שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פינוקיו מסטול ודמבו בטריפ: סצנות הסמים של דיסני שפספסתם
    עיבוד הלייב האקשן החדש של "דמבו" הזכיר לנו את סצנת הפילים הוורודים בסרט המקורי, כשהדמויות חוות טריפ פסיכדלי הזוי ומרהיב. אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה שהדמויות של דיסני השתמשו בסמים - אליס אכלה פטריות, פינוקיו עשה ראש ואפילו הדינוזאור הטוב התנסה במשני תודעה

    כשאתם חושבים על סרטי דיסני, כנראה שהאסוציאציות הראשונות שלכם הן נוסטלגיה ותמימות. גדלנו על הסרטים שיצאו מאולפן האנימציה הוותיק ורבים מאיתנו גם מעבירים לילדנו את הקסם. גם בדיסני יודעים שמדובר בקלאסיקות שעוברות מדור לדור, ולראייה - גל עיבודי הלייב אקשן שמגיע לשיאו השנה והוכיח את עצמו בקופות עם להיטים כמו "היפה והחיה" (2017) ו"מלך הג'ונגל" (2016). השנה ייצאו לא פחות משלושה סרטים כאלה, "אלאדין" ו"מלך האריות" ייצאו במהלך החודשים הקרובים, ו"דמבו" שיצא בסוף השבוע האחרון.

     

    לאורך השנים ובעיקר עם התפתחות תרבות הפוליטיקלי קורקט לצד תודעה פמיניסטית, לא מעט ביקורת מופנית כלפי הסרטים שגדלנו עליהם. אם זה הייצוג המגדרי הבעייתי של הנסיכות הרזות, הלבנות וחסרות האונים, או הגזענות הסמויה שמסתתרת תחת הדמויות השונות - הרבה סצנות, לא היו עוברות בשקט היום. על רובם נכתבו מילים רבות, אבל מבט ב"דמבו" בגרסתו המקורית שיצאה בשנת 1941, מגלה לא רק תוכן שלא מתאים לילדים או לבעלי בטן רכה שנוטים להזדזעזע בקלות, אלא כזה שנושא בתוכו מסר חתרני - השימוש בסמים משני תודעה.

     

    כאשר מזכירים את דמבו הפיל המעופף, יש מי שחושב על האוזניים הענקיות ויש מי שסצנת הפילים המרקדים חקוקה בזכרונו. זוהי ללא ספק אחת הסצנות הפסיכדליות המשונות שיצאו מבית האולפן. בטרם נגיע לפירוט הסצנה ומשמעויותיה, חשוב לומר שלא מדובר בפעם הראשונה שהאולפן השתמש באנימציה כדי לתאר שימוש בסמים. לרוב זה עבר מעל הראש של כולנו כילדים וסביר להניח שגם מעל ראשם של ההורים התמימים שלנו. כמה מהדמויות מעשנות מריחואנה, אחרות מתקדמות לחומרים אחרים כמו פטריות וחוות טריפים ייחודיים. בשילוב עם מדיום האנימציה, שמטבעו שואף לשחק ולשנות את המציאות, התוצאה מרהיבה במיוחד - גם אם לא מתאימה לעיני זאטוטים.

     

    מן הראוי להתייחס גם למייסד האולפן, וולט דיסני שעל פי כמה עדויות השתמש בסם המסקלין שמופק מקקטוס דרום אמריקני וגורם להזיות ולתופעות לוואי, בדומה לסם האל.אס.די. לא רק דיסני השתמש בסם, אלא גם וורד קימבל, אחד האנימטורים הראשונים והמשפיעים של האולפן. בשנות ה-60 קימבל אף השתתף בניסויים רפואיים בשלל סמים משני תודעה. בהתחשב בנפיצות הסם ובקירבה של האנימטורים אחד לשני, סביר להניח שהם לא היו היחידים באולפן שהתנסו בחומרים אלו בתקופה ההיא, כשהם עוד היו חוקיים, סימנו פריצת דרך מחקרית ונשאו הבטחה לעולם אחר. 

     

    מתוך הסרטים
    היום לא תראו את זה. מתוך הסרטים "פינוקיו" ו"דמבו הפיל המעופף"

    זו בוודאות לא שמפניה

    "דמבו הפיל המעופף" היה הסרט הרביעי של דיסני באורך מלא, ונחשב לאחד מסרטי הילדים הקודרים שיצאו מהאולפן. הסרט יצא כאשר האמנות הסוריאליסטית של סלבדור דאלי החלה לצבור תאוצה ואין ספק שהאנימטורים של דיסני שאבו ממנה השראה. דמבו נולד עם אוזניות גדולות וחבריו לקרקס נהגו ללעוג לו על כך. כאשר אימו החליטה להגן על בנה הצעיר, היא נשלחה למעצר בסצנה קורעת לב ודמבו הקטן נשאר לבד. העכבר טימותי מנסה להתחבר אליו ורוצה להפוך אותו לכוכב הקרקס, אבל כאשר התעלול שלו משתבש - דמבו נותן לחבריו סיבות נוספות ללעוג לו ובמקום פיל שעשוע, הופך לליצן.

     

    דמבו מתחיל לבכות על גורלו המר ותוך כדי מתחיל לשהק. טימותי מציע לו לשתות מים מדלי מבלי לדעת שיש בהם שמפניה. כבר בשלב הזה הסרט נשמע יותר כמו מעשייה קודרת ממחוזות מארק טווין וצ'רלס דיקנס, מאשר סרט ילדים. אבל מה שקורה אחרי שהשניים משתכרים - הפך לאחת הסצנות הזכורות והאיקוניות ביותר של האולפן, כאשר טיפות המשקה של דמבו מזכירות אפקט של טיפות אחרות, חריפות יותר.

     

     

    לאחר שדמבו וטימותי מתבשמים במשקה, הם חווים טריפ פסיכדלי ומרהיב במיוחד בן חמש דקות (מתוך סרט של שעה). בו הם רואים מצעד פילים ורודים עם חורים שחורים במקום עיניים שמרקדים, הופכים לגמלים במצרים העתיקה ולמכוניות, מחליקים על הקרח ומה לא. לצופה המבוגר הצפייה בסצנה הזייתית במיוחד, אבל ילדים יזכרו את הסצנה הזאת כמפחידה ומטרידה או כצבעונית במיוחד. עם סיום הטריפ, דמבו וטימותי מוצאים את עצמם על צמרת עץ גבוה, ומבינים שדמבו מסוגל לעוף. האם כוונת המשורר היא שמשני תודעה (או אלכוהול) יכולים לשחרר בני האדם מתפיסות עצמיות שגויות ולגרום להם לפרוח ולהתחזק? ייתכן. האם ההורים שלקחו את ילדיהם הרכים לראות את הסרט מעודדים מסר כזה? סביר להניח שלא.

     

    אגב, בסרט הלייב אקשן החדש בבימויו של טים ברטון, שלא נוהג לחסוך בטריפים ויזואליים בסרטיו, לא תמצאו את הסצנה הזו, אלא מחווה רפה שלא משתווה למקור. עדות חותכת לכך שהנסיוני והחתרני שעבד פעם, לא יופיע היום בסרט ילדים.

     

    איפה ישנן עוד סצנות מרהיבות כאלה?
    איפה ישנן עוד סצנות מרהיבות כאלה? "דמבו הפיל המעופף"

    דמבו לא היה הפיל היחיד שהתנסה באל.אס.די (או החיה היחידה שטעמה ממנו), ניסוי אמיתי שהתרחש ב-1962 באוקלהומה הפגיש את טוסקו הפיל עם הסם ההזייתי, אבל שם זה לא נגמר טוב. טוסקו קיבל מנה מוגזמת של הסם, והתמוטט. בלחץ מהמצב, החוקר בניסוי ירה בו חץ נוסף שכלל סם הרדמה ולאחר שעה הפיל מת. מן הראוי לציין שמדובר בניסוי לא מבוקר, ובסופו נקבע שסיבת המוות לא ברורה וסביר להניח שהפיל מת מסם ההרדמה ולא מהאל.אס.די - שכן אין אף מקרה מתועד של מוות מהסם. מה גם שיש שטענו כי החוקר עצמו היה בהשפעת הסם.

     

    פינוקיו מסטול מהתחת

    ב-1940 שנה לפני סצנת הפילים הוורודים של דמבו, פינוקיו לקח שאכטה אחת יותר מדי. אחרי שפינוקיו מגיע לאי התענוגות, שם ילדים יכולים לעשות כל העולה על רוחם, כולל להמר, לשתות ולעשן. פינוקיו פוגש ילד אחר והשניים משחקים ביליארד ומעשנים סיגר. תחילה פינוקיו לא שואף מספיק, אבל אחרי שהילד לועג לו שהוא מעשן כמו סבתא שלו, פינוקיו לוקח לריאות, ועוד איך. מיד הוא הופך אדום, ירוק ודמעות זולגות מעיניו. הוא בקושי מסוגל לתפקד ולזוז כמו שצריך ועובר למצב צבירה נוזלי ולא מפוקס - תופעה מוכרת משימוש במריחואנה, פחות מעישון סיגרים. שימו לב לצורת העלים על פיו של פינוקיו אחרי שהוא מרים את ראשו משולחן הביליארד.  

     

     

    אליס על פטריות

    אינספור תיאוריות נכתבו על הספר "אליס בארץ הפלאות", בראשן האמונה הרווחת שלואיס קרול כתב את הספר כשהיה מכור לסמים, מה שמסביר את ההרפתקאות ההזויות של אליס. אבל ביומניו, שפורסמו לאחר מותו, השימוש בסמים לא הוזכר, מעולם לא אומת ונחשב למיתוס. מה גם שהספר יצא ב-1865, הרבה לפני שסמים כמו מסקלין או אל.אס.די היו נפוצים בעולם המערבי. על פי עדויות, קרול - מתמטיקאי ביישן ששמו האמיתי היה צ׳ארלס דודג׳סון - היה חולה וסבל מבעיית תפיסה נדירה הקשורה לממדי הגוף שלו (הוא חווה את עצמו גדול או קטן ביחס לחפצים סביבו, ללא קשר למציאות. מאוחר יותר גם ניתן שם רשמי לתופעה זו - תסמונת אליס בארץ הפלאות). יש הסבורים כי בעקבות המחלה, קרול השתמש בתרופות שאולי השפיעו על התודעה שלו.

     

     

    עם זאת, סרט האנימציה של דיסני שיצא ב-1951, בתקופה שבה סמים הזייתים כבר היו נפוצים, בהחלט שואב השראה משלל סמים וחומרים משני תודעה. לא רק שהזחל מעשן מקטרת, אלא שבאחד הקטעים אליס אוכלת פטריות שגורמות לה להזיות, לתחושות דיסאוריאנטציה ולשינויים גופניים וחיצוניים. סימנים שקורצים לסמים שונים מופיעים כמעט בכל סצנה בסרט, מעלה מריחואנה, לשורה של קוקאין ועוד.

     

    "פנטזיה" - סרט הסטלנים הראשון

    הסרט "פנטזיה" משנת 1940 הוא טריפ הזייתי אחד ארוך. צורות מתמזגות אחת עם השנייה, צבעים חדים ובולטים ומוזיקה מרהיבה של מלחינים ידועים מלווה אותו לאורכו. אומנם אין בו קטע מפורש שבו דמויות צורכות סמים, אבל בהחלט יש בו סצנה שבה פטריות סיניות מנצנצות מרקדות להן להנאתן. אפשר להגיד שזה מקרי, אפשר גם לומר שלא.

     

     

    אבל מה שמעניין בסרט, הוא לאו דווקא התוכן - אלא המצב התודעתי של הצופים. את הסרט הפיק וולט דיסני, שכבר הזכרנו את חיבתו למסקלין. זה היה פרויקט הדגל שלו והוא היה קשור אליו מאוד. הסרט יצא במהלך מלחמת העולם השנייה ונחל כישלון בקופות, בעיקר משום שלשוק האירופי היו עניינים דחופים יותר מלראות סרט אנימציה ניסיוני ומרהיב. בשנת 1969, כמה שנים אחרי מותו של דיסני, הוא יצא מחדש והפך ללהיט בקרב צעירים בגילאי 30-18 שגילו אותו מחדש - חלקם אף נהגו לצפות בו לאחר שימוש בסמים כדי להגביר את החוויה הוויזואלית הייחודית שבו. עד היום הוא נחשב לאחד הסרטים המומלצים לצפייה תחת השפעה, לא עלינו.

    מספיק לראות את הפוסטר המחודש של "פנטזיה" מ-1969 כדי להבין
    מספיק לראות את הפוסטר המחודש של "פנטזיה" מ-1969 כדי להבין

    פיטר פן, תעביר את השאכטה

    כמו פינוקיו, גם פיטר פן חלק לכאורה שאכטה עם חבריו בסרט המצויר משנת 1953. בסצנה שבה פיטר פן פוגש בילידים אינדיאנים הם מציעים לו מקטרת שלום (מחווה מסורתית שמשמשת ליישוב סכסוכים בין שבטים קדומים). כיום, הביקורת פחות מתייחסת לכך שפיטר פן ואחיה הצעיר של וונדי מעבירים ביניהם מקטרת מסתורית, אלא עוסקת בהצגת האינדיאינים באופן סטריאוטיפי ופוגעני. וביחס של השיר לצבע עורם האדום, עניין גזעני כשלעצמו. היום לא המקטרת ולא הייצוג הגזעני של האינדיאנים היה מופיע.

     

     

    הטריפ של הדינוזאור הטוב

    חשבתם שרק סרטים ישנים העזו להתעסק עם חומרים אסורים? ובכן, מפתיע לגלות שגם ב"דינוזאור הטוב" של פיקסאר משנת 2015, הסרט עם ההכנסות הנמוכות ביותר בתולדות האולפן, יש שימוש בחומרים משני תודעה בסצנה קצרצרה ופסיכדלית להפליא.

     

    הסרט מתרחש בעולם שבו דינוזאורים לא נכחדו. דינוזאור תמים בשם ארלו וילד קטן בשם ספוט הולכים לאיבוד ומנסים למצוא את דרכם הביתה. במהלך המסע, שנחשב לאלים ומפחיד יחסית לסרט ילדים, השניים אוכלים משהו שנראה כמו אוכמניות וחווים טריפ קצרצר שבו הם משנים צורה, מתחלפים בגופים של עצמם ומתעופפים באוויר. בניגוד לעבר שנתן לסצנות כאלו לעבור בשקט, הפעם ההורים התייחסו לסצנה ההזייתית והתלוננו ברשתות החברתיות שהיא מעודדת שימוש בסמים.

     

    מכוניות בקריצה להורים

    "מכוניות" נחשב לפרנצ'ייז פחות מוצלח מבית פיקסאר, אם כי בקרב הילדים מדובר בלהיט ענק. כאן לא מדובר בסצנה יוצאת דופן, אלא בקריצה תמימה להורים שתעבור בשלום מעל ראשם של המוחים. בסרטים מופיע וואן משנות ה-60 בשם פלימור - היפי חובב ג'ימי הנדריקס שמייצר דלק אורגני ושאין ספק כי העשן שיוצא מאגזוזו יכול להפיל אולם צופים שלם. באחת הסצנות הוא בוהה ברמזור מהבהב עם עיניו המזוגזגות ונשבע כי ההבהובים לא שומרים על קצב אחיד. הג'יפ שלצידו מסתכל עליו וקובע "שנות ה-60 היו טובות אליך". מחווה קטנה לוודסטוק. 

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים