שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    קשה להזדהות עם הבית היהודי החדש
    המפלגה, כפי שעוצבה מחדש, משדרת ניכור. איזו הצדקה הייתה לחבור למי שמתעלם מהומניות, מוסר אוניברסלי וחיבור לתרבות הישראלית?

     

    רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' בתמונה מתוך הטוויטר של פרץ ()
    הרב רפי פרץ וח"כ בצלאל סמוטריץ'

    קברניטי הבית היהודי ובראשם הרב רפי פרץ - איש רב-פעלים, ישר דרך ובעל זכיות רבות - קוראים השכם וערב לכיפות הסרוגות להתכנס ולהתאסף מחדש אל הבית הישן והטוב. ואכן, לא מעט נענים לקריאתם הנרגשת, אך רבים וטובים נשארים בחוץ.

     

     

    בית אינו רק ארבעת קירותיו ומספר חדריו - בית הוא בעיקר זיכרונות של אנשים, ספרים ומוזיקה המפעפעים בנבכי הלב והרגש. הוא משהו גדול מסך הפרטים המצויים בו, שמעניק תחושת שייכות. הוא מקום מכיל של ילדים בעלי מזג ואופי שונה, הוא יודע לחבק ולתת מקום לבעלי דעות והשקפות שונות. ולכן, כדי לחזור אל הבית, לא מספיק לעורר געגוע בעלמא - צריך להיווכח שחוזרים אל כל אותם דברים שהפכו את הבית למה שהוא.

     

    הבית היהודי, כפי שעוצב מחדש לאחרונה, משדר משהו אחר, מנוכר. דיירי הבית שינו את לבושם, שינו את שפתם ואפילו שינו את שמם. הם המירו את "הבית היהודי" ב"איחוד מפלגות הימין", שם הזורק למחוזות של כוחניות, זרות ופילוג. אם הוויה יוצרת תודעה, כיצד ניתן להזדהות עם בית שאמור לייצג פסיפס אנושי רחב, אך האנשים המאיישים אותו נראים אותו דבר, לבושים בצורה דומה ומדברים בשפה אחת?

     

    הבית היהודי ועוצמה יהודית - טורים נוספים:

     

    כיצד ניתן להזדהות עם הבית, כאשר הדיירים ממעטים לדבר בשפה ישראלית-יהודית, ומשמיעים בעיקר שפה דתית? כיצד מרגיש בבית הזה צעיר ציוני-דתי שהווייתו משדרת רצף של זהויות, שרואה את חייו כמכלול ושפתו מכילה ישראליות מתחדשת לצד זהות יהודית עמוקה?  

     

     

    שנים מנסים לנגח אותנו על כך שאימצנו את דגל ארץ ישראל כערך בלעדי על חשבון הערך החברתי והתרבותי. מול טענות אלו הרמנו בצדק את נס הדגל המכיל לצד ארץ ישראל את תורת ישראל ועם ישראל. הדתי-לאומי פועל באופן נמרץ, לצד המחויבות לארץ ישראל, גם בשדות החברתיים, ולאחרונה גם בשדות התרבותיים. הוא לא רואה סתירה בין הערכים, ועל כך ייחודנו.

     

    ו' החיבור בין תורה ועבודה לא הייתה רק חידוד של יוסף בורג ז"ל - היא הפכה עבורנו לדרך המאפשרת לשלב בין ערכים שונים, גם אם לעיתים הם מתנגשים. מדוע, אם כן, נטשתם השקפה זו לטובת ארץ ישראל כערך בלעדי? איזו הצדקה יש לחבור לתנועה המתעלמת מהומניות, מוסר אוניברסלי וחיבור לתרבות הישראלית? האם שלמות החברה וסובלנות לאזרחים הלא יהודים הם לא חלק מערכי הבית?

     

    הרב פרץ, צירופם של אנשי עוצמה יהודית סותר את המסורת ארוכת השנים של הציונות הדתית, שראתה תמיד את תיקון החברה כתהליך ארוך של "קמעה קמעה" והכילה את התרבות הישראלית המתחדשת.

     

    בימיה הראשונים של הטלוויזיה, בתוכנית לקראת ט' באב, השתתף חנן פורת לצד עמוס עוז, עמוס קינן ונעמי שמר, וזעק בקול רם וצלול את החשיבות העליונה והקדושה של שלמות החברה. אני בטוח שהרב פרץ, כראש בית מדרש מפואר, מאמין גם בכך. כמה חבל שבתור ראש מפלגה הוא לא אימץ גישה זו.

     

    • מוטי שקלאר הוא איש תקשורת, לשעבר מנכ"ל רשות השידור

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים