המרצדס במוסך: המשבר בכדורגל הגרמני / מר עולם
אחרי הכישלון הצורב במונדיאל והחולשה בליגת האומות, המאמן יוגי לב עשה ניקוי אורוות בסגל ובונה על הדור החדש לקראת מוקדמות יורו 2020. כשהולנד, שהורידה אותו לדרג השני, מחכה מעבר לפינה ובמצב הכי גרוע של הנבחרת מאז 2004, המנשאפט תנסה לפתוח דף חדש
רק לפני כמה שנים הכל נראה אחרת. ב-2013 באיירן מינכן ניצחה בגמר כל-גרמני של ליגת האלופות את בורוסיה דורטמונד ושנה לאחר מכן נבחרת גרמניה זכתה בגביע העולם, אחרי שניצחה בגמר במרקאנה את ארגנטינה של לאו מסי.
אבל כל זה נראה עכשיו כמו זיכרון רחוק ועמום. ארבע שנים וחצי בלבד אחרי שמריו גצה הבקיע את שער הניצחון בגמר והקפטן פיליפ לאם הניף את הגביע המוזהב, הכדורגל הגרמני נמצא בדיכאון. בפעם הראשונה מזה 13 שנה אין אף קבוצה גרמנית ברבע גמר הצ'מפיונס. ליברפול הדיחה את באיירן מינכן, טוטנהאם את דורטמונד ומנצ'סטר סיטי השפילה את שאלקה. הפרש השערים בשלושת המפגשים הכפולים היה 3:17 לזכות האנגליות.
ומה עם הנבחרת? אחרי הכישלון במונדיאל ברוסיה והאכזבה הגדולה לאחר מכן גם בליגת האומות, שם היא סיימה במקום השלישי אחרי הולנד וצרפת, ללא ניצחון. המאנשאפט מדורגת רק במקום ה-16 בעולם, אחרי נבחרות כמו שווייץ, דנמרק, קולומביה וצ'ילה ואם זה לא מספיק היא ירדה דרג והוגרלה עם הולנד במוקדמות יורו 2020. לפחות היא תזכה להזדמנות לנקום: בראשון הבא הן נפגשות באמסטרדם.
אז מי אשם? יורגן קלינסמן, שזכה בגביע העולם כשחקן ב-1990 והיה המאמן שהוליך את הנבחרת לחצי הגמר ב-2006, עם כדורגל התקפי ויצירתי, דיבר בסוף השבוע על המצב הקשה שאליו נקלע הכדורגל הגרמני בראיון ל"בילד אם זונטאג". "כבר דיברנו על התוצאות הלא טובות של הקבוצות הגרמניות באירופה בשנתיים-שלוש האחרונות, אבל עכשיו המצב הפך להיות הרבה יותר גרוע", אמר קלינסמן. "וכאשר גם התוצאות של הנבחרת מאכזבות, זו נורה אדומה עבורנו. אחרי מונדיאל 2014 תחושה של יהירות חדרה לנבחרת. כולנו נשענו לאחור, כי היינו הטובים ביותר".
קלינסמן יודע על מה הוא מדבר. מניסיון. ב-1996 הוא היה הכוכב הגדול של הנבחרת שזכתה ביורו באנגליה, וגם אז התחושות היו דומות, שהכדורגל הגרמני הוא הטוב ביותר באירופה. אבל ארבע שנים לאחר מכן הנבחרת כשלה באופן מחפיר באליפות שהתקיימה בהולנד ובבלגיה, כאשר לא צלחה את הסיבוב הראשון.
בגרמניה לקחו את הכישלון ההוא ברצינות. הם הבינו שהבעיה היא מבנית, שלא מדובר בתאונה או בדור שחקנים קצת פחות טוב. ההתאחדות הגרמנית החליטה אז לתקוף את המשבר מהשורש, לעשות בדק בית רציני. המועדונים חויבו להקים אקדמיות נוער והחל תהליך ארוך אבל יסודי, שבא לשפר את המצב הבסיסי.
קלינסמן ויואכים לב, מי שהיה עוזרו ומונה למאמן הלאומי אחריו ב-2006, היו אלו שנהנו מפירות העבודה היסודית הזו. אחרי שנבחרת גרמניה הגיעה פעמיים לחצי גמר המונדיאל, ב-2006 ו-2010, הגיעה גם הזכייה בגביע ב-2014. בתווך גרמניה העפילה גם לגמר יורו 2008 ולחצי הגמר ב-2012 וב-2016.
