שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך תזהו התעמרות בעבודה ותפעלו נגדה
    אחד מכל שלושה ישראלים יחווה יחס משפיל ופוגעני במקום העסקתו. אף אחד לא נדרש להשלים עם התנהגות כזאת ובתי המשפט יודעים זאת

     

     (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    נתחיל מסיפור אמיתי: ג' היא עובדת מסורה זה חמש שנים בתפקיד מנהלתי בחברה גדולה. בהיותה אם יחידנית, היא מפרנסה בגפה שלושה ילדים. לפני כחצי שנה התקדם המנהל האישי שלה בסולם הדרגות ועבר למטה החברה. ג' הייתה בטוחה שגם תחת המנהל החדש היא תישאר מוערכת ותצליח לשמור על יחסי עבודה מצוינים. אלא שכבר בישיבה העבודה הראשונה איתו היא הבינה שדברים השתנו.

     

    המנהל כינס את עובדי המחלקה והודיע כי "רוח המפקד" השתנתה. הוא דרש מהם להתייעל עוד בטרם הכיר אותם, ציין שתהיה "אפס סבלנות" לעובדים לא יעילים, וכי הנהלת החברה נתנה לו מנדט "לנער" את המחלקה.

     

    בסיום הפגישה, הטיל המנהל החדש שורה של משימות על כל עובד, בלוחות זמנים בלתי אפשריים, תוך ציון נהלים חדשים שיחולו מעתה במחלקה – כמו החובה לעדכן חודש וחצי מראש על יום חופש, הצורך לדאוג למחליף בימי מחלה, ועוד.

     

    ג' הקפידה למלא אחר הדרישות בצורה מיטבית מבחינתה, אך החלה להיקרא חדשות לבקרים לשיחות אצלו, שבהן הטיח בפניה - ולעתים בנוכחות עובדים נוספים - שעבודתה ירודה וכי היא אינה עומדת בקצב. לקינוח ציין כי ייתכן שהכול קשור בהיעדרותה הרבה "מדי" מהעבודה לטיפול בבנה החולה, "גם אם הסיבות מוצדקות".

     

    ג' החלה לשקוע בדיכאון. עד מהרה הקשיים בעבודה השפיעו גם על תפקודה האישי, על הזוגיות החדשה שניסתה לרקום, ואף על מצבה הבריאותי. ההגעה לעבודה הפכה מחוויה חיובית לסיוט מתמשך, שבו היא סופרת את השעות עד לרגע שבו תוכל לברוח מאימת המנהל המתעלל, שכל מעבר שלו במסדרון הקפיאו את דמה.

     

    מהי התעמרות בעבודה?

    ג' לא לבד. אחד מכל שלושה ישראלים יחווה התעמרות בעבודה בצורה ובחומרה כזאת או אחרת. הניסיון מלמד שאין פרופיל ייחודי לעובד העלול ליפול קורבן להתעמרות. משרה בכירה והשכלה אינם תעודת ביטוח מפני התעמרות, הקיימת בהחלט גם בדרגים בכירים.

     

    התעמרות בעבודה הוא מונח כולל, משפטי וסוציאלי, שניתן לייחס להתנהגויות פוגעניות מצד המעסיק או מי מטעמו, שהן משפילות את העובד, מבזות אותו, פוגעות בו או שמות אותו ללעג.

     

    התנהגות זו יכולה ללבוש כמה צורות, החל מהפשוטה ביותר כגון צעקות, השפלות ואיומים, וכלה בדרכים מתוחכמות יותר שבבסיסן יחס מתעמר כגון מתן משימות משפילות, משימות שאינן הולמות את כישורי העובד, ביקורת יתר, התנהגות דקדקנית, האשמות שווא, פגיעה במעמדו, הטלת משימות שאינן חופפות את שעות העבודה, התעלמות מהעובד ובידודו החברתי, ועוד.

     

    על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, התעמרות בעבודה מתגבשת כאשר לא מדובר בהתנהגות חד-פעמית אלא בהתנהגות חוזרת ונשנית, באופן היוצר לעובד סביבת עבודה עוינת ומשפילה.

     

    מה ניתן לעשות?

    ב-2015 עברה בקריאה טרומית הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה. למרבה הצער, הצעה זו לא קודמה לקריאות נוספות ולא הבשילה לחקיקה מחייבת. יחד עם זאת, בתי הדין לעבודה פיתחו כלים פסיקתיים להתמודדות עם רעה חולה זאת. בשורה ארוכה של פסקי דין קבעו בתי הדין כי התעמרות בעבודה יכולה להיחשב "כהרעת תנאים", באופן המזכה את העובד בפיצויי פיטורין גם אם התפטר.

     

    בנוסף מצאו בתי הדין דרך לפסוק פיצויים בגין עוגמת נפש לעובד שעבר התעמרות, מכוח עילות נזיקיות כלליות ועקרונות תום הלב החלים באופן מוגבר במשפט העבודה. פיצויים אלו יכולים להגיע לגובה של עשרות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת ההתעמרות והתמשכותה.

     

    אל תביעה כזו יש לצרף כמה שיותר ראיות להוכחת ההתעמרות, למשל מסמכים, תכתובות, הודעות דוא"ל, ופרוטוקולים של ישיבות (אם ישנם), שכן הבאת עמיתים לעבודה שיעידו על ההתעמרות עלולה להיתקל בקשיים ככל שהם עדיין מועסקים באותו מקום עבודה.

     

    מלבד זאת, במקרים שבהם ההתעמרות נעשתה באמצעות השפלת העובד וכינויו בכינויי גנאי שונים, כמו גם הוצאת דיבתו אל מול עובדים נוספים, ניתן לשקול הגשת תביעת לשון הרע כנגד המעסיק.

     

    לשקול פנייה לביטוח לאומי

    ובחזרה ל-ג': לאחר שליחת מכתב התראה מפורט להנהלת החברה, המגולל את סיפורה הקשה, בליווי שלל דוגמאות ואסמכתאות, זומן המנהל לשיחת בירור שבסיומה הוחלט תחילה על העברתו לאלתר מתפקיד ניהולי, ובהמשך על סיום העסקתו בחברה.

     

    מטבע הדברים, במקרים שבהם המתעמר הוא הבעלים של מקום העבודה, פתרון של פנייה לממונים אינו ישים, ויש לפנות לשקול התפטרות מהעבודה והגשת תביעה בגין ההתעמרות כאמור לבית הדין לעבודה.

     

    התעמרות בעבודה יכולה לגרום לליקויים בריאותיים שונים – נפשיים ופיזיולוגיים כאחד. אין להקל ראש במקרים קיצוניים כאלו, ויש לשקול פנייה לביטוח הלאומי, מגובה במסמכים מתאימים וחוות דעת רפואית, לצורך הגשת תביעה לנכות מעבודה, לצד הגשת תביעה כנגד המעסיק המתעמר בבית הדין לעבודה.

     

    בכל אופן, אף עובד לא נדרש להשלים עם התעמרות בעבודה מצד מעסיקו או מנהלו, בין אם מדובר באפיזודות חולפות, ובין אם מדובר בהתעללות שיטתית וממושכת.

     

    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • עו"ד דוד רבי הוא שותף מייסד וראש מחלקת ליטיגציה ומשפט עבודה בפירמת עורכי הדין מצנר, גולדשטיין רבי – MGR. הוא עוסק בדיני עבודה
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים