צד A, צד B: הקסטות חוזרות לחיים
השמועות על מותן היו מוגזמות: כמעט רבע מיליון קלטות נמכרו אשתקד בארה"ב, ומי שמתגעגעים לווקמן ולסרטי הקלטה שהסתבכו יכולים לחזור לרגע לשנות ה-90. "הקלטת של בריטני נראית נהדר על המדף שלי"
הקלטת הצנועה – אותו מלבן פלסטיק קטן מפַּעַם הכולל אוסף שירים אישי – חוזרת לחיים, ומצטרפת כעת לתקליטי הוויניל כפריט אספנים למי שמתגעגע לעולם של צד A וצד B. בימים שבהם מוזיקאים בכירים, בהם אריאנה גרנדה וג'סטין ביבר, מוציאים לאור את המוזיקה שלהם גם על גבי קלטות והביקוש ממשיך לגדול, תחייתה של הנישה הזו מתמודדת עם מחסור עולמי בסרטים מגנטיים הדרושים לייצור.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
לאחרונה החליטו שני מפעלים – אחד במערב התיכון של ארה"ב והשני במערב צרפת – להיכנס לעניינים ולמלא את הצורך. "זה מקום טוב להיות בו – יש מספיק עבודה לכולנו", אומר סטיב סטפ, שלפני 50 שנה הקים את חברת National Audio, הפועלת בספרינגפילד, מיזורי.
לדבריו בסביבות שנת 2000 פגעה "ההגמוניה האימפריאלית של הדיסקים" בעסק שלו, והמפעל המשיך להתקיים רק הודות לעובדה שייצר גם קלטות שבהן מוקראים סיפורים – ז'אנר שנותר פופולרי.
לדברי סטפ, למרות העלייה האסטרונומית של שירותי הסטרימינג החלו להקות רוק כמו פרל ג'ם ו-The Smashing Pumpkins לייצר קלטות, שמטרתן לחגוג נקודות ציון חשובות בקריירה שלהן, כגון מלאות כך וכך שנים להשקת אלבום. הן שכנעו חברות תקליטים גדולות שבקסטות עדיין יש חיים.
חברת National Audio של סטפ קנתה לפני שנים אחדות 300 אלף סלילים מחברה דרום קוריאנית שהחליטה לוותר על ייצור קלטות לצורכי מוזיקה, ובנובמבר 2015, אחרי שמצבור הסלילים הצטמצם, היא עמדה בפני ברירה לא פשוטה: האם לייצר סלילים או לסגור את הבאסטה. העסק של סטפ השקיע כמה מיליוני דולרים ברכישת ציוד ישן ממפעלים שנסגרו, ובשנה שעברה כבר ייצר 18 מיליון קלטות אודיו ומכר אותן ל-3,500 חברות תקליטים ברחבי העולם.
"אני חושב שלקלטות יש עתיד ורוד", אומר סטפ. "מבחינת השכל הישר הן מתו בשנת 2000, אבל מאז הן עשו קאמבק גדול. השמועות על מותן היו מוגזמות מאוד".
וייב של שנות ה-90
בצרפת חידשה בנובמבר האחרון החברה הקטנה "מולאן", שמושבה ליד מון סן מישל, את הייצור, והיא החברה הראשונה שמייצרת קלטות שמע בצרפת זה שני עשורים. עד אז מכרה החברה סרטים מגנטיים לכרטיסי מטרו ואולפני הקלטה צבאיים, אבל אז היא רכשה מפעל לייצור קלטות שמע אנלוגיות תחת המותג Recording The Masters.
מנכ"ל "מולאן", ז'אן-לוק רנו, אומר שיש עדיין מקום לצליל האנלוגי בעולם המוזיקה של ימינו. "קחו לדוגמה את מערכות החימום: יש לנו רדיאטורים בבית, וזה נוח, זה דיגיטלי, אבל לידכם אתם יכולים גם להחזיק אח בוערת". לדבריו המטרה היא עונג, "ואת זה מספקים הקלטת או התקליט".
גם הדרייב אין לא מת – לחצו לקריאת הכתבה
לדברי המנהל המסחרי של "מולאן", תיאו גרדין, החברה מייצרת בכל חודש אלפי קלטות, ו-95% מהן מיוצאות לחו"ל. כל קלטת היא מוכרת ב-3.49 אירו. תיאו בן ה-27 מודה שבצעירותו לא הכיר את רגעי האושר והסבל הקטנים של השימוש ב"ווקמן", שבו נוגנו קלטות בשנות ה-80 וה-90, או של סרט ההקלטה העדין שמסתבך ואז יש להחזירו לאחור, בעזרת עט או בעזרת האצבע.
לדברי סטפ, צעירים בשנות ה-20 לחייהם, ממש כמו תיאו, הם אלה שמגדילים את הביקוש, משום שבעידן האינטרנט צעירים רבים מחפשים דבר מה מוחשי להשתמש בו.
Urban Outfitters, מותג הלבשה אמריקני המחזר אחר היפסטרים ומוכר גם מוצרים אלקטרוניים, מתאר יפה באתר האינטרנט שלו את תהליך היצירה של אוסף שירים בקלטת: "אם מעולם לא העברתם 5-3 שעות בישיבה ליד הרדיו, מחכים שאותו שיר אחד של הנסון ישודר כדי שתוכלו להוסיף אותו לאוסף השירים שלכם בקלטת, תתכוננו: עכשיו אתם יכולים לחוות מחדש את החוויה הזו. תן לווייבים של שנות ה-90 להציף אותך, בנאדם".
איפה ההרמוניה
המכירות של אלבומים בקלטות שמע גדלו בארה"ב ב-23% בשנת 2018 – מ-178 אלף עותקים בשנה שלפני כן ל-219 אלף. זה כמובן שום דבר בהשוואה ל-246 מיליון הקלטות שנמכרו ב-1994, אבל זו עדיין כמות משמעותית בהתחשב בכך שבאמצע העשור הקודם נחשבה הקסטה למוצר מת.
"כאדם שמרן וזקן אני לא רוצה לדמיין עולם בלי מוצרים אנלוגיים", אומר סטפ. "העולם סביבנו אנלוגי, האוזניים שלנו אנלוגיות. הקְלטות דיגיטליות הן מוצר נקי וחד מאוד, אבל אין בהן הרמוניות. אלה תמונות דיגיטליות של הקלטות אודיו, אם תרצו".
בובי מיי, צעיר בן 29 שבא לקנות ב-Burger Record בדרום קליפורניה, אומר שלקלטות יש צליל ייחודי: "הצרכנים הם ציבור הפכפך וטרנדים תמיד משתנים, אבל בעתיד הנראה לעין אני יודע שהמון אנשים ימשיכו להיות משוגעים על תקליטים".
בשנה שעברה הגיעה ההכנסה השנתיים ממכירת תקליטים לשיעור הגבוה ביותר מאז 1988 – 419 מיליון. זו עלייה של 8% מהשנה שלפני כן. אף שאיכות הצליל בתקליטים היא ללא ספק עדיפה על זו שבקסטות, מיי סבור שעלותן הנמוכה של הקַלטות הופכת אותן לאידיאליות עבור צרכנים. חוץ מקלטות אינדי וקלטות ביתיות הוא מוקיר גם כמה אלבומי מיינסטרים.
"יש לי קלטת של 'Baby One More Time' של בריטני ספירס שאני אוהב", הוא אומר. "היא נראית נהדר על המדף שלי".
לפנייה לכתב/ת 