ההתרסקות ברוסיה
אבל כל זה נגמר במונדיאל ברוסיה. יוגי לב החליט לשמור אמונים לשחקנים הוותיקים שלו, לחיילים הנאמנים שהלכו איתו לאורך כל הדרך בעשור האחרון וזו הייתה הטעות הכי גדולה שלו. במקום לשלב שחקנים צעירים ורעבים, כמו לירוי סאנה, למשל, שנשאר מחוץ לסגל, הוא בחר להמשיך לסמוך על מסוט אוזיל, תומאס מולר וסמי חדירה. שחקנים נפלאים, אבל כאלו שנמצאים הרבה מעבר לשיא. גרמניה הפסידה במשחק הפתיחה מול מקסיקו, ניצחה בקושי את שבדיה עם שער בדקה ה-90 ואז הודחה אחרי הפסד 2:0 לדרום קוריאה.
לא ברור איך, אבל לב הצליח לשרוד בתפקיד למרות הכישלונות האחרונים. צריך להבין, מה שקרה לגרמניה במונדיאל ברוסיה היה חסר תקדים. זו הייתה הפעם הראשונה שגרמניה הודחה כבר בסיבוב הראשון מאז הטורניר של 1938. ואם זה לא הספיק, הנבחרת סיימה במקום האחרון בבית שלה בליגת האומות וירדה לדרג ב'.
אם זה היה מישהו אחר, הוא כבר מזמן היה הולך הביתה, אבל בגרמניה ממשיכים להאמין בלב, אולי בשל הצלחות העבר שלו. הוא בכל מקרה כבר הסיק את המסקנות. בשבוע שעבר הגיע המאמן הלאומי למינכן, זימן לשיחות אישיות את תומאס מולר, מאטס הומלס וג'רום בואטנג, והודיע להם כי לא יהיו יותר חלק מהנבחרת. גרמניה רעשה. לא מדובר כאן בשחקנים זניחים אלא בכוכבי על. מולר הבקיע 38 שערים ב-100 הופעות במדים הלאומיים. רק שמונה שחקנים בהיסטוריה הבקיעו יותר ממנו. לבואטנג יש 76 הופעות בינלאומיות ולהומלס 70.
הביקורות כלפי לב היו קשות. לא כל כך על עצם ההחלטה, שהיא לגיטימית, במיוחד לאור היכולת של השחקנים בנבחרת בשנה האחרונה, אלא על הדרך. הכעס הגיע בעיקר מכיוון אנשי באיירן מינכן, קבוצתם של השלושה. הזעם היה גם על התזמון, כמה ימים לפני משחק הגומלין הקריטי מול ליברפול.
מולר עצמו הגיב בסרטון שפרסם באינסטגרם: "הייתי בהלם מההחלטה של המאמן, אבל מה שהכעיס אותי הייתה הדרך שבה זה נעשה. אני לא מוכן לקבל שיחליטו שסיימתי את תפקידי בנבחרת. מאטס, ג'רום ואני עדיין יכולים לשחק בטופ של הכדורגל. אנחנו נמצאים עם ההתאחדות כבר הרבה שנים ורוב הזמן היו לנו הצלחות. ואז, זמן קצר אחרי שקיבלנו את ההודעה, נשיא ההתאחדות פרסם הודעה מוכנה מראש. זה לא היה מכובד. מי שמכיר אותי יודע שאני לוחם ומביט לעבר העתיד. וכשזה בראש שלי אני רוצה לומר 'המשחק עדיין לא נגמר'".
הרמז היה ברור. בתקשורת דיווחו כי מולר ושני חבריו לא מתכוונים לוותר על הרעיון לחזור ולשחק בנבחרת אחרי שיוגי לב יסיים את תפקידו. הומלס אף אמר זאת במפורש: "יש לי עוד כמה שנים טובות לשחק ואני לא פוסל אפשרות של קאמבק. שלושתנו לא עד כדי כך גרועים".
לב עצמו הגיב על הפרשה השבוע: "מוזר לי שאנשים קובעים דברים לגבי ערכים וכבוד כשהם כלל לא היו נוכחים בפגישות. ואלמנט הזמן הוא לא מה שקובע את איכות השיחות", אמר בהתייחס לדיווחים כי שוחח עם כל אחד מהשלושה רק מספר דקות. "דווקא בגלל שמדובר בשחקנים ותיקים רציתי להיות כנה איתם ולא ללכת על ביצים ולהגיד להם שהכל תלוי באיך השחקנים הצעירים ישתלבו. וכן, היה לי מאוד קשה מבחינה רגשית לבשר להם את הבשורה, כי אלו שחקנים שמגיעה להם תודה כל כך גדולה".
אולי שנה באיחור, אבל לב הבין שאין לו ברירה, שהוא חייב להצעיר את הנבחרת, ובאופן דחוף. בסגל שזימן למשחק הידידות ביום רביעי מול סרביה ולמשחק מול הולנד בפתיחת מוקדמות היורו ביום ראשון, נמצאים 15 שחקנים בני 25 או פחות. השחקן היחיד מעל גיל 30 הוא השוער והקפטן מנואל נוייר, שהוא סיפור בפני עצמו ואליו נגיע עוד מעט.
לירוי סאנה הוא רק בן 23, אבל לאור היכולת שלו במדי מנצ'סטר סיטי הוא מסומן כאחד משחקני המפתח של הדור הצעיר. יוגי לב כבר הודה שטעה כאשר לא זימן אותו למונדיאל. מי שלא עוקב מקרוב אחרי משחקי הבונדסליגה יתקשה לזהות שחקנים די אלמונים כמו מרסל הלסטנברג ולוקאס קלוסטרמן (לייפציג), ג'ונתן טא (לברקוזן), ניקלאס שטארק (הרטה ברלין), מקסימיליאן אגשטיין (ברמן) וקאי האברץ (לברקוזן), אבל אלו הם שחקני הדור הצעיר שבגרמניה מקווים שיצליחו לחלץ את הנבחרת מהתקופה הקשה בה היא נמצאת.
מבין כל השמות הללו האברץ נחשב לכישרון הגדול ביותר. הוא גם השחקן הצעיר ביותר בסגל. בגיל 19 הוא המצטיין העונה של באייר לברקוזן וכבש כבר 13 שערים. כבר לפני שנתיים ערך את הבכורה שלו בבונדסליגה ולפני שנה רשם הישג היסטורי: השחקן הצעיר ביותר שמגיע ל-50 הופעות בליגה הגרמנית. בתקשורת משווים את הקשר הצעיר למיכאל באלאק ולמסוט אוזיל.
אפרופו אוזיל, הוא פתר ליוגי לב את הבעיה כאשר הודיע על פרישה מהנבחרת אחרי המונדיאל, כשהאשים את ההתאחדות הגרמנית בגזענות, לאחר הביקורת שנמתחה עליו כשצולם עם נשיא טורקיה ארדואן. אגב, אוזיל המשיך לעצבן את הציבור הגרמני כשנודע השבוע כי הזמין את ארדואן לחתונתו הקרובה עם אמין גולסה, מיס טורקיה לשעבר.
"נוייר מספר אחת"
זה לא שאין בנבחרת הגרמנית גם כמה ותיקים כמו טוני קרוס ומרקו רויס בני ה-29 ואילקאי גונדואן הצעיר מהם בשנה, אבל במקרה שלהם אין ספק שהם עדיין יכולים לתרום. מה שלגמרי לא בטוח באשר לנוייר.
השוער הגרמני היה הטוב בעולם עד לפני כשנתיים, אבל הפציעה הקשה שסבל ממנה גרמה לו לירידה חדה ביכולת. זה בא לידי ביטוי בלא מעט טעויות שבעבר לא היו קיימות אצלו. במקביל מארק-אנדרה טר שטגן, שוער ברצלונה, הפך בעצמו לאחד השוערים הטובים בעולם, ולאף אחד אין ספק מי כרגע עדיף מבחינה מקצועית.
אבל לב החליט שבמקרה הזה הוא לא מתכוון לוותר. "לא שיניתי את דעתי. נוייר הוא השוער הראשון שלי" הוא אמר השבוע. "אמרתי זאת בנובמבר ואני חוזר על כך, הוא מספר אחת שלנו וגם הקפטן. אני אתן לטר שטגן הזדמנויות לשחק, אבל נוייר ימשיך להיות בהרכב".
אז הרבה אנשים בגרמניה הרימו גבה, אבל ברור שהבעיה של גרמניה
היא לא בשער. אם נחזור לקלינסמן, הוא מציע להתאחדות הגרמנית לקחת דוגמא דווקא ממה שקורה באנגליה. "בעבר אנגליה הייתה נבחרת כושלת. אבל אז הם התחילו לשאול שאלות על הכל, התחילו לחשוב מחוץ לקופסא והשינויים שהם עשו קרו מהר מאוד. המועדונים החלו להשקיע בקבוצות ובשחקני הנוער ועובדה שהנבחרות הצעירות של אנגליה החלו לזכות בתארים".
דבר אחד בטוח, גרמניה תחזור בסופו של דבר לטופ העולמי. כך היה וכך יהיה גם הפעם. השאלה הגדולה היא מתי זה יקרה והאם יוגי לב, שהחוזה שלו יסתיים רק בעוד שלוש שנים, יהיה האיש שיצליח לאושש את הנבחרת מהתקופה הרעה בה היא נמצאת.
לפנייה לכתב/ת 
