שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עמיר פלג

    פאתטית טילים / פלג בחמישי

    איך תמגר אלונה ברקת את חמאס, מה באמת עשתה בשביל קבוצות הכדורגל בדרום, ומיהם חברי ההתאחדות שהתחפשו לפיקוד העורף?

    המחסלת

    ברקת מטפלת בקרע ברצועה

    תל־אביב בוערת. מאחורי גורדי השחקים באזור פארק הירקון מיתמר עשן, ואלה לא המנגלים של יום העצמאות. פה ושם מרצדות להבות אש, אבל רגע, זה גם לא ל"ג בעומר. אוי ויי, גם היכל מנורה־מבטחים אפוף עשן, אך לא ברור אם יש בפנים אוהדים שרופים.

     

    מנגינה דרמטית בסגנון "משחקי הכס" וטרטור מנועים של כלי טיס מבשרים רעות. מסוק שנע מזרחה נכנס לזירה, ועוד אחד עושה דרכו צפונה. כתובית במרכז המסך מגבירה את חוסר הוודאות: "רק כשייפלו טילים על תל־אביב יעצרו את הטילים על הדרום?"... ופתאום, תפנית בעלילה. לפנינו האלופה במיל' אלונה ברקת, ללא קפל"ד או שכפ"ץ, ברחוב פסטורלי אי־שם בארץ (אולי ליד הווילה בצהלה).

     

    איור של אלונה ברקת (איור: אופיר בגון)
    אלונה הלוחמת(איור: אופיר בגון)

     

    "אם מה שראיתם עכשיו היה אמיתי, חמאס כבר מזמן היה חוטף מכה קשה במקומות שכואבים לו באמת", אומרת הבעלים של הפועל באר־שבע, ושוב מעלה קושיה: "אז למה כשנופלים טילים בשדרות, בבאר־שבע, באשקלון או באשדוד זה לא קורה? למה?"... את התשובה היא יורה בעצמה, במקצב מקוטע: "כי לא... סופרים... את הדרום!"

     

    זה לא היה אמיתי, נרגע הצופה שהחסיר פעימה, אבל תגידי, את אמיתית? מי בעצם אחראי למחדל הנ"ל? מי ישב בממשלה ובקבינט המדיני־ביטחוני, נציגי חד"ש או מנהיגי הימין החדש? ולמה כשנפלו טילים בדרום הם נשארו במרחב המוגן? למה? ואיך מי שהוזכרה כמועמדת למשרד הספורט הפכה לשרת הביטחון?

     

    "בתשיעי לאפריל זה נגמר", מכריזה ברקת (ומסמנת בידה תנועה שפירושה: קאפוט). "אני אדאג להיות הקול שלכם בממשלה של ביבי. הגיע הזמן שדין הדרום יהיה כדין תל־אביב"... תמו רגעי האימה, התל־אביבים נושמים לרווחה, אוהדי הפועל באר־שבע מבואסים. הם הרי שרים מדי פעם: "תל־אביב עולה באש".

     

    ואם כבר חזרנו למגרשים, מה בעצם עשתה ברקת למען "תושבי הדרום"? הקימה בית ספר לכדורגל בשדרות? טיפחה שחקני בית בהפועל באר־שבע? השאילה לאשקלון שחקנים ללא תמורה? הקפידה לא לקחת שחקנים בולטים של מ.ס אשדוד כדי שתישאר בליגה?

     

    אלונה ברקת (צילום: אורן אהרוני)
    אלונה ברקת. מה היא עשתה למען הדרום?(צילום: אורן אהרוני)

     

    ומה בהתאחדות? היא דאגה שייפתח גם בנגב סניף של בית הדין המשמעתי? סידרה גמר גביע בטרנר? הביאה לשם את הנבחרת? קחו לדוגמה את קמפיין מוקדמות היורו שמתחיל היום. את פולין, היריבה הכי אטרקטיבית, נארח בירושלים, אוסטריה וסלובניה ישחקו בחיפה, ומה נשאר לבאר־שבע? מקדוניה ולטביה. למה? כי בהתאחדות לא... סופרים... את הדרום! למרות שברקת חברה בקבינט השכונתי־קומבינטורי.

     

    אז עם שטרן חלובה חברת ההנהלה לא מתעמתת, אבל למפקד חיל האוויר היא לא דופקת חשבון. "האם אי־פעם חשבו לפוצץ את כל שכונות היוקרה בעזה, איפה שגרים כל המפקדים שלהם?" שאלה ברקת באחד הראיונות, ואף עקצה את הרמטכ"ל: "הולכים על כל המקומות הקרובים האלה, שגם ככה האנשים לא שם".

    רעיון גדול, רק חבל שהמידע דלף לאויב. זמן קצר אחרי שחשפה את תוכניתה שוגרו טילים מרצועת עזה שלא כוונו למקומות הקרובים אליהם, אלא לעבר ת"א. כנראה ניסו לפוצץ את שכונת היוקרה, איפה שגרה המפקדת שלנו.

     

    מואנס דאבור (צילום: ראובן שוורץ)
    רוצים לראות את דאבור בבאר שבע? רק מול מקדוניה ולטביה(צילום: ראובן שוורץ)

     

    הצבועים

    אוגו מגורש בלי רחמים

    ג'ון אוגו, קשרה הניגרי של באר־שבע, נתפס בסוף השבוע על ידי המשטרה כשהוא נוהג תחת השפעת אלכוהול. המועדון השעה אותו לאלתר, והמנכ"ל הזועם אסי רחמים הודיע לו שהוא יכול לעזוב את הארץ מיידית ולהצטרף לנבחרתו. "אוגו חצה קו אדום", אמרו בקבוצה. במצבו, טוב שזה לא היה קו לבן.

     

    גם ב־2017 נתפס הניגרי באותה עבירה. "אם העניין יתברר כנכון, הוא יטופל על ידינו בחומרה", נמסר אז מהפועל באר־שבע. התברר כנכון, וחומרה זה לא מילה. כעבור יומיים הם הודיעו שהשחקן הועמד לבירור משמעתי בפני המנכ"ל רחמים ונקנס (בסכום שלא פורסם). שבוע לאחר מכן הוא אפילו פתח בהרכב מול הונבד במוקדמות ליגת האלופות.

     

    אוגו (צילום: עוז מועלם)
    אוגו. בבאר שבע נהגו בצביעות(צילום: עוז מועלם)

     

    שמתם לב להבדל במידת הרחמים? כשהמועדון נזקק לשירותיו, פחות הפריע להם כמה הוא השתכר (בשין שמאלית וימנית). עכשיו, כשהתפכחו משיכרון האליפויות והוא ממילא עוזב, ברקת מעיפה אותו. על טיל. כיצד הם היו נוהגים אילו היה נוהג בגילופין כשהקבוצה בתמונת האליפות? אולי כמו בפרשת התמריץ האסור של שיר צדק. מוציאים הודעה לתקשורת שהיקב בצרפת מייצר שתי גרסאות – אחת עם אלכוהול לאירופה והשנייה בלעדיו לישראל – ובגלל התווית השגויה שהודבקה לבקבוק, אוגו שתה יין. אבל הוא היה בטוח שזה מיץ ענבים.

     

    הליצנים

    איחוד מרגש לברקוביצ'ים בראשל"צ

    "ראיתי שאחת הבעיות היא ניר, שהקהל לא התחבר אליו, אז עשיתי הפרד ומשול. ראיתי שמתפנה ג'וב בהפועל ר"ג, הרמתי טלפון לבעלים. בסך הכל רציתי לעזור לאח שלי שאני אוהב, ולעזור למועדון כדי שיהיה יותר שקט". כך הסביר הבעלים של הפועל ראשל"צ, איל ברקוביץ', את הטרנספר של אחיו בספטמבר.

     

    "כשניר היה המאמן אמרו לי לפטר אותו, עכשיו כשסידרתי לו קבוצה אז זה גם לא בסדר? אני לא מבין מה הבעיה", הוסיף והשתאה אז אדון בעל־הבית. שלשום, על רקע ניסיונותיו לברוח מראשל"צ (ואולי כדי שיהיה יותר רעש), הוא החזיר לשם את אחיו. ההפרד ומשול כשל, ההפרד והפרד לא צלח, חזרנו לאופציית המשול ומשול.

     

    ניר ברקוביץ' (צילום: אורן אהרוני)
    ניר ברקוביץ'. מתאחד שוב עם אחיו(צילום: אורן אהרוני)

     

    גם לברקוביץ' הצעיר, שדיבר על עצמו כשילוב של מוריניו וגווארדיולה, אין בעיה לחזור. המאמן שטען כי לקהל בראשל"צ "לא מגיע להיות בליגת העל", והתלונן "אני נרדם שם", חזר למיטה המוצעת של אחיו. הפה הגדול והפפ הקטן שוב ביחד.

     

    לאן זה יוביל קשה לדעת, במיוחד אחרי הצהרות הבעלים שהקבוצה מוכרת למשחקי הבית "שמונה כרטיסים בממוצע". מצד שני, בטקס העברתה לידיו ב־2015 הכריז ברקוביץ': "אני בן 43 ואשאר פה עד גיל 80". חישוב מהיר מעלה שנותרו לו עוד 33 שנים במועדון - שמתחיל להיראות כמו תוכנית ריאליטי ארוכת טווח, מעין שילוב של "האח הגדול" ו"2052". מי יהיה המנצח? האוהד שיחזיק מעמד ויישאר אחרון ביציע.

     

    השולפים

    ההתאחדות מפנה עורף לחזית

    ביום שישי שעבר, בשעה 13:00, היה אמור להיערך במגרש המועצה האזורית אשכול משחק בליגה לנערים ג', הפועל בארי אשכול נגד מ.כ גן יבנה. קצת לפני כן הודיעו מההתאחדות למארחת שלבקשת הורים מיבנה המשחק נדחה "בגלל המצב הביטחוני". ב־15:00 התקיים באותו מגרש משחק בליגת נערים ב', בין מכבי הבשור למכבי באר־שבע. למרות המצב הביטחוני.

     

    מדוע עושים איפה ואיפה, האם הליגות הן תוכנית כבקשתך, וממתי (יסלח לי יעקב בוזגלו) ההורים קובעים? הנה תגובת ההתאחדות: "כמה דקות אחרי שנאמר למועדון כי לא התקבלה כל הוראה מפיקוד העורף ומבחינתנו הכל מתקיים כרגיל, פנו גם מ.ס דימונה בטענה שהורים מפחדים לשלוח את ילדיהם למשחק בשדרות. לא רצינו לפגוע בקבוצות שלא היו יכולות להתייצב בגלל שהורים/שחקנים חששו, והמשחקים בוטלו". השאלה מיהם הגנרלים בהתאחדות שקיבלו את ההחלטה לא זכתה למענה מצידם. כנראה סוד צבאי.

     

    בהתאחדות לא יודעים מה הם עושים (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    בהתאחדות לא יודעים מה הם עושים(צילום: עוז מועלם)

     

    "השחקנים והמאמן מרגישים נורא", אומר יואל ארזי מקיבוץ ניר יצחק, אחראי

    מחלקת הנוער במועדון בארי אשכול. "מעבר לבעיות שהם חווים כרגע, יש תחושה שהם מנודים כמו מצורעים". וכמה שהוא צודק. תארו לכם איזו מהומה הייתה קמה כאן אילו קבוצה מחו"ל הייתה מבקשת לא להגיע לארץ בגלל המצב הביטחוני. מה הייתה זועקת צרת הספורט? איפה האוגדונרית ההיא שמגינה על הדרום? ומה חושב יו"ר ההתאחדות (שהתפטר ובעצם נשאר) על הפניית העורף לכדורגלנים הצעירים בעוטף עזה? זו ארץ שלנו או לא?

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים