מההתחייבות של ג'רלד פורד עד להכרה של טראמפ: 52 שנות שלטון ישראלי ברמת הגולן
ב-1981, 14 שנה אחרי כיבוש השטח, הוחל החוק הישראלי על רמת הגולן. בהמשך היו מוכנים בגין, רבין ופרס לפשרות. שמו של נתניהו הוזכר כמי שהיה מוכן לסגת חלקית, אך רה"מ הכחיש זאת בתוקף. את הצעד הרחוק עשה אולמרט שכתב לאסד: "מוכן לשלם את המחיר". ואז הגיע דונלד טראמפ
כמעט 52 שנים חלפו מאז כבש צה"ל חלק ניכר מרמת הגולן, ואמש (ה') הגיעה ההכרזה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי הגיע הזמן שמדינתו תכיר בריבונות של ישראל בשטח. את הרמה מעטרים כיום 32 יישובים ישראליים - כשהראשון שבהם, מרום גולן, הוקם זמן קצר לאחר המלחמה. כיום, כמחצית מתושבי הגולן הישראלי הם יהודים, בעוד השאר הם דרוזים ועלווים.
הכרה אמריקנית בריבונות בגולן - דיווחים נוספים:
נתניהו: "יש לנו נס פורים, טראמפ עשה היסטוריה"
בגולן מברכים: "ניצחנו, אף ראש ממשלה לא יעז לרדת מפה"
רוסיה: "לעולם לא נכיר בריבונות ישראל בגולן"
מתנת הבחירות של טראמפ לא תחייב את הקהילה הבינלאומית
טראמפ: "גם מי שנגד נתניהו תומך בהכרה בגולן"
לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, הוחל על שטח רמת הגולן ממשל צבאי. ב-1981 הוחל החוק הישראלי על השטח, בשונה משטחים אחרים שנכבשו במלחמה 14 שנים קודם לכן, דוגמת אזור יהודה ושומרון.
ההחלטה הישראלית על החלת החוק הישראלי ברמת הגולן מעולם לא התקבלה בברכה על ידי הקהילה הבינלאומית. מועצת הביטחון של האו"ם קבעה בהחלטה 497 ב-1981 כי הפסיקה הישראלית בטלה ומבוטלת. לכן, ההצהרה של טראמפ הופכת למשמעותית ביותר, שכן היא הראשונה של מנהיג מדינה זרה שקובע כי יש להכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן.
עד לתחילת שנות ה-90 לא ניהלו ראשי הממשלות מגעים משמעותיים בנושא הגולן. הממשלות של לוי אשכול וגולדה מאיר לא סגרו את הדלת על נסיגה אפשרית מרמת הגולן, אך התנאי שהציבו אז היה שהרמה תפורז. סוריה סירבה לבקשה הישראלית - והמגעים התפוצצו.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, התקבל במשרד ראש הממשלה דאז יצחק רבין מסמך חריג יחסית. אמנם לא הייתה בו הכרה אמריקנית בשליטת ישראל בגולן, אך נכללה בו הבנה בצורך הישראלי לביטחון באזור. הנשיא האמריקני ג'רלד פורד כתב אז לרבין: "ארה"ב אמנם טרם גיבשה עמדה סופית בשאלת הגבולות אך לכשתעשה כן, היא תעניק משקל גדול לעמדת ישראל לפיה כל הסכם שלום עם סוריה חייב יהיה לכלול הישארות של ישראל על רמת הגולן".
גם לאחר המהפך ב-1977 ועלייתו של מנחם בגין לשלטון, לא סגרה ישראל אפשרות לנסיגה. "ישראל תישאר ברמת הגולן, אולם במסגרת חוזה שלום נהיה מוכנים לסגת מהקו הנוכחי", אמר אז בגין. בראייה הישראלית, האפשרות לפינוי הגולן גדלה לאחת חתימת הסכם השלום עם מצרים ב-1979 והנסיגה מחצי האי סיני.
לפי דיווחים שפורסמו במרוצת השנים בתקשורת, רבין בכהונתו השנייה בראשות הממשלה ולאחריו גם שמעון פרס בעת שכיהן בתפקיד, קיימו מגעים לנסיגה ישראלית מהשטח במסגרת הסכם כולל עם הסורים.
עוד דווח כי ראש הממשלה בין 1999 ל-2001 אהוד ברק, טען כי ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו, קיים בקדנציה הראשונה שלו (בין 1996 ל-1999), באמצעות שליחו החשאי רון לאודר, מגעים עם הסורים - והיה מוכן לדון על מתווה דומה לזה שקודמיו בתפקיד הסכימו לו - לסגת באופן חלקי מהגולן. נתניהו מצדו הכחיש בתוקף את הדברים.
לפי דיווחים שונים, ראש הממשלה האחרון שניהל מגעים עם הסורים בדבר נסיגה אפשרית של ישראל מהגולן היה אהוד אולמרט. לפי אותם דיווחים, ישראל קיימה מגעים עם הסורים בתיווך טורקי. בדמשק אף טענו כי ישראל התחייבה אז לסגת לגבולות 67'.
זמן קצר לפני שאולמרט התפטר מתפקידו, פרסם "ידיעות אחרונות" את דבר הפנייה של ראש הממשלה אולמרט לנשיא סוריה בשאר אסד. "אני הפרטנר שלך לשלום. אני יודע שהסכם מחייב את החזרת רמת הגולן - ומוכן לשלם את המחיר", ציין אז אולמרט במסר החשאי לאסד.
מאז שנכנס לתפקידו בשנית ב-2009, מצהיר ראש הממשלה נתניהו כי ישראל לא תיסוג מרמת הגולן. בישיבת ממשלה שהתקיימה ברמת הגולן ב-2016, אמר נתניהו: "רמת הגולן תישאר לעד בידי ישראל. ישראל לעולם לא תרד מרמת הגולן". בעשור האחרון, הן ב-2010 והן ב-2014, התקבלו בכנסת שתי הצעות חוק שונות שיחייבו משאל עם ורוב מוחלט בכנסת בכל החלטה על פינוי שטחים, ובדגש על פינוי רמת הגולן.
לצד זאת, עיתון "הארץ" דיווח באחרונה כי עוזי ארד, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, טען שראש הממשלה נתניהו הציע לסוריה ב-2009 חילופי שטחים הכוללים חלקים מרמת הגולן.
בנוסף, פרידריך הוף שהיה שליחו ויועצו של הנשיא האמריקני הקודם ברק אובמה למזרח התיכון, פרסם ב-2015 כי ארבע שנים לפני כן הוא נפגש עם נשיא סוריה אסד, שנתן לדבריו הסכמה כמעט כוללת לניתוק מאיראן, חיזבאללה וחמאס ומכל פעולה נגד ישראל בתנאי לנסיגה ישראלית מרמת הגולן.
הוף טען שנתניהו לא קיבל את הרעיון, אך הבין שיש בו אפשרות לניתוק ציר של משטר אסד עם איראן. מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה מנעה לדברי השליח האמריקני את המשך ההתקשרות בין הצדדים.
סוף דבר - הערב צייץ הנשיא האמריקני טראמפ בטוויטר את ההודעה הבאה: "אחרי 52 שנים, הגיע הזמן שארצות הברית תכיר באופן מלא בריבונות הישראלית על הגולן, שיש לו חשיבות אסטרטגית וביטחונית עבור ישראל ועבור יציבות האזור כולו".
לפנייה לכתב/ת 
