שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הורים משתפים: הבחירה הכי טובה שלנו
    לומר בקול רם שהורות היא דבר קשה, לעזוב את הבית הגדול לטובת חופש כלכלי, ללדת עוד ילד למרות הפרש הגילאים ולהחליט להישאר ביחד ולהתמודד עם האתגרים. כותבי ערוץ ההורים של ynet על ההחלטה הטובה ביותר שעשו בחייהם

    החיים שלנו מלאים בבחירות. בעצם גם כשאנחנו לא בוחרים - זו בחירה. לקראת פתיחת הקלפיות בעוד פחות מ-24 שעות, ביקשתי ממומחי ynet הורים לספר על בחירות שהם עשו בחייהם הפרטיים. לבחור דבר אחד משמעותי שהשפיע על חייהם כהורים.  

     

    היום שהחלטתי להסיר מועמדותי מתחרות אב השנה

    "התאומים שלי היו בני כמה שבועות. עברנו יחד לילה של הרבה בכי, מעט שינה וישבתי עם העגלה בגינה עייף, מותש ומיואש", מספר יהודה לימן, פסיכותרפיסט ועובד סוציאלי קליני (M.S.W). "לידי ישבה אמא במצב זהה, אם כי כתמי פליטות החלב על חולצה שלא החליפה כמה ימים העידו שמצבה אף גרוע יותר. כשהצטלבו מבטינו היא נכנסה לדמות בסרט הוליוודי ואמרה לי: 'איזו מדהימה חוויית ההורות הזו. אני נהנית מכל שניה!'

     

    "באינסטינקט ראשוני באתי להגיד לה: 'ברור, גם אני!' אבל באותה שניה בחרתי להגיד את האמת: 'זה נורא', עניתי. 'אני כל כך עייף וזה גם משעמם ולא מתגמל בכלל. חיתולים, בקבוקים ובכי'. היא השפילה מבט ואמרה לי חרישית: 'נכון. זה בלתי נסבל'.

     

    "שנינו נשפנו נשיפת הקלה וישבנו לשיחה ארוכה על כל הקושי - הזוגי, ההורי, האישי. על העדר הלגיטימציה שיש להגיד את האמת ולהודות שיש ימים (רבים) שהקושי מוחק כל דבר אחר. שאף אחד מאיתנו לא נהנה לישון מעט, לנהל שיחות על באטמן ובארבי, להכין שיעורי בית ולנהל משא ומתן יומיומי על כמות השוקולד שמותר לאכול ביום נתון. באותו יום בחרתי לצאת לחופשי - לדבר את הקושי, לצד ביטוי של הדברים הנפלאים שיש בהורות, לתת לו ביטוי, מקום והכרה בחיים שלי. מעבר לעובדה שזה שחרר אותי, זה הפך אותי לאבא טוב יותר".

     

    הורות זה קשה? (צילום: אלבום פרטי)
    הורות זה קשה?(צילום: אלבום פרטי)

    בחרתי להישאר בזוגיות

    "כשרק הכרנו הכל היה נראה כל כך יפה - הרומנטיקה, השיחות המדהימות יחד והרצון להיפגש כל הזמן", מספרת פניה זהר, מדריכת הורים ומטפלת בוויסות חושי. מיד אחרי החתונה הגיעו הילדים. לא היו הרבה שאלות ערכיות והתלבטויות לגבי גידולם. מה שכן היה זה חילוקי דעות, ריבים וויכוחים. עם זאת, התחלתי להרגיש צורך באדם שאיתי, להרגיש שהוא משלים ומביא פן אחר. זו הייתה תקופה שהייתי זקוקה לחיזוקים שלו, ליד התומכת וליכולת לאזן את מי שאני לא הצלחתי להיות.

     

    "דיברנו הרבה על היחסים שלנו ולא מעט פעמים אמרנו ש'זהו, אנחנו נפרדים' אך זה לא קרה. הילדים גדלו והחיים המשיכו. אני התפתחתי וגם הוא, כל אחד בדרכו. הבנו שחשוב שיש גם בנפרד, מבוגרים יותר, בוגרים יותר, ונשאלת השאלה - עכשיו זה צורך או רצון להיות יחד? בכדי לענות על השאלה הזאת חזרתי להתחלה, למה בעצם התכנסנו בכדי שכל השוני שנוצר בינינו יקבל משמעות.

     

    הורים, השינוי שיעשה לכם חיים קלים יותר

     

    "לא הייתי צריכה את הקשר הזה, השאלה היא האם אני רוצה את הקשר הזה? פתאום הבנתי שהצורך התגבר על הרצון ואז הגיע הרצון ששטף אותי ברגעים מדהימים שלא היה להם סוף. החבר הכי טוב שלי שחלק איתי את החיים. האיזון נעשה ועם הבגרות והקן הריק, הבנתי את הרצון להיות יחד, ואנחנו נתגבר על מה שיבוא בדרך, משום שכבר אנחנו לא אותם אנשים שהיינו.

     

    "הזוגיות של היום היא בעצם להיות כאן ועכשיו, לדבר על תובנות החיים, על מה שאנחנו רוצים להמשיך לבנות, לחלוק את הפירות שגידלנו יחד. אני לא אשקר ואומר שהיו רגעים שחשבתי שבנפרד אהיה אדם יותר טוב, אבל כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה שהאדם הזה עבר איתי כל כך הרבה, יש לנו כל כך במשותף אז לאן אני הולכת בדיוק? ללא ספק בחרתי להישאר בזוגיות ולא לוותר על כל מה שבנינו יחד וללמוד להיות בפרק חדש ובזוגיות חדשה עם אותו אדם".

     

    "כבר לא אותם אנשים שהיינו" (צילום: אלבום פרטי)
    "כבר לא אותם אנשים שהיינו"(צילום: אלבום פרטי)

    החלטתי לעזוב את הבית הגדול בו גרתי

    "פעם, כשהתוכניות שלי היו משתבשות הייתי מתוסכלת, עצובה ומרגישה חוסר אונים", מספרת הדס שמואל, מטפלת באמצעות מוסיקה (MA) ומומחית בהתפתחות ילדים (B.ED בחינוך מיוחד). "לאורך השנים התמודדתי עם המון אתגרים ויכולתי להם אבל משום מה, דווקא כשהתגרשתי הגיעו רגעי משבר משמעותיים.

     

    "כשהייתי בזוגיות ארוכת שנים, בורגנית ביותר, כלב, חתול ושלושה ילדים, פיתחתי תלות. גם הוא פיתח תלות אליי, כדרכם של זוגות שגורל חייהם בידיהם. כשהתגרשתי פתאום התלות הזו קיבלה משמעות שונה. כבר לא הייתה תמיכה אחד בשני, הרבה כעס היה שם, הרבה אכזבה ומוטיב האי וודאות הוביל לרמת חרדה גבוהה.

     

    "מצאתי את עצמי מופעלת בכל פעם שהוא בחר לא לקחת את הילדים בימים שלו, למשל. הרגשתי שהוא משבש לי תוכניות, שהוא מונע ממני להתפתח בתחום המקצועי והחברתי וכן הלאה. לאחר שנה בערך, כשכבר תשו כוחותיי מהתמודדות, החלטתי לעצור ולחשב מסלול מחדש.

     

    הטעויות הנפוצות ביותר של הורים גרושים

     

    "החלטתי ששום דבר לא יכול עליי ואני מסוגלת להכל. אז הפכתי לעצמאית כדי לשלוט טוב יותר בזמן שלי, למרות הסכנה ביציבות הכלכלית בתחילת הדרך. הכנתי לי סוללת בייביסיטריות כדי לא להבהל כשהוא לא מגיע או לצאת ולהתקדם מקצועית כשיש הזדמנות מפתיעה ובכל פעם כשהשתבשה תוכנית הפסקתי להילחם בידיעה שהיא הייתה צריכה להיות אחרת, החלטתי לקבל את הדין, את שינוי המציאות, ולהתארגן בתוכה מחדש.

     

    "בחרתי לעזוב את הבית הגדול בו גרתי לבית קטן יותר שמאפשר חופש כלכלי גדול יותר ובעיקר נכון לטובת הילדים. אמא עם חמצן מאפשרת מערכת משפחתית עם זרימה וגמישות. תוך כדי ההחלטה גיליתי את התפישה הבודהיסטית והתחברתי לרבים מעקרונותיה ובעיקר למשמעות המושגים 'אחיזה' ו'תלות'.

     

    "כיום אני יודעת שיש לי בחירה, ולו המינמלית ביותר בכל רגע נתון. גם אם אני חושבת שאין ברירה תמיד לאחר נשימה וחשיבה מעמיקה אני מוצאת שניתן, ולו בקצת, להגדיל את מידת החופש שלי. אני יכולה לבחור כל בוקר לשתות קפה או תה, אני יכולה להסתכל על ה'אין' בחיי אך באותה מידה על ה'יש' וכן הלאה.

     

    "הרבה נחת הביאה אפשרות הבחירה לחיי ולחיי סובבי כי גם מולם יש לי בחירה בכל רגע נתון לבחור להתנהג אחרת ולפעול אחרת. ממילא הרבה מאוד לא בשליטתנו, או כמו שאומר המשפט 'אם אתה לא יכול להלחם בהם, הצטרף אליהם'".

    הדס שמואל (צילום: שי בראל)
    "החלטתי לקבל את הדין ולהתארגן מחדש"(צילום: שי בראל)

    ללדת עוד ילד

    "גיל 40 ידוע כגיל של החלטות גדולות בחיים. תקופה של חשבון נפש מה כבר עשיתי ומה עדיין לא", אומרת רוני לנגרמן-זיו, מדריכת הורים ממכון אדלר. "ההרגשה של 'עכשיו או לעולם לא' עברה גם עליי. את הבעל אני לא נותנת לאף אחת אחרת (מאוהבת), ביישוב שבו אני גרה ממש טוב לי, והרפתקת חו"ל אף פעם לא הייתה ברשימת החלומות שלי.

     

    "בתחום הקריירה אני עושה מה שאני אוהבת כבר שנים (כותבת ועורכת ירחונים וספרים), והייתי גם בעיצומם של הלימודים להדרכת הורים ואימון אישי. בעלי יצא לעצמאות אחרי שנים כשכיר בהייטק והיה מבסוט, שני הילדים כבר בבית ספר יסודי, וכל הזמן שלנו לרשותנו לפתח את עצמנו. אז מה רע?

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    "פתאום התחיל לדגדג לי באצבעות, או יותר נכון ברחם. הרגשתי שמשהו חסר. רוב חברותיי כבר עשו ילד שלישי, וגם אנחנו באים ממשפחות של שלושה ילדים. הרגשתי שכל הטוב הזה לא מספיק לי. אמרנו לעצמנו 'שטויות, אנחנו כבר מנוסים, הוא ישתלב לנו בחיים, אומרים שילד שלישי גדל לבד, לא?' שכחתי - או יותר נכון הדחקתי - לילות ללא שינה, בעיות בהנקה, החלפת חיתולים, גזים, שיניים ותינוק שרק רוצה על הידייים.

     

    "אז כן, יש הפרש גילאים של שמונה שנים, אבל האחים שלו מדהימים איתו ואוהבים אותו אין-קץ (ולא צריך בייביסיטר!). ולא, אני לא מרגישה סבתא בגן ליד האמהות הצעירות כמו שהזהירו אותי. מתברר שיש עוד כמה אמהות שנזכרו שהן רוצות את הדובדבן שבקצפת בגיל 40, וגם הן מג'נגלות בין ילדים בחטיבה ובתיכון לענייני הגן והצהרון.

     

    "הוא לא 'מגדל את עצמו' אלא מסובב את ארבעתנו על האצבע הקטנה שלו (צפוי, לא?) אבל הוא בהחלט גדל מהר ויש לו שני אחים גדולים שמראים לו לאן הוא יכול להגיע, והוא רוצה כאן ועכשיו ('אמא, אני יוצא להסתובב קצת'). אני ממש מודה לעצמנו על התוספת של הקסם הזה למשפחה. לא היינו שלמים בלעדיו".

    "הרגשתי שמשהו חסר" (צילום: אלבום פרטי)
    "הרגשתי שמשהו חסר"(צילום: אלבום פרטי)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שי בראל
    הדס שמואל: "יש לי בחירה בכל רגע נתון"
    צילום: שי בראל
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים