ ועוד קודם לכן, קמפיין היישורת האחרונה של "הימין החדש" שהעמיד במרכז את הצורך "לנצח על בג"ץ", העלה את מפלס הלחץ והמתח בין הפוליטיקאים מימין לבין השופטים שישבו בהרכב ודנו בבקשות הפסילה.

פוליטיקאים בימין הודו אתמול בפה מלא כי אם תקום ממשלת ימין אחרי הבחירות, אחת המשימות הראשונות שלה, בתיאום מלא בין השותפים, תהיה טיפול בבג"ץ ומה שהם מגדירים - שינוי יחסי הכוחות בין השופטים למחוקקים.

ההחלטה היא קו אדום מבחינתם. העובדה שבל"ד אושרה ואיש הימין, חבר הכנסת לשעבר, מיכאל בן-ארי, נפסל בצעד חריג ונדיר עוררה מחדש את הדיונים. סרטונים חדשים יצאו מאיחוד מפלגות הימין ומעוצמה יהודית יצאו קולות שקוראים להשמיע קול זעקה נגד ההחלטה. במפלגתה של שרת המשפטים איילת שקד כבר הודיעו על חשיפת צעדים דרמטיים שיקודמו על ידם בקדנציה הבאה.

המערכה בנושא נפתחה הבוקר ללא קשר להחלטת בג"ץ, כאשר כחלק מקמפיין הבחירות של הימין החדש נתלה שלט מתריס מול בית המשפט העליון בירושלים, שלפיו איילת שקד "תנצח על בג"ץ ובנט ינצח את חמאס". השלט עורר ביקורת קשה בקרב חלק ממפלגות השמאל והמרכז, שקראו לבנט ושקד להתנצל על ההשוואה בין חמאס לבג"ץ ולהסיר את השלט.

אבל נדמה שלא רק שההתנצלות לא צפויה להגיע, בימין החדש צפויים לחדד את המסרים עוד יותר ולהעלות הילוך. שקד לא רק שלא הגיבה בחריפות להודעת הפסילה של בן-ארי והאשימה את השופטים, לראשונה מאז שנכנסה לתפקיד, בכך שהפכו עצמם לפוליטיים, היא גם הגדילה לעשות והצהירה שמחר תשלים את המהפכה שהחלה בבית המשפט העליון.

קמפיין הימין החדש. המערכה נגד בג"ץ נפתחה עוד לפני ההחלטה(צילום: מירי שמעונוביץ)

בשבוע שעבר הייתה הסנונית הראשונה בנושא, עם הצגת היוזמה, שכבר עלתה בעבר בכנסת, לקידום שימוע פומבי לשופטים בכנסת. הליך שיחליף את הוועדה הסגורה לבחירת שופטים. מחר היא צפויה להציג שורה של צעדים נוספים שתתחייב לבצע אם תיבחר לקדנציה נוספת במשרד המשפטים.

אם אחרי הבחירות תקום ממשלת ימין, שקד צפויה למצוא שותפים נאמנים למהלכים דרמטיים מול בג"ץ, ככל שתבקש להוביל כאלה. "את הצביעות, היהירות והעריצות של בג"ץ יש לעצור", נאמר בסרטוני איחוד מפלגות הימין תוך התחייבות ליישם את פסקת ההתגברות בכנסת הבאה, שגם איילת שקד תומכת בה.

תקדים משפטי היסטורי

לאורך השנים בית המשפט העליון נזהר בפסילת מועמדים לכנסת. כך נבחרו לאורך השנים הרב מאיר כהנא, עזמי בשארה, ברוך מרזל וחנין זועבי. כולם נפסלו על ידי ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת, אך בג"ץ קיבל את ערעורם על ההחלטה ואישר את מועמדותם.

הרב כהנא בכנסת. רשימתו נפסלה גם בבג"ץ (צילום: דוד רובינגר)

למעשה, הריטואל שבו ועדת הבחירות פוסלת מועמדים ובג"ץ מאשר אותם הוא תופעה של השנים האחרונות. הבסיס החוקי לפסילת מועמדים נוסף לחוק בשנת 1985 כשתוקן סעיף 7א' לחוק יסוד: הכנסת.

התיקון קבע שלוש עילות שבעטיין ניתן לשלול מאחת הרשימות את האפשרות להתמודד בבחירות לכנסת. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה והסתה לגזענות.

בשארה. ועדת הבחירות פסלה, אבל בג"ץ אישר

בעקבות התיקון הזה פסלה ועדת הבחירות המרכזית את רשימת "כך" שבראשה עמד הרב כהנא, וערעורו על ההחלטה נדחה בידי בג"ץ.

בשנת 2003 תוקן הסעיף כך שניתן לפסול באמצעותו מועמדות אישית של אדם ולא רק רשימה. בעקבות זאת פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותם של עזמי בשארה, אחמד טיבי וברוך מרזל. שופטי בג"ץ ביטלו לבסוף את החלטת ועדת הבחירות ואישרו את מועמדותם, זאת בניגוד לעמדת היועמ"ש דאז אליקים רובינשטיין, שחשב שיש מקום לפסול אותם. בנוסף הם אישרו גם את התמודדות בל"ד.

בג"ץ נקט בזהירות דומה במערכת הבחירות הקודמת ואישר את מועמדותם של ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) וברוך מרזל.