ברזיל שווה פחות ממתמודד בפריימריז
ישראל תתקשה לנצל את ירח הדבש עם בולסונרו כי תקציב משרד החוץ בברזיל מביך. זמן למהפכה במערך הדיפלומטי ולשר במשרה מלאה
נתניהו ובולסונרו, ביום ראשון בנתב"ג (צילום: EPA)
נתב"ג לבש חג ביום ראשון כשנחת כאן נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו. לאחר שנים ארוכות שבהן המדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה הייתה עוינת לישראל, הגענו לירח דבש הודות לידידות בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. על החשיבות של הביקור עבור מדינת ישראל תעיד העובדה שנתניהו ביטל את ישיבת הממשלה השבועית על מנת להגיע לשדה התעופה ולקבל את פניו של בולסונרו באופן אישי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
קשה לחלוק על החשיבות של יחסי ישראל וברזיל. זאת הכלכלה השמינית בגודלה בעולם עם תל"ג של יותר משלושה טריליון דולר בשנה. כפי שנתניהו ידע לזהות היטב את הפוטנציאל הכלכלי והמדיני ביחסי ישראל עם מדינות באסיה כמו סין, יפן והודו, כך הוא ידע לכוון את חיציו גם לדרום אמריקה, עם ביקורים מוצלחים שפתחו את הדלת ליבשת הזאת, שלא תמיד הייתה ידידותית לישראל כמו אחותה הצפונית.
אבל אחרי שהדלת נפתחת, צריך לדאוג שמישהו גם יעבור בה וייצור מערכת יחסים אמיתית בין שתי המדינות, כזאת שתניב דיבידנדים כלכליים, מדיניים והסברתיים. והדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי מתן כלים לדיפלומטים הישראלים לפעול על מנת למנף את הביקורים ההדדיים של נתניהו ובולסונרו להעמקת הקשרים בכל התחומים בין המדינות.
כפי ש"אם אין קמח אין תורה", באותה מידה אם אין תקציב גם אין דיפלומטיה. השנה עמד תקציב הפעילות של נציגויות משרד החוץ בברזיל (השגרירות בברזיליה והקונסוליה בסאו-פאולו) על סכום מגוחך של כמה עשרות אלפי דולרים. לשם השוואה, למתמודד יחיד בפריימריז של הליכוד או העבודה נתנה מדינת ישראל 300 אלף שקל, אך במדינה של מעל 200 מיליון איש היא משקיעה סכום מגוחך ומבזה.
זו המדינה החמישית בגודלה בעולם והנשיא שלה פותח מדי שנה את דיוני העצרת הכללית של האו"ם בנאום שכל העולם צופה בו. במשך שנים ניצלה הנשיאה דילמה רוסף את הבמה הזאת כדי לתקוף את ישראל, ודווקא כעת, כאשר יש בברזיל נשיא אוהד לישראל, המדינה לא נותנת לצוות המדיני את הכלים לקחת את מערכת היחסים האישית בין נתניהו ובולסונרו ולממש אותה במערכת היחסים בין המדינות. כזאת שגם כאשר תתחלף ההנהגה בברזיל, ויעלה נשיא פחות אוהד לישראל, תדע לייצר הישגים שיישארו לאורך זמן ולבנות מבנים שאחרים לא יוכלו להרוס.
ברזיל היא רק סימפטום. יחס משתק זה, שמונחת על מערך החוץ, כבר שולח גרורות בכל זרועות משרד החוץ. תקציב הפעולה מקוצץ מדי שנה בעשרות אחוזים ויכולת העבודה כבר כמעט לא קיימת. דיפלומטים צעירים ומבטיחים נוטשים את המשרד ברגע שהחלומות שלהם על עבודה משמעותית למען מדינת ישראל מתרסקים מול מציאות שבה אין להם את האמצעים לשרת את האינטרס הלאומי כמו שצריך. ביקורים של ראשי מדינות לא זוכים להמשכיות בשטח ומדינת ישראל מחמיצה את ההזדמנויות והפוטנציאל שביקורים אלה פותחים בפניה ונותרים לא ממומשים.
במכון אבא אבן השלמנו בימים אלה עבודת מחקר מקיפה שמובילה שינוי תפיסה לשירות החוץ הישראלי, באופן שיהפוך אותו לגורם בעל תרומה משמעותית לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. המפתח ליישום השינוי הזה הוא התחייבות של כל ראשי המפלגות למינוי שר חוץ במשרה מלאה, שיאחז בהגאים ויוציא זאת לפועל.
ללא שר חוץ, כאשר נשיא ברזיל ימריא חזרה וננופף לו לשלום, נוכל לנופף לשלום גם לתקווה למערכת יחסים עמוקה ומשמעותית שתניב רווחים כלכליים, תרבותיים ומדיניים למדינת ישראל.
- רון פרושאור הוא ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה; לשעבר מנכ"ל משרד החוץ ושגריר ישראל באו"ם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
רון פרושאור
צילום: AFP
מומלצים
