החוקר שפעל לאיתור באומל: "הזיהוי יסייע לאיתור כץ ופלדמן"
אלפי מסמכים, מאות עדויות, ניתוחי תצ"אות ועשרות הצלבות מידע - חוקר פרשת נעדרי סולטן יעקוב זוכר את המאבקים המשפטיים שליוו את הפרשה, את מסקנתו הנחרצת שנפסלה בבג"ץ, לפיהם שלושת הנעדרים חללים. לפי דיווח ערבי, מיקום הנעדרים ידוע כבר מ-2009
מבצע "זמר נוגה" - סגירת מעגל חלקית אחרי 37 שנים. מזה כעשור העריכו במערכת הביטחון בסבירות גבוהה היכן נמצאים שלושת נעדרי הקרב מסולטן יעקוב, וזיהוי גופתו של רס"ל זכריה באומל יסייע מעתה במאמצים בהשבת שני חבריו לגדוד. ברשת "אל-מיאדין" פורסם אמש (רביעי) שבאומל נקבר במחנה הפליטים הפלסטיני ירמוך שליד דמשק, אך בישראל לא נמסרו לכך עד כה אישור או הכחשה. יחד עם זאת, על פי הערכות צפוי זיהויו לקרב עוד יותר את מציאתם של שני הנעדרים האחרים: חברו לטנק צבי פלדמן, ויהודה כץ שנפגע שלושה ק"מ מהם באותו קרב ביוני 1982 בלבנון.
חקירת הפרשה קיבלה תאוצה ב-2002, אז נאספו אלפי מסמכים וראיות לצד עדויות. הם מוחשבו לראשונה לכדי סנכרון שיצר את תמונת הקרב והמסקנה שאליה הגיעו חוקרי יחידת איתור הנעדרים באכ"א היא שפלדמן, כץ ובאומל הם לא רק נעדרים, אלא חללים שמקום קבורתם לא נודע.
המסקנה הייתה אז חד-משמעית ועוררה מחלוקת בצה"ל ומחוצה לו. בית דין מיוחד בהרכב של שלושה דיינים רבניים, שהוביל הרב הצבאי הראשי דאז, תא"ל (מיל') ישראל וייס, אישר מסקנה זו פה אחד לאחר שדרש מצוות החוקרים להציג שורת ראיות וניתוחים של שדה הקרב, שחזורים ותיאור שכיבתם של יתר הלוחמים שנפגעו בקרב.
לתוצאה הסופית צירפו החוקרים גם חוות דעת של ראש מערך הטראומה בזמנו בבית החולים איכילוב, ושל מי שכיהן אז בראשות המכון לרפואה משפטית, פרופ' יהודה היס. ההחלטה הועברה גם לרמטכ"ל משה יעלון ולשר הביטחון שאול מופז, ואף לראש הממשלה באותם ימים, אריאל שרון.
"אלא שיום לפני ההכרזה הרשמית עתרו נציגים ממשפחות החללים לבג"ץ נגד ההחלטה, וזה הורה להשיב את המצב לקדמותו, חרף המסקנה שלנו שהייתה חד-משמעית", נזכר מי שהחזיק מאז 2002 ועד היום את תיק חקירת נעדרי סולטן יעקוב ביחידת אית"ן לאיתור נעדרים, אל"מ (מיל') יעקב. בשיחה עם ynet הוא הוסיף: "עברנו לשלב השני, והוא כיצד למצוא אותם. עבדנו בשביל זה מול גורמי מודיעין זרים, ביקרנו במדינות שונות והרחקנו לארה"ב, עד למצב שבו יכולנו להצביע על המיקום המוערך. התמונה התבהרה. זה נכון שלא כל השנים העסק עבד באינטנסיביות".
לדברי אל"מ יעקב, בעשור האחרון, מאז הובן בצה"ל היכן נמצאים שלושת הנעדרים, "כל פעם התחזקנו מחדש לגבי מיקומם. עשינו מאמצים גדולים. נעזרנו בשב"כ ובמוסד וגם בימים האחרונים פעלנו לא מעט כדי להגיע לתוצאה".
אל"מ יעקב, בשנות ה-70 לחייו, לא מתכוון לעזוב בקרוב את תיק סולטן יעקוב. בזמן הקרב הוא שירת כראש ענף סוריה בחטיבת המחקר באמ"ן. "את ניתוח תצלומי האוויר הרבים עשינו עוד בזמנו", הוא אומר. "הפריצה הייתה בכך שאתה יכול להצביע על מיקומם, ועם השנים הועלו גם סתירות בנושא שדרשו עבודה נוספת. עשינו עשרות חיתוכי מידע. היו מהמורות שהסיטו אותנו מהמיקום המרכזי. ייתכן שהיו גם הסחות דעת מכוונות. יש לנו עוד עבודה על הפרשה הזו וזיהוי באומל יכול להשפיע על ההמשך. זיהוי באומל נותן לנו כוח להמשיך ולהבין שאם נתמיד בכוחנו, אז יש לנו סיכוי גם להמשך הדרך, ללא כל מיני קונספציות שהתבטלו לאורך השנים. קו המחשבה העיקרי היה נכון".
אל"מ יעקב מעריך שניתן להשיב גם את פלדמן וכץ, "אבל זה לא לו"ז שאני שולט בו. זה בהתאם להזדמנויות שיהיו. בסוף אנחנו כחוקרים צריכים להביא מיקום. יש אנשים שזו המומחיות שלהם, להגיע לאותה נקודה. איתור נעדרים זו עבודה סיזיפית וקשה, עם הרבה דיס-אינפורמציות".
גופתו של באומל הייתה אחת מכמה גופות שהובאו השבוע לישראל במסגרת מבצע "זמר נוגה". בישראל קיוו שביניהן נמצאות גופותיהם של שלושת נעדרי הקרב - כולל יהודה כץ וצבי פלדמן - אולם בדיקת המכון לרפואה משפטית זיהתה רק את באומל, והשלושה לא נקברו יחדיו.
למשפחתו של באומל נמסר אתמול אחר הצהריים כי גופתו אותרה ועברה הליך זיהוי במכון לרפואה משפטית באבו כביר. על פי דיווח לבנוני, הגופה אותרה במחנה הפליטים ירמוך שליד דמשק בסוריה. באומל זוהה באמצעות בדיקות DNA, ויחד עם גופתו הושב גם ציודו האישי, שנמסר אחר הצהריים לקרובי משפחתו.
קרב סולטן יעקוב (ב-11-10 יוני 1982), התנהל בין כוחות צבא סוריים לכוחות ישראליים ביומו השישי של מבצע שלום הגליל. בסיום הקרב נמנו 20 הרוגים בין חיילי צה"ל, עשרות פצועים ושישה נעדרים. גורל שלושה מתוך השישה לא נודע עד היום. נסיבות ומהלכי הקרב עמדו במוקד מחלוקת מחקרית וציבורית, ככל הנראה בשל תוצאותיו הקשות, אי-הוודאות לגבי גורל הנעדרים וטענות שונות שהופנו כלפי מפקדי הקרב (שהפכו בחלקם לאישים פוליטיים).