דו"ח: עלייה במספר התלונות נגד שופטי בית המשפט העליון

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

"אני לא משחקת פה בקקי ובפיפי". כך התבטאה שופטת בבית המשפט לענייני משפחה במהלך דיון. ממצא זה ואחרים נכללים בדו"ח נציב תלונות הציבור על שופטים שמתפרסם היום (ד'). מהדו"ח של הנציב, השופט בדימוס אורי שהם, עולה כי במהלך 2018 התקבלו 904 תלונות נגד שופטים, 49 מתוכן נמצאו מוצדקות.

בסך הכול טיפלה הנציבות ב-1013 תלונות, חלקן נותרו מ-2017 או טופלו בשנית לאחר בקשה חוזרת. ארבע מתוך 904 התלונות עסקו בבירור ואחת הוגשה במשותף על ידי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ושרת המשפטים איילת שקד. חלק ניכר מהזמן שבו עוסק הדו"ח היה בתקופת הנציב הקודם, השופט בדימוס אליעזר ריבלין.

שרת המשפטים שקד ונשיאת בית המשפט העליון חיות(צילום: עמית שאבי)

מהדו"ח עולה עוד כי בשנה החולפת הוגשו 43 תלונות נגד בית המשפט העליון לעומת 29 ב-2017. על בית המשפט המחוזי הוגשו 126 תלונות לעומת 118 ב-2017 ועל בית משפט השלום הוגשו 288 תלונות לעומת 208 ב-2017.

התלונות עסקו בין היתר בהתנהגות שופטים ובכללה שימוש במילים או ביטויים פוגעניים, הפעלת לחץ מופרז לפשרה, קוצר רוח, התנהגות בלתי ראויה מחוץ לכס השיפוט, ניהול המשפט ופגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. 29% מהתלונות שנמצאו מוצדקות עסקו בהתנהגות בלתי ראויה של שופטים, 27% בליקויים בניהול המשפט ו-15% בעיקרי הצדק הטבעי.

נזקק לטיפול רפואי חיוני המתין זמן רב לכספים 

בדו"ח מובא מקרה שבו שופטת השתיקה עד מגמגם על דוכן העדים. תלונה שנמצאה מוצדקת עסקה בתיק אפוטרופסות שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. התיק נידון אצל שלושה שופטים שונים, וכתוצאה מכך ניתנו בו החלטות סותרות וההליכים המשפטיים נמשכו זמן רב. כתוצאה מהעיכובים, נאלץ אביה של המתלוננת, שהיה זקוק לטיפול רפואי חיוני, להמתין זמן ממושך לכספים המגיעים לו.

במקרה אחר הלינה ניצולת שואה על התמשכות ההליכים בעניינה בבית הדין הארצי לענייני עבודה. גם תלונה זו נמצאה מוצדקת. תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת הייתה של עד שלקה בהתקף לב בארה"ב, ולמרות בקשתו לדחות דיון משפטי - החליט השופט לדון בתיק שלא בנוכחותו ופסק נגדו הוצאו בסך 100 אלף שקלים. הנציב נזף בשופט שפעל בסמכות אך היה עליו לגלות רגישות כלפי המתלונן.

הנציב גם מתח בדו"ח ביקורת על התבטאויות של שופטים כלפי עורכי דין במהלך דיונים. כך למשל, שופטת בבית המשפט לענייני משפחה אמרה לעורך דין "אני לא משחקת פה בקקי ובפיפי". בעניין זה קבע הנציב כי "במקום שהשופטת תפעל להרגעת הרוחות בין הצדדים, היא הצטרפה לסערת הרגשות באולמה ואף התבטאה באופן בלתי ראוי. משופט משפחה נדרשת זהירות ורגישות מיוחדת, נוכח הסכסוכים המורכבים המובאים בפניו, על המטענים הרגשיים הכרוכים בהם".

בדיון אחר שנערך בבית משפט לענייני משפחה, אמרה שופטת למתלוננת: "את צריכה למצוא את עצמך מקומך בחיים, את צריכה למצוא לעצמך בן זוג". לעורך דין שהתרגז במהלך דיון נאמר על ידי שופט: "אדוני כועס? אולי נביא לו כוס מים שיירגע?!".

במקרה אחר השיבה שופטת לשאלות עורך דין: "השאלה אינה שווה כקליפת השום". הנציב קבע בהתייחסו לתגובת השופטת: "בידי שופט לפסול שאלה שאינה רלוונטית ואף להעיר לעורך דין המופיע באולמו. אלא, שראוי להקפיד שלא לפגוע בכבודו של עורך הדין, לא כל שכן באולם מלא בקהל".

( )

הנציב, השופט בדימוס אורי שהם(צילום: תמיר ברגיג)

הנציב שהם נזף בשופטת שאיימה לאזוק תובע שהפריע למהלך הדיון: "עצם העלאת האפשרות מצדה של השופטת לאיזוקו של המתלונן, אינה במקומה. פעולת האיזוק נועדה למנוע מצב של איום מצדו של אדם, והיא כרוכה, בפגיעה בכבודו ולא כל שכן כאשר מדובר באיש צבא במדים".

הנציב שהם עסק בדו"ח גם במונחים משפטיים שבהם משתמשים השופטים. כך למשל, עמותת "הורות משותפת-טובת הילד" הגישה שמונה תלונות על שופטים שהשתמשו במונח "הסדרי ראייה" במקום במונח החדש "זמני זהות".

"אין מניעה לנישואין פוליגמיים" 

פרק נוסף בדו"ח מתייחס לקאדים שמכהנים בבתי הדין השרעיים. באחת התלונות פנתה שרת המשפטים שקד לנציב בבקשת בירור בעניין שני קאדים בבתי דין שרעיים אזוריים, שלפי החשד נוהגים להוציא אישורים בדבר היעדר מניעת לנישואין מבחינת הדין הדתי גם למי שהוא אדם נשוי. אישורים אלה, כך לפי החשד, מיועדים לגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית לשם מתן היתר לנישואין שניים (או שלישיים) עם תושבות הרשות הפלסטינית.

לפי החשד, התוצאה היא הכשרה של ריבוי נישואין (פוליגמיה) בתוך שטחי מדינת ישראל. הקאדים הגיבו כי "חשוב לדעת כי מבחינת ההלכה השרעית אין מניעה לנישואין פוליגמיים", וממילא, לדעתם, נישואין לאישה נוספת אינם מהווים עבירה שרעית.

הדו"ח מתייחס בהרחבה לפרשת חילופי המסרונים בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לנציג רשות ניירות ערך עו"ד ערן שחם-שביט במהלך מעצר חשודים בתיק 4000 (בזק-וואלה). בדו"ח צוין כי "הקשר הישיר בין השופטת לבין החוקר, שהחל בתיאום לוגיסטי, הידרדר חיש קל לכלל דיאלוג פסול".