שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אוי לא. התחתנתי עם אמא שלי!
    אם תסתכלו על זוגתי ואמי מהצד, לא תבינו מה הקשר. זאת בלונדינית משוחררת עם גוף מושלם להכעיס, וזאת חרדית למופת, חסודה וצנועה, פרסומת חיה ליהדות התורה. ויחד עם זאת, לפעמים אני חושבת שאם אעצום עיניים ממש-ממש חזק יש מצב שאתבלבל ביניהן

    פריידי מרגלית  (צילום: באדיבות מילי סדנאות יצירה)
    פריידי מרגלית ואמא שלה. סליחה, זוגתה(צילום: באדיבות מילי סדנאות יצירה)

    אני זוכרת את הפעם ההיא שקלטתי שהתחתנתי עם אמא שלי. מה קלטתי? עוד רגע והייתי נובחת עליה וטורקת את הדלת כאחרונת המתבגרות. אם תסתכלו על זוגתי ואמי מהצד, לא תבינו מה הקשר. זאת בלונדינית משוחררת עם גוף מושלם להכעיס, וזאת חרדית למופת, חסודה וצנועה, פרסומת חיה ליהדות התורה. ויחד עם זאת, לפעמים אני חושבת שאם אעצום עיניים ממש-ממש חזק יש מצב שאתבלבל ביניהן.

     

    מתי הפסקתי להימנע מסקס ולמדתי ליהנות

    הכרנו דרך הילדים, ואז כמעט שהתגרשנו

     

    העניין הוא שאני לא מיוחדת. כולנו מתחתנים עם ההורים שלנו בדרך זאת או אחרת, גם מי שנשבע שיבחר אחרת. ומה שמדהים בכל הסיפור הזה הוא שיש לכך הסבר מדעי - ד"ר הארוויל הנדריקס, מפתח שיטת האימאגו, מסביר כי אנחנו ממש מתוכנתים לכך, למצוא את בן הזוג שהכי יזכיר את ההורים שלנו, להתאהב בזה שיגרום לנו להרגיש "בבית" (אגב, לא משנה אם זה בית טוב או הרסני). במילים אחרות, התודעה שלנו מחפשת את מה שהיא מכירה, והיו בטוחים ששום דבר לא יעצור בעדה.

     

    בואו נלך צעד אחד אחורה. ההתאהבות, בניגוד למה שלימדו אותנו שנים, לא באמת מתרחשת בלב. סורי אם אני מאכזבת אתכם, אבל הלב הוא רק משאבה. אומנם גאונית וחרוצה, אך כל קשר בינה ובין אהבה הוא מקרי בהחלט. ההתאהבות כן מתרחשת בתוכנו, אבל בחלק מאוד קדום ופרימיטיבי במוחנו, חלק המכונה "מוח הזוחלים". ואיך כל זה קשור לזה שהתחתנת עם העתק של אבא שלך או שאת מוצאת את עצמך עם בחורה בול כמו אמא שלך? שאלה מעולה.

     

    דמיינו רגע שאתם נכנסים לאולם גדול מלא באנשים ופתאום קולטים מישהו בזווית העין שעושה לכם את זה. לא צריך יותר משבריר שניה עבור "מוח הזוחלים" שלכם כדי להתביית כמו רדאר על התדר המוכר לו מהבית. התודעה ממש מכוילת כדי לקלוט את התדר הזה, הרבה לפני שאתם קולטים בכלל שיש שם מישהו שמדליק אתכם. "מוח הזוחלים" הוא קדום וזוחל. זהו מאגר מטורף של מידע עתיק יומין. כל הרגשות והחוויות הלא מודעות מגילאים מוקדמים ביותר אצורות בתוכו, וכל מה שהוא יודע ושואף לעשות זה לשחזר את עצמו ואת הסיפורים שבתוכו.

     

    ושוב תשאלו - איך זה קשור לאהבה שלכם? אז זהו, שתסמכו על מוח הזוחלים שיעשה הכול בשביל לחבר אתכם למה שהוא מכיר. בשנייה שהוא יזהה פוטנציאל ממשי ל"אבא" או שחזור מדויק של "אמא", הוא כבר ילחץ על כל הכפתורים הנכונים. הוא ידאג לדפיקות הלב המואצות, להתרגשות, להורמונים המעופפים ולפרפרים שיגרמו לכם להתביית על אותו אדם. אלא שרגע אחרי שההורמונים יתחילו להתמוסס וההתאהבות תתמתן, תישארו עם אותם רטטים ותחושות מוכרות מהבית. הופה. פתאום אתה קולט שאשתך שתלטנית כמו אמא שלך, ואף מתעלה עליה באופן מרשים, ולפתע את מבינה שאת משחזרת מערכת יחסים של דחייה בדיוק כמו שחווית עם אבא שלך. מי אמר שיחזור ולא קיבל?

     

     

    בתור ילדה קטנה תמיד היה לי חשוב שלכולם מסביבי יהיה טוב. שכולם יהיו מרוצים ונינוחים. לימים הפכתי את זה לשיטה סדורה, אבל אין ספק שזה מתחיל מפצע גדול. כשאמא שלי הייתה מתלוננת או סובלת, הייתי מרגישה צורך לפתור, לסדר, לארגן את הכול, העיקר שהיא תהיה שמחה ומרוצה (מה שלא לגמרי הצליח). ואז התחתנתי עם 'שתחיה', ופתאום קלטתי שכל קיטור מצידה של אשתי ישר מחזיר אותי לילדה הקטנה שמנסה לשמח את אמא שלה.

    פריידי וחברתה (צילום: גולי כהן)
    "ואז התחתנתי עם 'שתחיה'"(צילום: גולי כהן)
     

    זאת לא היא, זאת אני

    התחתנתי עם אישה חכמה ומהממת חושים, אך יחד עם זאת גם פרינססה וקוטרית להפליא. והנה שחזרתי יופי את מערכת היחסים המוכרת לי מהבית. זה הגיע לרמה שהיא הייתה יכולה לצעוק מהשירותים שחסר נייר טואלט, וכבר הייתי נדלקת וצועקת לה בחזרה שתפנה למחלקת אחזקה במלון. היא, מצידה, לא הבינה מה נסגר איתי. היא לא הבינה שמדובר בכפתור פנימי שנדלק בתוכי ובשנייה מדליק את הילדה שלא מצליחה לדאוג לשביעות רצונה של אמה. סליחה, זוגתה.

     

    אבל אל דאגה - ברגע שמבינים שזה לא "הוא" או "היא" אלא אנחנו, רק אז ניתן לשחרר את בני הזוג החמודים מהתפקיד "ההורי" שנתנו להם, להפסיק לכעוס עליהם ולהיות מודעים לכך שמה שמעצבן אותנו בהם לא באמת קשור אליהם אלא בנו. ואם זה נשמע לכם כמו עוול, אל תרחמו עליהם באמת, ואף פעם אל תחושו אשמה כי גם הם לא סתם בחרו בנו. גם הם עשו זאת כדי לשחזר את החוויות שלהם ולכתוב סוף אחר לסיפור שלהם.

     

    זה היה רגע של התפכחות עבורי, כשהבנתי שאשתי היא בעצם שכפול של אמי. וזה היה עוד יותר מכונן לגלות שזאת למעשה הזדמנות חיי לרפא את כל מה שלא הצלחתי לרפא בילדותי. זאת, אגב, מהותה של כל זוגיות באשר היא - לשחזר את הקשר הקמאי כדי לרפא אותו. מאז, בלי קשר, אני מקפידה כל הזמן למלא את סלסלת נייר הטואלט בשירותים. שיהיה.

     

    פריידי מרגלית היא מייסדת תפישת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות. לאירוע "לצאת מהמטריקס" הקרוב לחצו כאן

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים