שתף קטע נבחר

חורק, אבל עדיין מרגש / הדמעות של יוסי בניון

"סיפור מחזור": בגיל 38 היכולת של הקשר כבר לא כמו פעם, אבל רגע לפני הפרישה הוא עדיין מצליח לייצר סביבו כל כך הרבה עניין. וגם: אחרי שהעלים את מוחמד עוואד, הקוסם מרקו בלבול עושה קסם זהה עם ירדן שועה

יוסי בניון בכה.

 

בעיקרון דבר כזה הוא לא כותרת, לא סיפור עיתונאי. הרי מדובר באירוע די שגרתי, עונתי. ידוע שבניון טיפוס רגשן, מדי פעם בורחות לו כמה דמעות ומפה מתחיל הנוהל המוכר: המצלמות יסגרו לקלוז אפ, אולי גם נקבל כמה מילים בקול רועד וכולנו נזכה לקתרזיס המושלם.

 

פרדי פלומן ויוסי בניון חוגגים (צילום: אורן אהרוני)
בניון עם פלומן. המון אמוציות(צילום: אורן אהרוני)

 

הנוהל כולל גם את מי שיתרגשו יחד איתו, מי שילעגו לריטואל אותו יגדירו "יבבני" ומי שזה יזכיר להם סקרים בתקופת בחירות: נחמד לעקוב, אבל לא חייבים להאמין עד הסוף.

 

ועדיין, מדהים לראות איך בניון מצליח לייצר סביבו כל כך הרבה עניין. בואו נודה, לא מדובר בכוכב הכדורגל הכי כריזמטי בסביבה, הוא לא טיפוס עמוס צ'ארם ונוצץ כמו, נניח, מאור בוזגלו, ובגיל 38 הדריבלים שלו די חורקים והכדורגל אלמנטרי לתפארת. ובכל זאת, הסיפור של בניון מרתק וגם היום הוא אחד הכוכבים הכי מסקרנים בליגת העל.

 

עם דגלי ישראל. אוהדי בית
אוהדי בית"ר. מאוהבים בבניון(צילום: עוז מועלם)

 

והנה מדד בהחלט לא מדעי, אבל הוא כנראה אומר משהו על הקסם החמקמק של בניון: מדד הסלפי והרחש שהוא מייצר כשהוא עובר בתוך קהל אוהדים. ילדים שבקושי נולדו כשהוא כיכב באירופה וזכו לראותו בעיקר רב עם אוהדי מכבי חיפה או אלישע לוי, עומדים בתור כדי להצטלם עם הכדורגלן הצנום שפעם נגח לרשת של ריאל מדריד.

 

אז ברור שהוא טיפוס לא קל - בטח עבור מאמנים או בעלים – וראוי היה לביקורת חריפה בכל הפעמים בהן ירק לבאר ממנה שתה. ברור גם שהסיפור שלו נמתח שוב ושוב וכלל לא ניתן לדעת אם עמוק בפנים הוא באמת רוצה לפרוש, אבל בניון הוא יופי של סיפור.

 

בית
בניון. הדריבל כבר לא כמו פעם(צילום: עוז מועלם)

 

לא פעם אנחנו באים בטענות לכדורגלנים הישראלים על כך שהם עצלנים ולא מספיק מחויבים למקצוע (המהנה לכשעצמו) שבחרו. כשרואים את התשוקה של בניון להמשיך לשחק, לעשות עוד דריבל קטן במרכז השדה, לשלוח עוד מסירה אלכסונית לא מדי חשובה, העיקר להישאר עוד קצת על הדשא, אי אפשר שלא להעריך את האהבה שלו למשחק. כן, חשוב לו מאוד גם לקבל כבוד. אתמול הוא היה ראוי לכזה וגם קיבל.

 

אולי בגלל זה הדמעות של אתמול הן כן סיפור. אולי בניון עצמו מבין שהוא כתב אתמול את השורות האחרונות בסיפור שלו ככדורגלן.

 

משה חוגג (צילום: עוז מועלם)
חוגג. שיתוף הפעולה שלו עם בניון יהיה קריטי(צילום: עוז מועלם)

 

ייגמר בבכי?

איך תשתלב התשוקה והרגשנות הבניונית כשהוא ייאלץ לארוז אותן לתוך ארגז במשרד שלו כמנהל מקצועי בבית"ר ירושלים? הפוטנציאל נפיץ. בית"ר ירושלים מעולם לא הייתה ידועה כמועדון רגוע מדי, ולא צריך שם יותר מדי גיצים כדי שסיפור יתלקח.

 

מספיק לדמיין ישיבת הנהלה, אחרי הפסד מביך מטעות של השוער שהחתים בניון בניגוד לדעתו של אוחנה וחוגג מרגיש ששילם עליו יותר מדי ביטקוין, כדי להבין שכמו בפרקים הקודמים יש סיכוי טוב שהסיפור ייגמר בבכי.

 

יוסי בניון ביציע באצטדיון דוחא (צילום: עוז מועלם)
בניון ואוחנה. השת"פ ביניהם יהיה קריטי להצלחת בית"ר(צילום: עוז מועלם)

 

הקוסם בלבול והרמאי שכטר

ולסיום, נבחרי המחזור

 

בתואר הקוסם המצטיין של התקופה קבלו את מרקו בלבול. האיש לקח את ירדן שועה, השפן הכי מלהיב בקרקס, והצליח להעלים אותו מבלי למצמץ. הנה לכם שיעור בקורס הכי פופולרי בחוג לפסיכולוגיה וטכנוקרטיה באוניברסיטת חיפה: "כך לוקחים כישרון צעיר ומרסקים לו את הביטחון". מוחמד עוואד, נרשם כבר בסמסטר הקודם.

 

מרקו בלבול (צילום: אורן אהרוני)
בלבול. הוא מבולבל(צילום: אורן אהרוני)

 

בתואר הרמאי שמצליח לעבוד גם על מצלמות ה-var זוכה איתי שכטר. אל תתבלבלו, אין שום דבר חינני או משעשע בהתחזויות ובצלילות של חלוץ מכבי ת"א ברחבה. מדובר בלא יותר ממעשי רמאות קטנים של שחקן שמתעצל לעבוד קשה ומעדיף לקצר דרך וליפול ברחבה. כמו הנוכלים הקטנים שתופס חיים הכט, רק שפה אפילו המצלמות לא עוזרות (ואפילו יש מי שמוחאים כפיים לרמאי). יצאת עלוב.

 

בתואר ההנגאובר המביך של השבוע זוכה הגנת מכבי נתניה שנתקעה על חגיגות ההעפלה לגמר הגביע ולא הייתה מספיק צלולה כדי לזהות שאלה שמטיילים ורוקדים אצלה ברחבה הם בכלל שחקני מכבי ת"א.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוהד צויגנברג
יוסי בניון
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים