שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הסונאר הישראלי שיזהה צבי ים נדירים

    מערכת שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת חיפה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים מסוגלת לגלות צבי ים ממרחק של כ-700 מטר ובעלי חיים ימיים אחרים. סדרת ניסויים בבריכה ובים בהם לקחו חלק ארבעה צבי ים שנפצעו בטבע ושוקמו, עברה בהצלחה ותסייע לזהות בזמן אמת צבי ים באזורים רגישים

    ניסויים במערכת בסיוע של רפאל    (צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים ורפאל/ שאטרסטוק)

    ניסויים במערכת בסיוע של רפאל    (צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים ורפאל/ שאטרסטוק)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    ארבעה צבי ים חומים שחולצו פצועים מהטבע ועברו שיקום מוצלח, השתתפו בסדרת ניסויים של חוקרים מאוניברסיטת חיפה בשיתוף עם רשות הטבע והגנים לבדיקת מערכת חדשנית לגילוי של צבי ים ממרחק של כ-700 מטר.
     
    פינטו (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
    פינטו, צב הים שב לטבע(צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
     
    ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז להצלת צבי ים ברשות הטבע והגנים, מספר כי אחד הקשיים הגדולים בהערכת גודל אוכלוסיות של צבי ים המצויים כיום בסכנת הכחדה, היא כי מדובר בבעלי חיים נודדים.
     
    "לכן אנחנו לא יכולים להעריך כמה צבי ים חיים אצלנו באזור ובזמן מסויים. אנחנו מסתמכים על תצפיות אקראיות משתנות ואם צב ים נצפה עולה לקחת אוויר וצולל בחזרה, קשה לדעת באם יש באותה נקודה צב אחד או חמישה צבים", הוא מפרט. "בעוד שיונקים ימיים כמו דולפינים נושמים בתכיפות גבוהה, קרוב אל פני השטח ואינם צוללים הרבה, צבי הים מתנהגים באופן הפוך. הם מבלים יותר זמן בצלילה עמוקה ופחות צריכים את פני המים".   

     

    זיהוי אקטיבי של צבי ים

    לוי יצר קשר עם ד״ר רועי דיאמנט, ראש המעבדה לאקוסטיקה וניווט תת מימית מהמחלקה לטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה, במטרה לפתח מכשיר שיסייע בניטור אחר צבי הים ללא צורך בנוכחות אדם ויספור את הפרטים השונים בכל אזור ימי שנבחר.

     

    במעבדה של ד״ר דיאמנט פיתחו את מערכת הסונאר הניידת המותאמת לזיהוי דפוס התנועה הייחודי של צבי הים. לאחר שידור אותות אקוסטיים וההחזר המתקבל מהם בים, המערכת קובעת באם התגלתה נוכחות של צב ים בתא השטח.

     

    "האיחוד האירופי רצה לקבל במסגרת פרויקט בו לוקחות חלק שבע קבוצות מרחבי אירופה, מערכת שמגלה מגה פאונה באופן אקטיבי", מסביר ד"ר דיאמנט ל-ynet ומהווה כמתאם של הפרויקט. "באמצעות שידור אותות אקוסטיים, מגיעים החזרים שונים מהסביבה, מגלי הים, קרקעית הים, מאבנים וגם מבעלי חיים, כדוגמת דגים, צבי ים ומינים נוספים".

     

    כיצד המערכת פועלת? (צילום: רועי דיאמנט, אוניברסיטת חיפה)
    כיצד המערכת פועלת?(צילום: רועי דיאמנט, אוניברסיטת חיפה)

     

    לדבריו, האמצעים כיום לזיהוי בעלי חיים ימיים מוגבלים והמערכת שנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים מסוגלת לזהות אובייקטים שנעים בסביבה הימית בין כל ההחזרים השונים. "ברגע שיש אובייקט שנע, הוא מסווג ועל פי אופי התנועה שלו ומשתנים נוספים, ניתן לזהותו. לדוגמא, ידוע כי דג טונה נע בצורה יחסית ישרה ובמהירות גבוהה. לעומתו, דג מקרל נע בתנועה יותר סיבובית", הוא מסביר.

     

    כדי לזהות צב ים, מדובר היה באתגר מורכב בהשוואה לבעלי חיים אחרים. "צב ים ינוע בצורה איטית, ישנה את העומק שלו וכתוצאה מכך, גם ישנה את התדר והתגובה שתתקבל ממנו, מאחר והוא משנה את נפח הריאות שלו", מפרט דיאמנט.

     


    ניסוי המערכת בים (צילום: רועי דיאמנט, אוניברסיטת חיפה)
    הסונאר הנייד(צילום: רועי דיאמנט, אוניברסיטת חיפה)

     

    הצבים שחו בבריכת הניסויים ברפאל

    אחד השימושים הזמינים למערכת היא שדרוג מערך התצפיות ואיתור צבי ים ובעלי חיים ימיים בזמן אמת במהלך עבודות ימיות וסקרים שעלולים לסכן את בעלי החיים הימיים, ביניהם צבי הים הנחשבים לערכי טבע מוגנים ובסכנת הכחדה. 

     

    לאחרונה, בשיתוף עם חברת רפאל שהעניקה את התשתית לניסוי מבוקר בבריכה אקוסטית, הגיעו אנשי רשות הטבע והגנים עם ארבעה צבות ים שנפצעו בטבע ועברו שיקום במרכז ההצלה.

     

    אחת מהן הייתה נעים, צבת ים חומה שטבעה ברשת דיג לפני כשנתיים בחוף ג'סר אזרקא, לאחר שנתפסה ברשת של דייג מהכפר.

     

    נעים (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
    נעים(צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)

     

    כשהגיע הדייג לאחר מספר שעות למקום, הוא הבחין בצבת הים כשהיא מתקשה לנשום ודיווח על המקרה לרשות הטבע והגנים. נעים עברה טיפול חירום במרכז להצלת צבי ים ומים נשאבו מריאותיה. לאחר תקופה קצרה היא התאוששה והיא מועמדת להשבה לטבע בקרוב.

     

    דיאמנט וצוות החוקרים הציבו מכשירים אקוסטיים ברחבי הבריכה ובחנו את תנועת ארבעת צבי הים במרחב כדי לבדוק האם המערכת מצליחה לגלות כל צב השונה בגודלו מחברו. כשהצבים מחזירים את ההדים מדפנות הבריכה, החוקרים הצליחו לבודד את ההחזר ולזהות את התדר האופייני המאפשר את גילוי הצב.

     

    ניסוי המערכת בים (צילום: רועי דיאמנט, אוניברסיטת חיפה)
    ניסוי המערכת בים(צילום: רועי דיאמנט, אוניברסיטת חיפה)

     

    ניידת במעמקים בגודל של קופסת נעליים

    המערכת מיועדת לעבודת שטח קלה וניתן לקיים בדיקות מקיאק וממצוף, בהשוואה למערכות סונאר מתקדמות לזיהוי צוללים המצריכות תשתית ומקור אנרגיה משמעותי. המערכת בגודל של קופסת נעליים מסוגלת לעבוד לתקופות של שישה חודשים ואף נטענת במים, אינה מוגבלת בעומקים, סוקרת את הנעשה בצורה היקפית ומסוגלת לגלות צבים ממרחק ברדיוס של 700 מטר.

     

    ניסוי המערכת בים עם הצבים (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
    חילוץ צב מהים(צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)

     

    דיאמנט מציין כי כי מדובר "במערכת היחידה בעולם" ששמה דגש על נקודת התורפה של תצפיתן הסוקר את הסביבה למרחק של כמה עשרות מטרים ועשוי לפספס עלייה של צב ים אל פני המים ותפחית את הצורך בשימוש במערכות שידור חזקות שעשויות לפגוע בבעלי חיים בסביבה הימית.

     

    לאחר מספר ניסויים בים שעברו בהצלחה, המערכת עברה לסדרת ניסויים נוספת בה נעזרים ביולוגים ימיים כדי לקבל תמונה מעודכנת מרחבית על בעלי החיים השונים בים, ביניהם צבי ים, דולפינים וכרישים.

     

    זיהוי בעלי החיים יסייע בהגנה על עתידם

    לוי מקווה כי באמצעות המערכת ניתן יהיה לבצע פרויקט לניטור ביולוגי של ישראל כדי לקבל תמונת מצב ראשונית על מצב צבי הים באזורים השונים.

     

    "זו שיטה שעובדת ואני בטוח שבכל העולם יאמצו אותה. מדובר בכלי שאפשר להשתמש בו לניטור צבי ים באזורי תשתיות, סקרים סיסמיים ושמורות ימיות. בסופו של דבר, זה ימנע פגיעה בבעלי חיים באזור וייתן כלי אקולוגי להערכת כמות הצבים בשטחים הימיים כדי שנוכל לשפר את ההגנה עליהם ועל הסביבה הימית". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים