שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      הקרב האמיתי של המתאבקים
      טיפולים רפואיים, התמכרות לסמים, אלכוהול ומשככי כאבים, היעדר תנאים סוציאליים ואחוזי תמותה גבוהים. יותר ויותר עדויות חושפות את האמת מאחורי זירת ה־WWE, ואת ההקרבה המטורפת של המתאבקים שהופכים לבובות בידור

      אי שם ב־1993 הגשמתי את מה שנראה בזמנו כחלום ילדות כאשר השגתי בובה של "טטאנקה", המתאבק האהוב עליי מה-WWF (כיום ה-WWE). את הבובה קנו לי בחנות "מאמא-יוקרו", וכל מה שאני זוכר הוא כמה מהר הלכתי הביתה במטרה להוציא אותה כבר מהקופסה ולשחק איתה.

       

      בתור אוהד הצלחות צעיר, הסיבה המרכזית שהערצתי את טטאנקה היא העובדה שהיה בלתי מנוצח בזירה. הבעיה הייתה שכמה ימים ספורים לאחר רכישת הבובה הנורא מכל קרה - טטאנקה הפסיד!!! כמובן שזה לא היה הפסד "נקי", אלא כזה שנגרם עקב התערבות של "יוקוזונה" (רנדי אנואי, אשר הלך לעולמו בגיל 34), לטובת "לודוויג בורגה" (טוני האלמה, שהתאבד בגיל 47).

       

      קינג קונג בנדי (צילום: AP)
      קינג קונג בנדי(צילום: AP)

       

      מלבד העצב וכמובן שהעצבים בעקבות ההפסד הלא הוגן, אני זוכר כיצד אני וכמה מחבריי ממש דאגנו לשלומו של טטאנקה, שנפגע כמה פעמים באופן "קשה"
      כאשר יוקוזונה קפץ עליו פעם אחר פעם כל משקלו (כ-230-240 ק"ג). רגע לפני שאתם שופטים אותי ואת החברים לרעה, קחו בחשבון את העובדה שהיינו ילדים קטנים ללא גישה כלשהי לאינטרנט ("גוגל" תוקם רק כעבור חמש שנים).

       

      וכך, בניסיון להרגיע אותנו, הגיעו אל אוזנינו שמועות לפיהן טטאנקה בסדר גמור ושמדובר בסך הכל בהצגה.  אם חשבתם שקיבלתי את ההפסד של טטאנקה באופן קשה וילדותי, אחסוך מכם את תחושת הבגידה שהרגשתי כשגיליתי שהעסק אכן מזויף. מלבד רכישת כל מוצר אפשרי (בובות, חוברות, קלטות וידאו זצ"ל), אני וחבריי נהגנו להתאמן על מהלכי היאבקות בכל יום, גם כשאיתי שגב מערוץ הילדים ביקש מאיתנו לא לעשות זאת (שנים מאוחר יותר יחליף אותו עודד מנשה, ויבהיר כי מדובר בהצגה בלבד).

       

      הידיעה ש"עבדו עלינו" גרמה לכולנו לתפוס מרחק מאנדרטייקר, היטמן, רייזור ראמון ושאר החברים, ולהתמכר במקום ללהיט החדש והפחות אלים - "פוגים". לאחר הפסקה של כמה שנים חזרתי לצפות במשרה כמעט מלאה, כולל השלמת פערים, והאמת היא שאני די בקיא בכל מה שקורה בארגון גם היום. המעקב אחרי היאבקות כמבוגר שונה כמובן מהמעקב כילד תמים.

       

      היום אני מבין ומעריך באופן שונה לחלוטין את הביצועים וקווי העלילה השונים, וכמו עוקבים אדוקים רבים מסוגל לנבא בהצלחה חלקית התפתחויות שונות כגון מי עומדים להיפגש לקרב, מי ינצחו ואפילו כיצד. בד בבד, אני גם מודע להקרבה המטורפת מצד המתאבקים, שחקני אקשן במשרה מלאה שבניגוד לספורטאים מקצועיים כמעט שלא זוכים למנוחה.

       

      ישנם לא מעט סרטים תיעודיים ופודקאסטים החושפים את מה שקורה מאחורי הקלעים, ומלווים מתאבקים המספרים על הטיפולים הרפואיים הרבים להם נזקקו בעקבות עבודתם, התמכרותם לסמים, אלכוהול ומשככי כאבים. ביום ראשון האחרון פרסמה תכנית הבידור עטורת הפרסים "השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר" תחקיר המתייחס לשלל נושאים בעייתים מאוד. בין היתר, הוצג אחוז התמותה הגבוה באופן חריג של מתאבקים בגיל צעיר יחסית לספורטאים מענפים שונים ולאוכלוסייה רגילה.

       

      עיתוי פרסום התחקיר כנראה שלא יכול היה להתבצע במועד גרוע יותר עבור הארגון, שכן ביום ראשון הקרוב יתקיים האירוע השנתי הגדול ביותר שלו – "רסלמניה". בזמן שהארגון היה מעדיף להמשיך ולהתמקד בפרסום העובדה שלראשונה בהיסטוריה הקרב המרכזי ברסלמניה יפגיש בין נשים ולא גברים, ובחזרה הראשונה לזירה של דייב באוטיסטה מאז שהפך לשחקן קולנוע מצליח, התחקיר מאיים להציף מחדש בעיות הידועות בתעשייה זמן רב.

       

      כך למשל נטען כי מצד אחד המתאבקים נחשבים ל"עובדים עצמאים" על כל המשתמע מכך מבחינת זכויות סוציאליות, אך מצד שני חתומים על הסכם בלעדיות המונע מהם לעבוד עם ארגונים אחרים. בשלב זה חשוב לציין את העובדה שארגון ההיאבקות הבידורית הגדול בעולם הפך כבר מזמן לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה, כך שנציגיו אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מביקורת ציבורית.

       

      בתגובה רשמית להאשמות החמורות נמסר כי בריאותם של המתאבקים היא הדבר הכי חשוב לארגון, ושג'ון אוליבר התעלם מכל העובדות שהציגו לו במענה לכל טענה. על הדרך, הם הזמינו את אוליבר להגיע כאורח לאירוע כדי ללמוד יותר על החברה (בהצלחה עם זה). כצפוי, התגובה הקצרה והתמציתית לא שכנעה אף אחד, כשמספר אנשים המעורים בתעשייה כבר הספיקו לשבח את אוליבר וצוות התכנית על תחקיר ממוקד ומדויק. כיצד הפרשה הזו תסתיים?

       

      כפי שציינתי קודם, התחקיר לא חשף פרטים שליליים על התנהלות הארגון בפעם הראשונה. רבים ידעו על כך ושתקו. בין אם מחוסר אכפתיות, או בין אם מהפחד לאבד מקור פרנסה נוכחי או עתידי.

       

      בעידן שבו אנשי בידור ידועים ומצליחים מוחרמים על ידי הציבור עקב התנהלות בעייתית (בלשון המעטה), ככל שידברו יותר על תנאי העבודה הבעייתיים של המתאבקים, יגבר הסיכוי שאכן יבוצעו שינויים. לטובת המתאבקים, אני רק יכול לקוות שמדובר בתחילתה של מהפכה.

       

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים