שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    62 דקות מבוזבזות: אפשר לבטל כבר את תשדירי הבחירות?

    הליכוד כרגיל לא אמרו כלום, העבודה חושבים שהם בשנת 99, כחול לבן הפכו לפולנייה והיה גם רב חובל שהבטיח להפוך את ישראל למעצמה ימית. אבל התעלומה הגדולה ביותר היא איך תשדירי תעמולת הבחירות עדיין קיימים

    אם גם אתם הקרבתם אמש 62 דקות מחייכם שלא יוחזרו לכם לעולם, בטח תסכימו שהתעלומה הכי גדולה שאופפת את שידורי תעמולת הבחירות שהחלו אתמול (ג') היא עצם קיומם. השנה היא 2019, הרגע שלחנו לירח חללית מקרטון, מיגרנו את נעלי הקרוקס ואנחנו במרחק פקודה אחת של בנט לצה"ל מניצחון על החמאס, ובכל זאת מידי יום בשבועיים הקרובים נעלה על מכונת הזמן ונחזור לשנות השמונים העליזות. אל מקבץ עגמומי של סהרורים עם כוונות טובות במקרה הטוב או אל קמפיינים נגטיבים והבטחות סרק משמימות במקרה הפחות טוב.

     

    למה זה עדיין קורה? אצביע למפלגה שתצליח לספק הסבר הגיוני, איך בעולם שבו 90 אחוזים מהקמפיינים של המפלגות מתנהלים ברשתות החברתיות באינטרנט ולשם גם מוזרם רוב תקציב הבחירות של המפלגות, בעולם שבו האיסור על תעמולת בחירות בטלוויזיה וברדיו שבועיים לפני הבחירות הפך לחסר משמעות, איך ביקום הזה עדיין מופקע זמן מסך טלוויזיוני לטובת הדינוזאור הנודניק הזה שנקרא תעמולת בחירות? התוצאה: הרייטינג של המשדרים האלה הולך ויורד ממערכת בחירות אחת לשנייה, בין היתר כי הן נדחקות לשעות פחות ופחות נצפות ובעיקר מרגיזות את הזכייניות שלא יכולות אפילו לדחוף פרסומות באמצע.

     

    אז נכון, היו ימים יפים. ימים חד-ערוציים טרום אינטרנטיים, בהם תעמולת הבחירות הייתה הריאליטי שהשתתפו בו מיטב הכוכבים, החל מהגשש החיוור ועד ספי ריבלין. זה היה ז'אנר שהביא לנו את הלהיטים "נוער נוער נוער" ו"כן ולא", אבל למרות שהשתנינו מאז, בכל זאת שלושים שנה, נדמה ששידורי התעמולה נשארו בדיוק אותו הדבר. זה מרגיש קצת כאילו רשת ג' מבקשת שנשלח גלויות למצעד השנתי שלה. נוסטלגיה והכול, ברור, אבל איך לכל הרוחות אני מפיקה עכשיו גלויה?

     

    המקבץ הראשון התחלק באופן די ברור לשתי קבוצות. המוכרות שיש להן סיכוי לצלוח את אחוז החסימה ומולן מצעד אינסופי של מפלגות קיקיוניות, שבחזית שלהן עומדים קריינים הזויים עם עיניים מעורפלות מקריאה מהפרומפטר וסרטונים שנראים כאילו האקרים מהאייטיז נעלו להם את המחשבים עם דרישת כופר, ומאז הם לכודים בהארד דיסק וניזונים מפיקסלים תועים. בפינת החמודים המוזרים אפשר למצוא את ה"פיראטים בראשות האינטרנט פתק לשלשול" עם הסלוגן המבטיח "כל אחד יקבל את המגיע לו, אמן", הבטחה לא פחות מופרכת מכל האחרות, ואת רב החובל שנשבע להפוך את ישראל למעצמה ימית עולמית (!) של הנוצרים (!!). לא כל כך מבינה את המודל העסקי, אלא אם מדובר בעוד רכישת צוללות, אבל מעריכה את המקוריות.

     

    בקרב המפלגות המוכרות, אלו שהתקציב שלהן גדול יותר כי הן קיבלו בונוס על כל חבר כנסת שנבחר בבחירות הקודמות, קיבלנו את "כחול לבן" עם קמפיין מעט הזוי (המפלצת בעלת ארבעת הראשים מתכנסת לסמול טוק ומתוך הפגישה נערך החוצה סרטון), שחוטפת מכל הכיוונים – העבודה מכנה אותה ימין, הליכוד מכנה אותה, רחמנא ליצלן, שמאל, והימין החדש מאשים את לפיד שהוא לא התקשר אליו ביום שאחרי. מפלגת הליכוד דבקה בעיקרון שהוכיח את עצמו עד כה - "המעט בהברות והרבה מנדטים". הקמפיין שלה כולל שלל קומבינציות של המילים המנון, דגל, חזק, ימין, ומפנה את הקמפיינרים שלהם לעבודה החשובה באמת.

     

     

    ליברמן ממליץ, כמו בכל מערכת בחירות, על עונש מוות למחבלים; כחלון ומרצ מגייסים את בגין הבית"רי (אומרים לכם שהבנאדם אינו יכול עוד! די, ליב בגין אלואן!) והעבודה עולה עם סרטון דרדרלה, הכי בחירות 99', של שדות ירוקים וציפיה לשינוי. התחושה בסוף? של הרעלת סיסמאות והבטחות סרק, קצת כמו באירוויזיון – ככל שעובר הזמן מצטברים עוד ועוד ביצועים שכולם מנסים להיחרט בזיכרון אבל הכול מתערבב לך במוח, אתה כבר מתקשה להבדיל ביניהם ולא זוכר את מי ראית בהתחלה ולמי אתה רוצה להצביע. מי יתן וועדת הבחירות תשכיל לבטל את העונה הבאה. להתראות בתשיעי באפריל.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתוך תעמולת הבחירות של מפלגת כחול לבן
    לאתר ההטבות
    מומלצים