שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם

    40 שנה להסכם השלום עם מצרים: "שרד מבחנים קשים"

    ארבעה עשורים חלפו מהחתימה ההיסטורית על מדשאות הבית הלבן. השגריר לשעבר בקהיר מתאר את היחסים בין המדינות: "הם לא רק קרובים, אלא אינטימיים". לרגל התאריך, משרד החוץ משיב לגולשים מצרים ומפרסם את "פירות השלום" בתחומי החקלאות, הכלכלה והביטחון

     

    מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר בתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (צילום: AFP)
    חתימה על הסכם השלום עם מצרים. בגין, סאדאת וקרטר(צילום: AFP)
     

    היום (ג') לפני 40 שנה בדיוק, ב-26 במרץ 1979, נחתם בוושינגטון שבארצות הברית הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין והנשיא האמריקני ג'ימי קרטר.

     

    "מאז שעבד אל פתח א-סיסי הפך להיות הנשיא, היחסים בין ישראל לבין מצרים הם ללא ספק היחסים הטובים ביותר שהיו לנו מאז הסכם השלום", אמר חיים קורן, מי שהיה שגריר ישראל במצרים בין השנים 2014-2016.

     

    לדעת קורן, הישראלים היו חווים הלם אם היו יודעים את עומק שיתוף הפעולה בין שתי המדינות: "הישראלים לא מבינים באיזו תקופה טובה אנו נמצאים איתם, כי חלק גדול מהעניין הוא 'לעבוד מתחת לשולחן'. היחסים לא רק קרובים, אלא אינטימיים.

     

    "הגישה, היכולת שלנו לעבוד, והנגישות למצרים בכל הדרגים - אני לא זוכר כמוהם בעבר", סיפר קורן. קובעי המדיניות המצרים הבכירים בהחלט מבינים שלמדינות יש מכנה משותף רחב ואינטרסים משותפים, ושישראל תורמת הרבה למצרים. הם מעריכים את זה גם בפנינו".

    מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר בתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (Photo: AFP)
    (Photo: AFP)

    מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר בתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר בתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר בתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
    ישראל הרוויחה הרבה מאוד מהסכם השלום שלה עם מצרים, שידע במשך השנים עליות ומורדות. ההסכם שרד את עידן האחים המוסלמים בתקופתו של ד"ר מוחמד מורסי - איש האחים המוסלמים שנבחר לנשיא מצרים ב-30 ביוני 2012 בבחירות הדמוקרטיות הראשונות במדינה לאחר ההפיכה שסיימה את שלטונו של חוסני מובארק.

     

    הוא שרד אפילו את ההסתערות של אלפי המפגינים על שגרירות ישראל בקהיר, ופינויים של השגריר וצוות השגרירות בספטמבר 2011; הוא שרד את מלחמת לבנון הראשונה והשנייה; הוא שרד את הפצצת הכור הגרעיני בעיראק בידי ישראל ביוני 1981; הוא שרד את רצח סאדאת באוקטובר 1981; הוא שרד את המבצעים השונים בעזה. השלום בין המדינות עבר מבחנים לא קלים - אך שרד.

     

    את מה שקורה ביחסים בין המדינות ניתן לתאר במילה אחת: "רומן". בין שתי המדינות נוצרה זהות אינטרסים חסרת תקדים שנגזרת מאויבים משותפים: האיום האיראני מחד והאיום שנשקף מדאעש ומחמאס מאידך.

    1 ()
    אנואר סאדאת

    אורי אבנרי עם אנואר סאדאת (צילום: גילה רזין, באדיבות ארכיון אורי אבנרי הספרייה הלאומית)
    אורי אבנרי עם אנואר סאדאת(צילום: גילה רזין, באדיבות ארכיון אורי אבנרי הספרייה הלאומית)

    אנואר סאדאת עם מנחם בגין במצרים 1981 (צילום: חנניה הרמן, לע
    אנואר סאדאת עם מנחם בגין במצרים 1981(צילום: חנניה הרמן, לע"מ)

    אנואר סאדאת נשיא מצרים נחיתה בישראל 1977 (צילום: דוד רובינגר)
    סאדאת נוחת בישראל. 1977(צילום: דוד רובינגר)

    קבלת הפנים לנשיא סאדאת (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (צילום: דובר צה
    קבלת הפנים לנשיא סאדאת(צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

     (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (צילום: דובר צה
    (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

     (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (צילום: דובר צה
    (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    לפי פרסומים שונים, מצרים נלחמת בהברחות הנשק לחמאס, פועלת נגד חופרי המנהרות מתוך עזה ואפילו הציפה חלק מהמנהרות האלה לבקשת ישראל. לפי פרסומים זרים, מטוסים ישראלים ומל"טים גם תקפו מטרות של דאעש בסיני בתיאום מלא עם הצבא המצרי. ישראל גם נתנה אור ירוק לצבא מצרים להפעיל כוח צבאי מוגבר בסיני במלחמה שלה נגד דאעש - לעיתים תוך כדי עצימת עין מהנספח הצבאי בהסכם השלום.

     

    ואם זה לא מספיק, ישראל עזרה למצרים בוושינגטון ובקונגרס בשיחות שכנוע שונות בנוגע לסיוע צבאי ואחר למשטרו של הנשיא סיסי. האחרון מדבר בגלוי על חשיבות היחסים עם ישראל ואפילו הודה ששתי המדינות משתפות פעולה במלחמה בדאעש בסיני.

     

    השגריר לשעבר קורן הוסיף עוד כי בראייה אסטרטגית של 40 שנה ישראל הרוויחה הרבה מאוד מהסכם השלום: "ישראל פינתה תקציבי עתק מההיערכות הצבאית מול מצרים. הכסף סייע לפיתוח הכלכלי של ישראל.

     

    "הסכם השלום עם מצרים היה הסנונית הראשונה", סיפר קורן. "למעשה, עברנו ממצב של מלחמה למצב שבו מצרים מובילה קואליציה הולכת וגדלה של מדינות ערביות סוניות מתונות, שמשתפות פעולה עם ישראל ובהן ירדן, מדינות המפרץ וסעודיה.

     

    "מצרים היא ללא ספק אבן ראשה חשובה בקואליציה הזו ואסור לשכוח גם את התפקיד החיוני שמצרים ממלאת בתיווך עם החמאס – שכבר מנע כמה עימותים צבאיים והגן על חיי אדם. מצרים היא המתווך הנאמן בינינו ובין עזה, ויש להם תפקיד שהוכיח את עצמו ללא כל ספק".

     

    לדעת קורן, "למרות הקשר החזק מתחת לרדאר, המצרים עדיין נזהרים מחימום היחסים איתנו. יש מעט מאוד ביקורים של אישים מצרים בישראל, מעט מאוד ביקורים של אישים ישראלים במצרים (השרים גילה גמליאל ויובל שטייניץ ביקרו בשנתיים האחרונות בקהיר, והתקיימו עוד מספר ביקורים של מנכ"לי משרד החוץ).

     

    גם תיירים ישראלים מגיעים במספרים קטנים למצרים, אם כי נרשמת עלייה, ורק לפני כמה ימים מאות ישראלים נסעו לפירמידות, להופעה של הלהקה "רד הוט צ'ילי פפרס".

    הרד הוט צ'ילי פפרס בהופעה בגיזה (AP Images)
    "רד הוט צ'ילי פפרס" בהופעה בגיזה, מצרים(AP Images)

    הרד הוט צ'ילי פפרס בהופעה בגיזה (AP Images)
    (AP Images)

      (צילום: AFP)
    נשיא מצרים כיום, עבד אל פתאח א-סיסי (צילום: AFP)

    הרומן ביחסים המדיניים והביטחוניים בין ישראל למצרים הגיע גם למישור הכלכלי. בשנת 2018 שולש היבוא הישראלי ממצרים, מ-220 מליון דולר ל-650 מליון דולר. גם ביצוא הישראלי למצרים נרשם גידול: מ-84 מליון דולר ל-110 מליון דולר. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן נפגש כבר כמה פעמים עם מקביליו המצרים, ודן על שיפור קשרי הכלכלה והסחר. בנוסף, ישראל חתמה לפני יותר משנה על הסכם לייצוא גז טבעי למצרים ב-15 מיליארד דולר.

     

    "אני מכיר את הנטייה שלנו להגיד "איזו מין נורמליזציה - הם מחרימים אותנו. הם לא באים. הם מגנים אותנו ומצביעים נגדנו באו"ם", המשיך קורן. "ובכן, זה נכון בחלקו אבל זה גם משתפר. בכל זאת חווינו דרך הרשתות החברתיות מגעים עם הרבה מצרים. יש עוד הרבה מה לעשות, ואסור לשכוח שיש עדיין כוחות שמתנגדים לנו במצרים, לא צריך להעלים את זה. אבל יש פה מצב של עליות ומורדות שהיו באזור הזה, ובכל זאת לא פגעו בסופו של דבר בשמירה על הסכם השלום", סיכם קורן.

     

    משרד החוץ מציג בערבית: פירות השלום עם מצרים

    לציון 40 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים, ענף ערבית במחלקה לדיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ מפרסם סדרת תמונות שמטרתן להסביר לתושבי מצרים את "הפירות" של ההסכם. זאת בעקבות שאלות מגולשים במצרים, ששאלו "מה מועיל לנו השלום הזה?", שקיבל משרד החוץ הישראלי.

    קריקטורה לציון 40 שנה להסכם השלום של ישראל עם מצרים (צילום: משרד החוץ, נימי)
    קריקטורה של משרד החוץ לציון 40 שנה להסכם השלום(צילום: משרד החוץ, נימי)

    כרזות
    כרזות "פירות השלום". 40 שנה להסכם השלום עם מצרים

    כרזות

    כרזות

    כרזות

    בתוך כך, מתפרסם מדי יום במהלך השבוע בעמודי משרד החוץ בערבית וברשתות החברתיות אינפוגרפיקה שונה העוסקת כאמור באחד מתחומי פירות השלום: חקלאות, כלכלה ומסחר, ביטחון, תיירות וכן הלאה. הלוגו שחוזר על עצמו בכולן הוא "פירות השלום". כ-600 אלף מתושבי מצרים עוקבים אחר עמוד הפייסבוק של משרד החוץ בשפה הערבית - מתוך כשני מיליון עוקבים בעמוד. להלן חלק מהנתונים שפורסמו:

     

    תיירות: כרבע מיליון ישראלים ביקרו במצרים בשנה החולפת. הסכם השלום הגביר את תנועת התיירות גם ממדינות זרות למצרים וישראל, מה שתרם לכלכלת שתי המדינות.

     

    כלכלה: הסכם אזורי הסחר החופשי (QIZ) בין ישראל למצרים אפשר למצרים לייצא סחורות בהיקף של יותר מ-8 מיליארד דולר, וסיפק מאות אלפי מקומות עבודה.

     

    חקלאות: הפעילות חקלאית המשותפת בין מצרים לישראל ענפה וכוללת הקמת חוות חקלאיות במצרים, שילוב הידע הישראלי בעולם החקלאות המצרי, פגישות משותפות בנושאי חקלאות. בנוסף, אלפי מצרים השתתפו בהכשרות חקלאיות בישראל.

     

    ביטחון: קיים שיתוף פעולה בין ישראל למצרים בתחום הביטחוני והמדיני, ובמיוחד במאבק בטרור ובקיצוניות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    40 שנה להסכם השלום עם מצרים
    צילום: AFP
    מומלצים