שתף קטע נבחר
צילום: רועי עידן

ישראל כל כך צודקת וכל כך מטופשת

ההתמודדות מול שלטון חמאס היא כישלון מתמשך שראוי לפרק מורחב במצעד האיוולת. כבר עשור שלם שאין מדיניות או חשיבה מקורית

 

תקיפה צה
תקיפת צה"ל ברצועה, אתמול(צילום: AFP)

מעולם לא הייתה עילה מוצדקת יותר למבצע נגד יישות טרוריסטית כפי שיש לישראל בימים אלה, בעקבות שיגור הרקטות מרצועת עזה על דרום הארץ ומרכזה. אבל הדבר האחרון שישראל זקוקה לו הוא עוד מבצע צבאי מתגלגל שהופך למבצע קרקעי. השלב הראשון כבר התחיל וצריך להזכיר שכבר היינו בסרט הזה. היו שיגורי רקטות. היו מבצעים. זה עזר כמו כוסות רוח למת. כך שאין שום צורך במבצע נוסף שהתוצאות שלו ידועות מראש.

 

 

ההתמודדות של ישראל מול שלטון חמאס ברצועה היא כישלון מתמשך, שראוי לפרק מורחב ב"מצעד האיוולת". מעולם לא הייתה ישראל צודקת כל כך ובאותו זמן מטופשת כל כך. כבר עשור שלם שאין מדיניות. כבר עשור שלם ששיגורי הרקטות הפכו לשגרה, עם מבצע אחד לפני עשור, "עופרת יצוקה", אחריו "עמוד ענן" ואז עוד מבצע, "צוק איתן". לפי סדר הדברים אמור להיות עכשיו מבצע נוסף, שיוביל למבצע נוסף בעוד חמש שנים. זו לא מדיניות, זו איוולת.

 

צריך להודות: הסגר על הרצועה לא הניב שום תוצאה. משטר האימים של חמאס התחזק בזמן שמפלס הסבל של תושבי הרצועה עלה. הנשק הפך למשוכלל יותר. הרקטות כבר מכסות את מרכז הארץ, ובקרוב, אפשר להניח, את ישראל כולה. וישראל? היא מעלה את דמי הפרוטקשן בתקווה להשיג עוד כמה ימים של רגיעה. וכאשר נגררה ישראל למבצע לא הייתה פגיעה ממשית בחמאס, אבל הייתה פגיעה בתושבי הרצועה. עוד בתים הרוסים. עוד נשים וילדים שנפגעים. זה מצטלם מצוין. וזה בדיוק מה שחמאס רוצה. זה הנשק שלו. וזה קצת מביך לומר שבנימין נתניהו הוא אשף הסברה כאשר חמאס מביס אותו שוב ושוב בזירת התעמולה.

 

מה יקרה כאשר התגובה הנוכחית תהפוך לפלישה קרקעית? התסריט ידוע מראש. בשלבים הראשונים מנהיגי המערב יצדיקו את ישראל. כבר אתמול החלו הצהרות התמיכה. יעברו עוד יומיים, וערוצי הטלוויזיה, מ-CNN ועד BBC, ישדרו צילומי זוועה על ההרס ברצועה. בערים מרכזיות במערב יתחילו הפגנות נגד "פשעי המלחמה" של ישראל. תועמלני "בצלם" ו"שוברים שתיקה" יוסיפו שמן למדורה. בעיתונים המובילים, מ"לה מונד" עד "הניו יורק טיימס", יתפרסמו מאמרי מערכת המגנים את ישראל. המנהיגים שהצדיקו את ישראל במערכה הראשונה ייכנעו ללחץ במערכה השלישית. מועצת הביטחון תתכנס, וההמשך ידוע.

 

תושג עוד הפסקת אש שתיראה בדיוק כמו הפסקות האש שקדמו לה. לאחר שבוע או שבועיים יתחדשו ההפגנות האלימות, עפיפוני הנפץ ובהמשך גם שיגורי הרקטות. יעברו עוד כמה חודשים, ו"ועדות חקירה" יפרסמו מסקנות שמאשימות את ישראל. ואם כל זה ידוע מראש, אז בשביל מה?

 

 

מה האלטרנטיבה? הושטת יד לפיוס, הצעה דרמטית להפסקת הסגר, להזרמת השקעות חסרות תקדים, לבניית נמל ימי, בתוספת כל הטובין האפשריים. בתנאי, כמובן, שחמאס יסכים לפירוז ו/או לתנאי הקהילה הבינלאומית, שכבר נוסחו על ידי הקוורטט.

 

הצעה כזאת לא תשנה כלום אצל תועמלני ה-BDS ושאר אידיוטים שימושיים, בשוגג או בזדון, מקרב "ארגוני הזכויות", אבל היא תשפר מאוד את מעמדה של ישראל אם - לאחר שחמאס ידחה את ההצעה - תיאלץ ישראל לצאת למבצע צבאי, משום שהכישלון של ישראל לא היה בשטח. הכישלון היה נעוץ בכך שדוברי ותומכי חמאס ניצחו בקרב התעמולה. הם הצליחו לשווק את השקר שהמאבק הוא נגד הסגר שחונק אותם ואין להם ברירה.

 

זה קרה שוב ושוב. דעת הקהל הבינלאומית הכריעה את ישראל. את הנשק הזה צריך לנטרל לפני יציאה למבצע. זה לא שהצעת פיוס דרמטית תפתור את הבעיה, אבל הנשק התעמולתי של חמאס יחטוף מכה קשה.

 

אז אנא, מנהיגים יקרים, אל נא תצעדו למבצע מתגלגל שהשם היחידי הראוי לו הוא "כישלון ידוע מראש". חובה לנסות דרך אחרת. ואם אכן הושגה הפסקת אש - זו לא האלטרנטיבה הטובה ביותר. זו האלטרנטיבה הפחות גרועה ביותר.

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים