שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בן 99, ניצול שואה והומוסקסואל: סיפורו של המלחין ולטר ארלן

    הוא ברח מזרועות הנאצים, הגיע לשיקגו עם חמישה דולר בכיס והפך למבקר המוזיקה של הלוס אנג'לס טיימס ולמלחין מוערך. עכשיו כשיצירתו "שיר השירים" תתנגן לראשונה בתל אביב, ולטר ארלן מודה שהיהדות היא מקור ההשראה שלו

    בצוהרי יום שישי הקרוב אמור היה לעלות לבמת היכל התרבות בתל אביב, המלחין וולטר ארלן ולהודות לקהל על מחיאות הכפיים לאחר ששמע את יצירתו "שיר השירים" לראשונה. אלא שבמכתב ששלח מביתו בלוס אנג'לס ארלן בן ה-99 הודיע כי בשל בעיות בריאות שהובילו לאשפוזו, ייעדר מהאירוע והודה לכל מי שהשתתף בהפקת המופע.

     

    "'שיר השירים' היא היצירה היהודית ביותר בקטלוג היצירות שלי. ליהדות ולהיותי יהודי הייתה נוכחות ישירה או עקיפה בכל יצירותיי לעתים כקול הנוסטלגיה, כקול העצב ובעיקר כקול השמחה, בעודי נאבק לומר במוזיקה את שהמלים אינן יכולות להביע; לצבוע בצלילים את הרגשות הפנימיים, המייצגים את השורשים העמוקים של יהדותי: את מקור ההשראה שלי".

     

     

    וולטר ארלן (צילום מסך, יוטיוב)
    "יהדותי: את מקור ההשראה שלי"(צילום מסך, יוטיוב)

    סיפור חייו של ארלן שופע ניגודים שבסופו של דבר מסתדרים זה עם זה. בעיקר ואולי משום שהוא פליט, מלחין שנכפתה עליו גלות. לאורך חייו נס מאימת הנאצים, מצא את משפחתו מחדש, הפך למבקר המוזיקה של אחד העיתונים הגדולים בעולם וזכה להערכה רבה על יצירותיו, כשבמקביל ניהל מערכת יחסים הומוסקסואלית עם בן זוג שמלווה אותו עד היום. 

     

    עוד בערוץ המוזיקה:

    המוזיקאי סקוט ווקר הלך לעולמו

    מייסד לינקין פארק: "המוות של צ'סטר השפיע על הכל - כאוס מוחלט"

    המסביר לצרכן: האיש שילמד אתכם למה התכוון בטהובן

     

    את הכישרון למוזיקה הוא גילה לפני שמלאו לו עשר. הוא נולד בווינה, למשפחה שהחזיקה חנות כל בו גדולה, המשפחה התגוררה מעל החנות שהייתה הראשונה להשמיע מוזיקה מתקליטים בעיר ונאבקה לשמור על רווח אחיד מכל מוצרי החנות כדי שידם של כל הלקוחות תהיה משגת. סבו אביגדור אפטוביצר היה מורה לתלמוד בבית ספר לרבנים באוסטריה שהמתין למשרה באוניברסיטה העברית אולם לא קיבל אותה בסוף ובן דודו אפרים משה ליליאן היה ממייסדי "בצלאל" ומוכר בזכות הציור של תיאודור הרצל העומד על מרפסת המלון בבזל.

     

    "את היכולות המוזיקליות שלי גילו כשהייתי בן חמש. שמעתי שירים ברדיו ושרתי אותם. ההורים לקחו אותי למוזיקולוג מפורסם, הוא זיהה שיש לי שמיעה אבסולוטית. התחנה הבאה הייתה לימודי פסנתר". האופרה הראשונה שראה, בגיל 11, הייתה "טוסקה" של פוצ'יני, שם גם התעורר אצלו הרצון לחבר מוזיקה ולהלחין. בשנת 1938, כשסיים תיכון, היטלר נכנס לווינה, אוסטריה סופחה לגרמניה והחלומות על קריירה מוזיקלית נגוזו. "שמענו ברדיו את ראש הממשלה שושניג, אומר שנשיא המדינה הורה לו להעביר את השלטון לידי הגרמנים. זה היה ביום שישי בערב.

     

    "המכה נחתה עלינו מיד. למחרת היה היום העמוס ביותר בחנות, ואימא כדרכה ירדה לסייע לעובדות במחלקה לבגדי נשים. הזבנית סילקה אותה מן החנות ואמרה 'אין לך מה לחפש כאן יותר!'. אמא עלתה בחזרה לדירה והחלה לבכות. באותו לילה התעוררנו כאשר נאצים לובשי מדים חומים דפקו ברוביהם על הדלת. הם נכנסו לדירה, ריכזו את כולנו בחדר אחד והחלו לשפוך את תכולת הארונות במרכז החדר. הם לקחו את אבא שלי מן הבית ואת כל הכסף המזומן שמצאו. בבוקר החנות נוהלה כבר על ידי מנהל הבנק שבו החזיק אבא את כספו וברחוב המון זועם צרח 'חזירים יהודים'".

     

    ולטר ארלן (מימין) עם משפחתו באוסטריה לפני המלחמה.  (באדיבות ולטר ארלן)
    ולטר ארלן (מימין) עם משפחתו באוסטריה לפני המלחמה. (באדיבות ולטר ארלן)

    אמו של ארלן נזקקה לאשפוז בעקבות המצב והוא חיפש עבורה מקום שיסכים לאשפז יהודייה. הוא גייס כסף מספקים וחברים. יום אחד חזר הביתה וראה את בני משפחתו ויהודים אחרים מנקים את הרחוב במברשות שיניים כשסביבם נאצים במדים והמון מוסת. קרובי המשפחה בארצות הברית הצליחו להשיג עבורו אשרת כניסה, אבל הבעיה הייתה לצאת. הדרכון האוסטרי שלו לא היה בתוקף בשל הסיפוח לגרמניה.

     

    "בחצות הלילה התייצבתי לפני המשרד שסיפק דרכונים גרמניים. היה לילה מקפיא. חלק מן הזמן עמדתי בתוך הבניין ובחלקו בחוץ. בבוקר יצא חייל וסילק את הממתינים החוצה לשלג. כעבור זמן מה הוא יצא ובידו אתי חפירה הוא פנה רק לזקנים ביותר, יהודים מזוקנים חובשי מגבעות. דחף להם את כלי העבודה וצעק שיתחילו לפנות את השלג שלפני הבניין. קשיש שעמד לא רחוק ממני החל לפנות אבל כוחו לא עמד לו והוא הפסיק. הנאצי ניגש אליו החל להכות אותו בקת הרובה שבידו. 'תמשיך לנקות!'. הזקן התמוטט והנאצי ירה בו. זו התמונה שלא שכחתי מאז: וינה, שלג לבן מכסה את הרחוב, שמיים כחולים והשלג נצבע בדמו של היהודי".

     

    ארלן בשיקגו בשנת 1940 (באדיבות ולטר ארלן)
    ארלן בשיקגו בשנת 1940(באדיבות ולטר ארלן)

    ארלן נפרד מאימו בתחנת הרכבת, זמן לא רב לאחר מכן היא שמה קץ לחייה. אבל אביו שהיה במחנה ריכוז ואחותו, הגיעו לאנגליה. ארלן מצא את עצמו אצל קרובי משפחה בשיקגו כשבכיסו חמישה דולרים. הוא עבד בעבודות שונות והצליח לחזור למוזיקה לאחר שקיבל מלגה ללימודים בהדרכת רוי האריס, מחשובי המלחינים האמריקנים. משם הדרך ללימודי המשך ב-UCLA הובילה אותו להיות מבקר המוזיקה של הלוס אנג'לס טיימס - התפקיד שמילא הפרופסור שלו. "אני זוכר את המעמד הוא אמר לי 'אני יוצא לחופשה', 'איך אתה יוצא, הרי יש בכורה של סטרווינסקי מחרתיים?', 'נכון, אתה תכתוב את הביקורת'".

     

    בערך באותה תקופה פגש ארלן בהווארד מאיירס שיהפוך לבן זוגו לחיים עד היום. מאיירס שאהב את המוזיקה של ארלן הגיע לאירוע וניגש להודות לארלן על יצירתו. הוא הפך להיות "הנהג" שלו כאשר הסיע אותו למערכת מיד אחרי הקונצרטים להגיש את הביקורות שכתב על מכונת כתיבה ברכב.  "אנחנו ביחד וזה לא עניינו של איש", ארלן מצהיר, "פעם באירופה נתקלנו במצעד של גייז, שבקושי לבשו משהו זה נקרא מצעד הגאווה - לא מדבר אלינו".

     

     

    ולטר ארלן בווינה (צילום: Michael Brandstetter)
    ולטר ארלן בווינה לצד כרזת יצירתו(צילום: Michael Brandstetter)

    לפני כמה שנים ארלן הוזמן לווינה. יצירותיו נוגנו והציגו לפניו חדרים במוזיאון המקומי שמוקדשים לו ולמלחינים בני תקופתו שכמוהו סולקו מאוסטריה. חילקו לו פרסים ותעודות הוקרה, הוא רואיין שוב ושוב באמצעי התקשורת המקומיים. בין היתר ביצעו באותו ביקור את "שיר השירים". דניאל יוהנסן הטנור האוסטרי שהשתתף בביצוע סיפר ל-ynet: "ולטר ארלן הוא אחד האנשים המרשימים שפגשתי. נפגשתי בחיי עם לא מעט אנשים שהתגברו בדרך זו או אחרת על טראומת התיעוב ושנאת היהודים שהם חוו. ודווקא מנקודת המבט הזאת לעולם לא אשכח את הפגישה בינינו. לפני שנתיים ישבנו בקפה בווינה - ולטר, בן זוגו הווארד ואני. עצם המפגש עם אדם שחי בארצות הברית משנות השלושים של המאה שעברה ועדיין מדבר במבטא הווינאי הרך המתגלגל והתנהגותו רווית גינונים שכאילו לא חלפו מאה שנים מאז. היתה לי תחושה שאני יושב במסיבת קוקטייל עם סטפן צווייג הסופר הנערץ עלי. זה היה האיש ואחר כך באה המוזיקה שלו".

     

    אולם לארלן יחסים לא פשוטים עם אוסטריה, לאחר שזו העניקה לו פרסים ועיטורים, הוא זעם על יחסה בנוגע למה שבאמת מגיע לו. "12 שנים השקעתי בניסיון לתבוע את המגיע לי על אובדן חנות הכל בו של ההורים שלי. לבסוף בשנת 2007 קיבלתי מהם עשרים אלף דולר. זמן קצר אחר כך המבנה נהרס והמגרש עצמו נמכר, שווי המגרש 15 מיליון אירו. ברור מדוע האוסטרים מעדיפים להעניק לי פרסים ואותות הצטיינות".

     

    וולטר ארלן (צילום מסך, יוטיוב)
    במקומו הטבעי לצד הפסנתר(צילום מסך, יוטיוב)

    "שיר השירים" שבוצעה לראשונה ב-2015 בקליפורניה ושתעלה בתל אביב היא יצירה ששכבה במגירתו של ארלן עשרות שנים. בשנות ה-80 אחרי שפרש מהעיתון, נתקל במקרה בתרגום אנגלי לכתבים של שלמה המלך והלחין אותם לצרכי פרנסה כמו יצירות אחרות.

     

    "אני מאמין שהיצירה נועדה לסייע בכינון מוסד המונוגמיה כחלק מן הקוד המוסרי של תרבות המערב. הרועׇה הצעירה והיפה לא תצטרף להרמון המלך. עיטורי כסף וזהב לא ישנו את דעתה. היא מצפה להינשא לרועה האהוב שלה. בסוף, בהתרגשות רבה, הרועה מספר לכולם כי השועלים הורסים את הכרמים. זו ההסמלה המקובלת היחידה במגילה. אני מאמין שהכרמים הם ישראל והשועלים הם אויבי ישראל, אויבים שעלינו להביס תמיד כשהם תוקפים, עד עצם היום הזה. השתמשתי במילים המקוריות, כל המילים המקוריות, ורק המילים המקוריות. אני חולם על פרשנות בימתית ליצירה".

     

    הקנטטה "שיר השירים" של ולטר ארלן תבוצע ביום שישי הקרוב, 29 במרץ בהיכל התרבות בתל אביב קרן קגרליצקי תנצח על הזמרים ניצן אלון, רון זילברשטיין ויואב מאיר וייס, מקהלת הנשים "נווה שיר" והסימפונט רעננה. הסרט התיעודי על ארלן ישודר בפסטיבל "אפוס" מחר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Michael Brandstetter
    ולטר ארלן
    צילום: Michael Brandstetter
    לאתר ההטבות
    מומלצים