אתם בוחרים למי להצביע מכל הסיבות הלא נכונות
כך לפחות לפי המומחים לפסיכולוגיה שמצביעים על כניעה לרגש, הליכה בעקבות ההורים, השפעה מהסביבה, נפילה למניפולציות ושאר טעויות שאנחנו עושים בדרך אל הקלפי
24 שעות לפני הבחירות, המומחים לפסיכולוגיה התנהגותית קוראים לנו לעשות חשבון נפש. החלטתם כבר למי להצביע? המומחים תכף יסבירו לכם למה הגעתם להחלטה בעקבות שלל הטיות, מניפולציות ותפיסות מוטעות.כן, אתם רק חושבים, כנראה, שאתם הולכים בעקבות האידיאולוגיה. בעצם, אתם מושפעים מכל מיני סיבות שלא קשורות כלל להיגיון. "הדרך הלא נכונה להחליט למי להצביע זה להתחיל מהרעיון שאנחנו כבר יודעים למי אנחנו הולכים להצביע - ואז לחפש אינפורמציה שתומכת ברעיון שלנו מלכתחילה", אומר דן אריאלי, פרופ' לפסיכולוגיה ואחד המומחים המובילים והמפורסמים בעולם לכלכלה התנהגותית. "זאת לא הדרך הנכונה לקבל החלטה טובה, אבל עדיין הרבה אנשים מחליטים ככה למי להצביע".
איך תקבלו החלטות נכונות לא רק ביום הבחירות?
אז איך בוחרים נכון?
"הדרך הנכונה לקבל החלטה טובה היא להכין רשימה של הדברים שמאוד חשובים לנו בבחירות, של השאלות שבעינינו הן מאוד מהותיות. זו יכולה להיות שאלה של חינוך דור ההמשך, זו יכולה להיות שאלה של חוסר שוויון כלכלי, או שאלה על יחס המדינה לשכבות החלשות, לקשישים, שאלות של ביטחון, וכו'. צריך לדרג את הרשימה לפי מה שהכי חשוב לנו ומה שהכי פחות חשוב. עכשיו אנחנו צריכים לבחון כמה כל מפלגה תקדם את האג'נדה שחשובה לנו".
בכלל, פרופ' אריאלי טוען כי רבים מאיתנו כלל לא בוחרים. כלומר אנחנו אולי מצביעים, אבל עושים זאת באופן אוטומטי ולא בוחרים באמת בין המצעים של המפלגות השונות. "אחד הדברים שאנחנו צריכים להבין", הוא אומר, "זה שרבים מאיתנו שאומרים שהם בוחרים כמו ההורים - לא פועלים מתוך בחירה חופשית. זה אומר שחונכנו על ערכים מסוימים מהינקות, ולא באמת שקלנו את הנושאים והשאלות שעל הפרק. משה תאומים, שהיה בעבר בעלים של קבוצת ספורט, אמר שאחוז האנשים שעוברים מאהדת קבוצת ספורט אחת לאחרת עומד על 3% בלבד. כלומר, מעט מאוד אנשים. כל אחד מאיתנו, שבוחר במפלגה שבה בחרו ההורים שלו - צריך להיות חשוד שלא מדובר בבחירה חופשית".
רבים מאיתנו, לדבריו, גם מחפשים מידע שתומך בעמדות שלנו. בשפה המקצועית קוראים לזה Confirmation bias - הטיית אישוש. "אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו רוצים להאמין באמת מסוימת ולכן מחפשים ומוצאים מידע שמחזק את האמונה שלנו ותומך בה, ולא מחפשים מידע שמציב סימני שאלה על הדעות שלנו".
בוא נדבר על אלה שלא מצביעים כלל בקלפי. למה יש אנשים שבוחרים באופן מודע לא להצביע?
"סיבה אחת אמיתית היא עצלות. אנשים הרבה פעמים מסתירים את העצלות בכל מיני סיבות שונות. הם אומרים שהקול שלהם לא ישנה את התוצאה וכו'. זו חובה אזרחית להצביע, אבל הרבה פעמים לא מתחשק לנו לעשות את זה ואנחנו עושים לכך רציונליזציה. את הכלכלה המסורתית זה מאוד מפתיע שאנשים בכלל בוחרים, כי ברור לגמרי שההצבעה האישית של כל אחד מאיתנו לא הולכת להשפיע. לכן מה שבאמת היינו צריכים לקחת בחשבון זה הזמן שמתבזבז לנו על ההליכה לקלפי וההמתנה בתור להצבעה".
סיבה נוספת לכך שאנשים מצביעים או לא מצביעים, לפי פרופ' אריאלי, היא העובדה שאנשים אוהבים להרגיש חלק מהמנצחים. "אנשים שמרגישים שהמפלגה שלהם הולכת לנצח - הסיכוי שילכו להצביע עולה כי הם רוצים להרגיש שהם חלק מחגיגת הניצחון".
"אנחנו לא יכולים לנבא מה כל אחד יצביע ביום הבחירות, אבל אנחנו יודעים שחלק מהאנשים נוטים להיות מושפעים יותר מאחרים", אומר פרופ' דורון קליגר, חוקר כלכלה התנהגותית מאוניברסיטת חיפה. "היום אפשר לתפור לכל משתמש ברשתות החברתיות תמונת עולם משלו על ידי שיווק ממוקד. כשאנחנו פותחים את הפייסבוק ואת גוגל - אני ואת נראה תכנים שונים - כך אפשר לחזק את העמדות של כל אחד מאיתנו לגבי הסוגיות שהכי מהותיות בעיניו. כשאנחנו מצביעים למפלגה מסוימת, זאת בעצם עסקת חבילה. את בוחרת מפלגה מסוימת אם את אומרת שהביטחון הוא הנושא החשוב לך, ונאלצת לקבל את האג'נדה של אותה מפלגה בענייני כלכלה, חברה ובריאות. כך, למשל, מפלגות מנסות לגרום לנו להצביע רק לפי נושא אחד שנתפס בעינינו כחשוב במיוחד - יש מפלגות שמעוניינות להדגיש את ההיבט הביטחוני, אחרות את הנושא הכלכלי".
אפילו למקום שבו ממוקמת הקלפי יכולה להיות השפעה על הבחירה שלנו. "נעשה מחקר בארצות-הברית שהראה, למשל, שאם הקלפי ממוקמת בכנסייה אנשים יצביעו יותר לפי נושאים של דת ומדינה", אומר פרופ' קליגר. "אנשים שהצביעו בקלפי שמוקמה בבית ספר הדגישו יותר את החינוך כנושא משמעותי. זה שהסביבה משפיעה מעיד על כך שהרבה מאוד מהבוחרים מושפעים ממש ברגע האחרון. חשוב גם באיזה מרחק מהקלפי אפשר להעמיד את הדוכנים של המפלגות השונות, גם לזה יכולה להיות השפעה של הדקה התשעים".
לדברי פרופ' קליגר מספר המתלבטים גבוה מאלה המצהירים על עצמם לפני הבחירות כמתלבטים. "יש הרבה שיגידו בסקרים שהם מצביעים למפלגה מסוימת אבל ברגע האחרון משהו ישפיע עליהם והם יצביעו למפלגה אחרת". לדבריו, אנשים רבים נוטים לזכור שהם הצביעו למפלגה או למועמד הזוכה, על אף שבפועל הצביעו לגמרי אחרת. "קוראים לזה הטיות בשירות האגו. זאת למעשה הטיה הישרדותית שקיימת אצלנו. אנחנו רוצים להאמין שהעולם יותר בשליטתנו מאשר הוא באמת, אחרת נרגיש בכאוס מטורף. כחלק מהתהליך הזה, באופן לא מודע אנשים ייטו לזכור שהצביעו עבור המנצח".
מה לגבי אנשים שבוחרים באופן מודע שלא להצביע?
"בכלכלה הקלאסית לפי תורת המשחקים - שיווי המשקל קובע שאף אחד לא יצביע. ככל שמצביעים יותר אנשים, המחשבה היא שהקול שלי לא ישנה את התמונה, ולצד זאת להצבעה יש עלות של ניצול זמן. אני צריך לבחור אם ללכת לקלפי או לעשות מנגל. לכן השאלה היא למה אנשים בכלל מצביעים? אם אלה בחירות להנהגת יישוב של 200 אנשים - התוצאה נקבעת על חודו של קול, אבל בבחירות הכלליות מצביעים מיליונים כך שכל מצביע בפני עצמו לא באמת משפיע. השאלה היא למה בעצם אנשים כן מצביעים - וכאן אנחנו מגיעים לתחושת השייכות. בכלכלה הישנה לא מתייחסים בכלל לרגשות. בכלכלה החדשה חלק לא מבוטל בקבלת ההחלטות מתבצע על ידי הרגשות שלנו. אנחנו יצור חברתי אבולוציונית, ולכן אנחנו כן רוצים להצביע. נותר בנו רפלקס מותנה של לעזור לחברה ולהשפיע עליה".
פרופ' יורם יובל, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובית החולים הדסה עין כרם, מבהיר: "אנשים שלא הולכים להצביע הם אנשים שלא מאמינים שיש להם יכולת להשפיע על מה שקורה. זה לא מקרה שבקרב הציבור הערבי, באופן מסורתי, יש שיעור נמוך של מצביעים. הם מרגישים שאין להם יכולת להשפיע באמת על המצב במדינת ישראל. במגזרים ממושמעים כמו המגזר החרדי ההצבעה מתקרבת ל-100%. הרבנים אומרים ללכת להצביע, והולכים להצביע".
לדברי פרופ' יובל, באופן כללי אנחנו פחות הגיוניים ממה שנדמה לנו. "דניאל כהנמן מדבר על שתי מערכות שפועלות במוחנו: מערכת 1 ומערכת 2. המערכת הראשונה היא מהירה ורגשית, המערכת השנייה היא איטית והגיונית. לרוב אנחנו מודעים יותר למה שקורה במערכת השנייה. היא נותנת לנו תירוץ הגיוני למה שמערכת 1 גורמת לנו לעשות באופן לא מודע. כאן נכנסים אלמנטים של הצבעה כמו שהצביעו בבית. אנשים יצביעו למועמד שהם מרגישים איתו יותר הזדהות, שהם מרגישים שהוא 'משלנו'. הצבעה היא עניין משפחתי, אנשים מצביעים למי שמרגיש להם משפחה או בית. אני לא אומר שנימוקים הגיוניים לא משפיעים, הם כן, אבל ההצבעה שלנו מושפעת מהרבה גורמים שאנחנו לא בהכרח מודעים להם. ההצבעה לליכוד הרבה שנים הייתה הצבעת מחאה נגד האליטות. לכן לליכוד עד היום, למרות שהוא כבר 40 שנה בשלטון, חשוב לשמור על המחאה נגד האליטות".
מה קורה למתלבטים מאחורי הפרגוד?
"זה מאוד אינדיבידואלי. מה שבטוח הוא שהמערכת הרגשית היא זו שפועלת בקרב המתלבטים בדקה התשעים. אם נימוקים הגיוניים היו משכנעים אותם, הם לא היו מתלבטים. ברגע האחרון אנחנו מתחברים לרגש ומצביעים לפיו".
