שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock

    השופט הכי מאובטח במדינה פורש

    אחרי כהונה של שש שנים בבית המשפט העליון, השופט אורי שהם פורש לגמלאות. שהם, שקיבל לא פעם איומים על חייו, ייזכר כשופט מקצועי וקר רוח וכמומחה לפלילים שלא היסס להביע את דעתו גם כשלא הייתה פופולרית

     

    השופט שהם (צילום: תמיר ברגיג) (צילום: תמיר ברגיג)
    השופט שהם(צילום: תמיר ברגיג)

    שופט בית המשפט העליון אורי שהם, שפורש השבוע לגמלאות, ייזכר יותר מכול כשופט המאובטח ביותר במערכת המשפט בישראל.

     

    במשך כמה שנים, בעת שכיהן כראש הרכב פשעים חמורים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הוגדר שהם כשופט בעל סיווג האיום הגבוה ביותר בישראל ועל כן הוצמדה לו אבטחה קבועה, מצלמות הקיפו את ביתו וכלבי שמירה בדקו את רכבו מדי יום מחשש למטענים.

     

    החשש לחיי השופט ולחיי משפחתו הגיע לשיאו בעקבות איומים שהשמיע לעברו ראש ארגון פשע ביפו שאותו שפט. לאחר הקראת גזר הדין הטיח העבריין המורשע בשהם: "אתה עוד תשמע מאתנו כשיבוא היום“.

     

    אבל שהם, שיחגוג בסוף השבוע 70, ייזכר גם כשופט מקצוען, ידען, יעיל, חרוץ ונעים הליכות. "ניסיונו העתיר איפשר לו לנתח תיק פלילי באיזמל חד“, אמרו עליו, ”לאבחן את העיקר מהטפל ולהגיע לתוצאה צודקת אך גם בעלת מסר לציבור. קור הרוח שלו איפשר לו לדלג מעל משוכת הרגשות המלווה לא אחת תיקים פליליים קשים".

     

    שהם, יליד עיראק, עלה לישראל בגיל שלוש ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא שירת בפרקליטות הצבאית והתקדם עד לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. עם הקמת ערכאת הערעור בשטחים שימש שהם כשופט בבית הדין הצבאי לערעורים, ולאחר מכן כמשנה לנשיא בית הדין.

     

    ב-2001 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב וב-2012 קודם לבית המשפט העליון, שם החליף את השופט אדמונד לוי שפרש לגמלאות. עם פרישתו צפוי שהם להתמנות לנציב התלונות על השופטים במקומו של השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שיפרוש בנובמבר.

     

    העמדות העצמאיות 

    כידוע, שופטים מדברים רק באמצעות פסקי הדין שלהם, אבל שהם לא היסס לחרוג מהכלל ולהביע עמדות עצמאיות. כך למשל, בדיון פומבי שנערך בכנס של לשכת עורכי הדין הוא הביע התנגדות ל"חוק ההמלצות“, שהיה באותה עת על הפרק (הצעת חוק האוסרת על המשטרה להעביר תיקי חקירה לפרקליטות עם המלצה להעמיד לדין). “קשה להביע דעה משום שאני כשופט לא אמור להיכנס לנושאים הללו“, אמר, ”אך לדעתי האישית אין מקום לחוק הזה. אני בסך הכול יכול לקוות שהוא לא יעבור”.

     

    בוויכוח על היקף הרגולציה הראוי במדינה, הביע שהם את דעתו כי עודף חקיקה שנועדה להסדיר פעילות כלכלית עלולה לגרום יותר נזק מתועלת, וכשמשרד המשפטים יזם חוק שיחיל על עורכי דין חובת דיווח במקרים מסוימים שבהם לקוח מבקש מהם לבצע פעולות פיננסיות - הוא לא היסס להביע את התנגדותו. "צעדו צעד אחד יותר מדי“, אמר אז. ”החיסיון ביו עורכי דין ללקוחותיהם נועד לאפשר ללקוח למסור את כל המידע לעורך הדין. לקוחות לא יפנו לקבל שירות משפטי מעורכי הדין מחשש שהדברים יעברו לרשויות, או שיסתירו חלק מהדברים וכך תיפגע היכולת של עורך הדין לספק להם שירות מקצועי. חשש נוסף הוא שבניסיון למנוע אובדן אמון מצד הלקוחות עורכי דין יסתכנו בעבירות אתיות על גבול אובדן הרישיון".

     

    אחת מהופעותיו המדהדהות של שהם הייתה בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין, שם היה השופט הראשון שביטא את אכזבתה של מערכת השיפוט מחוק "הבניית הענישה" שאילץ שופטים לערוך חישובים וסטטיסטיקות לפני שהם גוזרים עונשים. הוא כינה אז את החוק "תקלה חקיקתית" ואמר: "אני לא רואה הצדקה להמשך קיומו של החוק, והמחוקק צריך לקחת זאת כאתגר ולשנותו". ואכן, לפני כשנתיים תוקן החוק לנוחות השופטים.

     

    "ההתרשמות מהעדים - הכלי הטוב ביותר לקביעת ממצאים" 

    כמומחה למשפט פלילי, בתקופת כהונתו בבית המשפט העליון ישב שהם בראש הרכבי ערעורים פליליים. עמדתו הייתה תמיד שהערכאה הראשונה צריכה לנמק באופן רחב וברור מדוע החליטה לתת אמון בעד אחד ולא לתת אמון בעד אחר. ”ההתרשמות מהעדים היא הכלי הטוב ביותר לקביעת ממצאים“, אמר לפני כמה שנים בפאנל בנושא "תפישת הצדק במסגרת ערעור“ שנערך על ידי "מכללת נתניה". “תוך כדי מתן עדות, כשמתבוננים בעד ומסתכלים לו בעיניים, בוחנים את אופן מסירת העדות ואת אופן התגובה שלו בחקירה הנגדית לרבות גמגום, היסוס ותשובות שעל פניהן אינן הגיוניות - ניתן להגיע לממצאים ומסקנות. זה יתרונה הגדול של הערכאה הדיונית.

     

    "כשהערעור הוגש על הקביעות העובדתיות ומהימנות העדים, נראה בכל פסק דין שאין זה מתפקידו של בית המשפט העליון להתערב בקביעות העובדתיות. כך פעלנו וכך נפעל. במצב אופטימלי בהחלט אפשר היה לפתוח בערכאת ערעור את המשפט מראשיתו ולתת לצדדים להתדיין, אבל זה לא המצב המשפטי הקיים במדינת ישראל. אני לא מכיר שום שיטת משפט שמתירה לפתוח במסגרת ערעור את כל ההליך מחדש.

     

    ”החריגים מאזנים את התפישה בכך שהם מאפשרים לערכאת הערעור להיכנס לממצאים העובדתיים. זה קורה בעבירות מין ועבירות מין במשפחה, שהם תיקים הקשים ביותר מבחינה נפשית גם לשופטים. במקרים רבים יש עדות יחידה של המתלוננת נגד הנאשם ואין הרבה ראיות אוביקטיביות שיכולות לסייע להגיע לממצאים. הפסיקה קבעה שיש חשיבות בלתי רגילה להתרשמות הערכאה הדיונית מהמתלוננת, מה שהעליון בשום אופן לא יכול להגיע אליו מתוך עיון בפרוטוקול או מעדות מוקלטת".

    יעקב טייטל (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    יעקב טייטל(צילום: גיל יוחנן)

    בתקופת כהונתו כתב שהם כמה פסקי דין שייזכרו. בין פסקי הדין המפורסמים שכתב היה דחיית ערעורו של ”המחבל היהודי“ יעקב טייטל, שהורשע ברצח פלסטינים, הסתה לאלימות ולטרור ועבירות בנשק, וטען לאי שפיות שכן קיבל הוראה לבצע את המעשים מיישות עליונה שאותה כינה ”מלאך“. שהם קבע כי טייטל לא הצליח לעורר ספק סביר שמא כושר ההבנה והרצון שלו בזמן ביצוע העבירות היה פגום באופן ממשי, וכי הוא הבין היטב את הפסול שבמעשיו וביצע את העבירות על רקע אידיאולוגיה פנאטית.

     

    שהם גם הוביל את הרכבי בג"ץ שדחו את העתירות לביטול הסדר הטיעון שנחתם עם הרב יאשיהו פינטו ונגד ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד תת-ניצב אפרים ברכה. שהם קבע אז כי התערבות בהחלטת התביעה להגיע להסדר טיעון תישמר למקרים נדירים, שבהם מוכח שההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי, והוסיף כי מתחם ההתערבות בהחלטותיהן של רשויות התביעה מצומצם ביותר.

    הרב פינטו (צילום:  גדי קבלו) (צילום:  גדי קבלו)
    הרב פינטו(צילום: גדי קבלו)

    בפסק דין נוסף קבע שהם לראשונה כי חשבונית מס שמנפיק עורך די ללקוח, כמו גם סכום שכר הטרחה שקיבל ממנו, אינם נופלים במסגרת חיסיון עורך דין לקוח. זאת, משום שמטרת החיסיון היא לאפשר תקשורת חופשית בין עורך הדין ללקוח על מנת לאפשר ללקוח ייצוג משפטי הולם, ואילו שכר הטרחה והחשבונית אינם חלק מאותה תקשורת חופשית שעליה מבקש החיסיון להגן.

     

    פסקי דין נוספים של שהם:

    בערעור של אדם שהורשע בהריגה לאחר שירה בגבר שהגיע לביתו לגבות חוב תוך שימוש באיומים, התייחס שהם ל“חוק דרומי“ העוסק בהגנה עצמית מפני פורצים וקבע שלא כל האמצעים כשרים לצורך הדיפת הפורץ.

     

    בעתירה של פעיל חמאס להורות למחלקה לחקירות שוטרים לפתוח בחקירה נגד חוקרי שב"כ שלטענו עינו אותו קבע שהם כי התערבות בג“ץ בהחלטות היועמ“ש תיעשה רק במקרים חריגים וכי במקרה זה נימוקי "הגנת הצורך" בשל חוקרי השב“כ חסינים מפני העמדה לדין.

     

    בפסק דין בנושא חופש המידע קבע שהם כי בקשה המוגשת לפי חוק חופש המידע צריכה להתמקד במידע הרלוונטי, ואין מקום להגשת בקשות רחבות היקף.

     

    בפסק דין, שדחה ערעור של תושב שכונה חרדית בירושלים שהורשע בביצוע עבירות מין בקטינים, קבע שהם בדעת מיעוט כי הערכת חוקר הילדים את מידת מהימנותו של קטין אשר לא מעיד בפני בית המשפט, היא ראיה קבילה שעשויה לשמש ככלי עזר נוסף, לעמוד על מהימנותו של הקטין.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים