שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האישה לקידום התנועה
    קרה לכם שעמדתם בפקק והסתכלתם בקנאה על הנתיב הנגדי, שבו התנועה דלילה? בנות קבוצה 5 של פרויקט "מהנדסות העתיד 4" מפתחות עכשיו מערכת שתאפשר "להפוך" את כיוון התנועה בנתיבים הפנויים. במקביל, קבוצה 8 עמלה על פיתוח שימנע ממחבלים ועבריינים להשתמש בנשק גנוב

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    זהו עוד בוקר ישראלי שגרתי. אתם תקועים בפקק האין־סופי בדרך לעבודה והתנועה מזדחלת לאיטה. ה־WAZE רק מוסיף לייאוש עם עדכונים מדי מספר דקות

    על עיכובים ופקקים נוספים בדרך. שעת ההגעה הראשונית שסיפקה האפליקציה עברה מזמן, ונדמה כי הבוקר הזה רק הולך ומחמיר.

      

    אתם מביטים הצידה אל הנתיב הנגדי של הכביש ומתפלאים עד כמה הוא ריק. לרגע, אתם מדמיינים את עצמכם פורצים בסערה מהפקק המתסכל ועולים על הנתיב הריק במהירות שיא, כל הדרך אל האופק, או במקרה שלכם, למשרד בפתח־תקווה. אבל אז חוזרים למציאות, ולזחילה המייאשת בפקק. 

     

    אם תשאלו את בנות קבוצה 5 בפרויקט "מהנדסות העתיד", אין שום סיבה שהמציאות המרגיזה הזו תמשיך להיות חלק משגרת יומכם. בימים אלו עמלה קבוצת תיכוניסטיות השייכות למחזור הרביעי של הפרויקט על פיתוח מערכת חכמה לניהול פקקי תעבורה, שתאפשר "להפוך" את הנתיבים הנגדיים הריקים ולהוסיפם לצירים העמוסים.

      

    איך כל זה יקרה בדיוק? וכיצד תנוהל התנועה אם מכוניות יתחילו פתאום לנסוע לכיוון השני של הכביש? יובל אלון (16) מלוד מסבירה: "העלינו בכיתה מספר רעיונות ובסוף החלטנו להתמקד במיזם של כבישים חכמים עם מערכת שליטה ובקרה שמבוססת על בינה מלאכותית. המערכת תבין מתי יש עומס בכביש ואז תעלה גדרות אלקטרוניות חכמות, שירחיבו את הנתיבים בכיוון בו קיים עומס על חשבון הנתיבים בצד שריק ממכוניות".

    יפתרו את בעיות הפקקים? מהנדסות העתיד בפעולה (צילום: תומר שונם הלוי)
    יפתרו את בעיות הפקקים? מהנדסות העתיד בפעולה(צילום: תומר שונם הלוי)
     

     

    גלי גוריון (17) מנופית מוסיפה כי "באופן קבוע, במרכז הארץ יש עומס כבד בכבישים. זה משפיע על חיים של הרבה אנשים במדינה. למעשה, הפתרון יכול להיות פשוט. ברגע שיש לך את כל הנתונים על היקפי התנועה בכבישים, ואלו נתונים שקל יחסית להשיג אותם, אפשר לטפל בבעיה באמצעות פתרונות יצירתיים וחכמים. זה בדיוק מה שאנו עושות בכיתה".

      

    "זיהינו שיש תשתיות קיימות של כבישים בארץ, שבהם בשעות מסוימות הנתיבים בכיוון אחד יחסית פנויים ולעומת זאת בכיוון השני הנתיבים פקוקים לחלוטין", מסבירה המנטורית גלית אלון. "אנו רוצים לנהל את התשתית הקיימת בעזרת מערכת שליטה ובקרה מרכזית שתקבל עדכונים ודיווחים ממצלמות בכביש, כמו גם ממערכת WAZE. הגדרות האלקטרוניות שעליהן דיברה יובל יהיו חבויות בתוך הכבישים. הן יעלו למעלה בשעות העומס וייצרו הרחבה של כבישים בכיוון אחד, כאשר נזהה שבנתיב הנגדי אין כמעט תנועה".

      

    בלה גיל, המנטורית השנייה של הקבוצה, ציינה כי "כיום קיימים פתרונות חלקיים לנושא, למשל בתחום הרכבים האוטונומיים, או חברות שעובדות על רמזורים חכמים. אבל אלה פתרונות חלקיים. אנחנו רוצות למעשה לחבור לאותן חברות במטרה לתת פתרון מלא עם נתיבים חכמים ומערכת שתקבל נתונים שלל סנסורים שנשתול בכבישים, ותפזר את המידע לנהגים, לרמזורים ולנתיבים. על ידי כך ננהל לא רק את נושא הפקקים - אלא גם מצבי חירום. אנו גאות מאוד בבנות הקבוצה שהגו רעיון כל כך יפה ומלא".

      

    מורן ופנר (16) מגני־תקווה מספרת: "אנו נמצאות כרגע לקראת שלב ההכנה של הפרויקט מבחינת דגם, סרטון, מצגת וגיבוש יתרונות המערכת. הפרויקט הזה נתן לי את ההבנה מה עושה מהנדס במסגרת התפקיד שלו, מה הם תהליכי העבודה שלו ומה הוא צריך לעבור בדרך לפיתוח המוצר. זה ממש מרתק בעיניי".

     

    קבוצה 8 של "מהנדסות העתיד" עוסקת בתחום לא פחות מעניין, שהפך אקטואלי בפיגוע הירי שהתרחש לאחרונה בצומת אריאל וגבה שני קורבנות. "הקבוצה שלנו עוסקת בתחום אבטחת הנשק", מסבירה הילה בן-מיכאל (16) מאשדוד. "אנחנו בעצם מפתחות מערכת חכמה שתגרום לכך שהנשק האישי, בין אם הוא של אזרח ובין אם הוא של איש כוחות הביטחון, יוכל להיות מופעל על ידי האדם המורשה בלבד.

     

    "אנחנו מתמקדות כרגע בפתרון עבור שני נשקים: רובה מיקרו תבור ואקדח גלוק. מבחינת מנגנון הזיהוי, חשבנו על חיישן ביומטרי שיופעל על ידי טביעת אצבע או על ידי סריקת העין, כך שברגע שאדם יכוון את הנשק ויביט דרך הכוונת היא תסרוק את העין שלו ותאשר את הירייה. אחד הדברים שאנחנו צריכות לתת עליהם דגש הוא שהמערכת הזאת תפעל ביעילות, שאם בזמן אמת חייל או שוטר יצטרכו להשתמש בנשק האישי שלהם, הוא יפעל במהירות".

    למען בטיחות הילדים - נשק עם מעצור ביומטרי (צילום: צביקה טישלר)
    למען בטיחות הילדים - נשק עם מעצור ביומטרי(צילום: צביקה טישלר)
      

    הילית קדנלי (16) מחגור מוסיפה: "מעבר למקרים של טרור או עבריינות, יש כאן גם פן של בטיחות ילדים. אנחנו רוצות למנוע מצב שבו ילדים לאבות שעובדים במשטרה או בצבא ישתמשו בנשק שלהם ללא רשות מתוך סקרנות או משחק, ייפלט קליע והדבר ייגמר באסון. הגענו לעידן שבו הטכנולוגיה כל כך מתקדמת שאפשר לפתור גם את הבעיה הזו. כמובן שאנחנו מחפשות מערכת שתהיה גם זולה כדי שניתן יהיה לייצר אותה לשימוש המוני".

      

    המנטורית ד"ר ברכה אפשטיין ציינה כי "הפתרונות שאותם גיבשנו בכיתה מדברים על מנגנון משולב שגם יזהה את האדם המורשה להשתמש בנשק וגם יאפשר לנו לאתר את הנשק וישלח התרעה במקרה שבו הנשק נגנב. אין בעולם מוצרים קיימים דומים, והצורך לכך בשוק רק הולך ועולה".

      

    תלמידת הקבוצה הלל יוסף (16) מטלמון מסבירה כי "המערכת שאנו מפתחות תמנע מקרים שבהם מחבלים או עבריינים גונבים כלי נשק ומשתמשים בהם לביצוע פיגועים או פשיעה. מעבר להרשאה שתינתן רק לבעל הנשק, חשבנו גם על אלמנט שיעזור להתריע מפני גניבת הנשק. כרגע מדובר בשעון חכם שאותו יענוד בעל האקדח או הרובה והוא יצפצף כאשר הנשק נגנב".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף תעשייה אווירית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר
    פועלות למען בטיחות וביטחון- קבוצה 8
    צילום: צביקה טישלר
    מומלצים