איך בוחרים מנהיגים

מנהיגות היא קודם כל צורך של בני אדם. המקור לצורך הזה טמון בחוויה הראשונית של התינוק האנושי, שבמשך תקופה ארוכה אינו יכול לשרוד ללא "דמות גדולה" המגינה עליו מפני מצוקות. לכמיהה זו, הטבועה בנו אבולוציונית, יש השלכות על התייחסויות אל מנהיגים, שהן בולטות במיוחד בתקופת בחירות.

ראשית, ישנה טעות הייחוס הבסיסית: אנחנו נותנים משקל רב יותר לאנשים מאשר לתהליכים. כך, למשל, במחקר ידוע נתנו לאנשים לבחור סיבה אחת מתוך ארבע סיבות שונות להצלחה של אירועים. כל הסיבות היו אפשריות באותה מידת הסתברות, אבל רוב האנשים בחרו במנהיגות כהסבר להצלחה. אנשים גם ייחסו משקל רב – וכמעט בלעדי – לגורבצ'וב במהפכה שהתחוללה בברית־המועצות, ומשקל פחות בהרבה לתהליכים כמו דעיכתה של כלכלת ברית־המועצות, שהראו כי "השיטה" אינה עובדת. הטיה זו גם באה לידי ביטוי במשקל המכריע שאנו נותנים לעומדים בראש המפלגות בעת בחירות.

השלכה נוספת היא אותות של רגש: מחקרים מראים כי יש תחומים שבהם המערכת הלימבית (הרגשות) קודמת לעיבוד מידע במוח. בחירת מנהיגים במצבים הנתפסים כמאיימים נמצאת במידה רבה במרחב הזה. שני אותות נמצאו מעוררים רגשות עזים כלפי מנהיגים: "כשירות", תחושה שכמוה אנו חווים למשל בהתייחסותנו לרופאים המומחים בנושאים המציקים לנו, וההרגשה ש"הם ידעו לעשות את הדברים הנכונים", ולצד זאת אות של "חום".

איזו "כשירות" חשובה במסעי בחירות? הדבר מותנה בהקשר. כך, למשל, תפקיד הרמטכ"ל בישראל נושא עימו את מה שכינה הסוציולוג מקס וובר בשם "הכריזמה של המשרה" – אות המשדר כשירות בתחום הביטחון. הלחץ הציבורי למשוח את רמטכ"ל מלחמת סיני משה דיין לתפקיד שר הביטחון, בעיצומן של חרדות הקיום ערב מלחמת ששת הימים, הוא המחשה לכך. זו עדות למה שקבע את מרכזיותם של אותות מנהיגות בחברה הישראלית אז, וככל הנראה גם היום.

ביטוי לאות ה"חום" ניתן למצוא אצל סטיב באנון, שניהל את מסע הבחירות של טראמפ ב־2016. לטענתו, סיכוייו של טראמפ להיבחר היו טובים משום שמסריה של הילארי קלינטון עברו כאילו "הוקראו על ידי מכונה" – כלומר, היא נתפסה כאדם קר. אבחון זה התברר כמנבא טוב יותר מהקריירה המרשימה של קלינטון. "חום", עבור המצביעים, מעיד על "אכפתיות".

הניתוח הזה נוגע יותר לקולות המתלבטים, ופחות לגרעינים הקשים של מפלגות – אלו שנאמנים לאידיאולוגיות ולמסורות. עם זאת, מסיבות סוציולוגיות שונות הולכים ומתרבים משנה לשנה אותם קולות צפים, והם הופכים למשפיעים יותר ויותר במצבי אי־ודאות. מסעי הבחירות שנערכו בשנים האחרונות בארצות־הברית ובכמה ממדינות באירופה, שבהם החריפה התחושה של טלטלת הספינה, מעידים על כך שקולות אלה קבעו את תוצאות הבחירות. מבחינה אלקטורלית, מתגשמת אולי אמירתו של ההיסטוריון פרנסיס פוקויאמה לאחר נפילת ברית־המועצות על "קץ ההיסטוריה" ו"סוף עידן המלחמות האידיאולוגיות". √

מיכה פופר הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שעוסק בהיבטים פסיכולוגיים של מנהיגות