שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך תצליחו ליהנות מההורות שלכם
    הורים אומרים שהדבר שהכי גורם להם אושר הוא הילדים אבל מותשים בכל רגע שהם איתם. הבשורה הטובה - יש מה לעשות וזה תלוי בגישה שלכם כשאתם חוזרים הביתה ורואים את הנעליים זרוקות בסלון או כשהם מבקשים לשחק אתכם

    לקראת חג הפסח עולים מכל הסובבים אותי חיבורים בין החג לבין הורות. הנפוץ ביניהם הוא "מהן עשר המכות של ההורות?" מעניין שזה מה שעולה תכופות כי מרבית האנשים יאמרו שהילדים שלהם הם הדבר הגורם להם את האושר הרב ביותר. שאלתי במהלך השנים הרבה אנשים מה גורם להם אושר ורוב ההורים ענו את זה. הם גם באמת התכוונו לזה.

     

    אולם מחקרים מראים כי בניגוד להצהרה ולתחושה הכללית האמיתית כי ההורות היא הדבר שגורם לנו הכי הרבה אושר והילדים שלנו הם הדבר הנפלא ביותר בחיינו, חלק גדול מהאינטראקציות שלנו עם הילדים הן לא חיוביות בהכרח. הן ייסובו בהכרח סביב "אל תשאירו ילקוטים בכניסה", "תסיימו כבר את השיעורים", "תכנס למקלחת או ש..." ו"הלוואי שילכו לישון בשעה נורמלית כדי שיהיו לי כמה דקות של שקט", וגם בזה אנחנו לגמרי צודקים.

     

    מתי שמונה בערב? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מתי שמונה בערב?(צילום: shutterstock)

    כי האמת היא, שלהיות הורה זה לא פיקניק. זו עבודה קשה, מתישה ולעיתים קרובות לא מתגמלת, לפחות בטווח הקצר. זה מה שסטיבן קובי קורא "חוק הקציר". זורעים עכשיו ולעיתים קוצרים רק בעוד שנים, ומי שמגדל כרגע ילד בגיל ההתבגרות, או ילד בגיל שנתיים שזה גיל התבגרות מוקדם ובעצם ילד בכל גיל, יודע במה מדובר.

     

    על זה תוסיפו את קצב החיים התזזיתי והתובעני מאי פעם, בו כולנו מנסים להחזיק את המקל מכל קצותיו: להצליח בעבודה, לממש את עצמנו ולעשות עבודה טובה כהורים (וכילדים, חברים, שכנים ועוד כל מיני), ואז לעיתים מטלות ההורות נראות כמו עול, כי הגענו לנקודת העומס בה כל דבר קטן מקפיץ אותנו.

     

    מהם רגעי אושר?

    מישהי שעבדתי איתה פעם, מנהלת בכירה ומצליחה סיפרה שהדבר שגורם לה אושר והנאה הוא בילוי זמן עם ילדיה (טוב, לפעמים גם בעלה). עם זאת, בתחילת כל שבוע, לאחר סוף השבוע היא הייתה חוזרת לעבודה ומתלוננת: "איזה סוף שבוע היה לי. לא נהניתי בכלל. היינו צריכים לצאת לטיול עם הילדים, ולצפות במשחק כדורגל שבו הם שיחקו, ללכת עם הילדים לארוחה עם המשפחה המורחבת, ואם זה לא מספיק, עוד בערב שיחקנו כולנו מונופול".

     

    16 רעיונות לזמן איכות עם הילדים

     

    ואז עלתה השאלה - האם זה לא בדיוק בילוי הזמן עם אלה שגורמים לה הכי הרבה אושר? למה הדברים שהיא עשתה עם הילדים היקרים באמת לליבה לא נתפסו כרגעי אושר? שם נפל לה האסימון. זה לא שאנחנו לא צריכים גם קצת זמן לעצמנו, ואפשר בהחלט לנסות ולהוסיף כזה ללו"ז העמוס, אבל אנחנו נוטים ליהנות פחות מדי ממה שיש לנו, ומה שגורם לנו אושר ברמה התאורטית לא תמיד מתרגם ליום יום של הדברים. את מה שיש אנחנו לוקחים כמובן מאליו, רואים בו חלק מהשגרה ומתמקדים במה שהוא גוזל מאיתנו במקום ממה שהוא נותן לנו.

     

     

    השאלה היא איך מגשרים בין שתי התפיסות הנכונות אך הסותרות האלה, הכללית והיום יומית. התשובה היא בגישה, במה אנחנו בוחרים להתמקד. כשאנחנו עמוסים ומנסים להחזיק באוויר המון כדורים, לא פלא שלעיתים קרובות חיי היום יום ההוריים שלנו אנחנו יותר לחוצים מאשר נהנים ומתמקדים לעיתים קרובות ב"מכות של ההורות", גם אם בלי לשים לב ובלי להתכוון. מחקרים מראים כי הגישה שלנו לדברים משפיעה הרבה יותר ממה שקורה לנו בפועל. כלומר, אנחנו יכולים להתמקד ב"מכות" של ההורות, או ב"מתנות" שלה.

     

    השיח על שינוי גישה הוא לא "ממבו ג'מבו חיובי". הוא לא מבטל את העומס והקושי, וגם לא את הרגעים המעצבנים. זו רק דרך אחרת להסתכל ולחוות את המציאות. מה שיפה בה הוא שהיא מיטיבה עם הילדים וההורים כאחד.

     

    יש חיים מעבר לנעליים בכניסה

    כשאנחנו מגיעים מהעבודה ויש נעלים בכניסה, אנחנו יכולים להתרגז על הבלגן שיש סיכוי שנתרגם גם לחוסר אכפתיות של הילדים או לחוסר הערכה לנו ולעבודתנו הקשה, ואנחנו יכולים קודם (והדגש הוא על קודם) להודות על העובדה שיש לנו ילדים בריאים ושמחים בבית שאנחנו שמחים לראות ושבטוח שמחים לראות אותנו (אם רק היו מרימים את הראש מהמסך), וגם שמרגישים מספיק נוח בבית וביחסים בינינו כדי לא להתהלך מפוחדים לזוז (ולזרוק נעליים), כי כידוע יש גם ילדים שחיים בפחד בבית שלהם.

     

    זה לא סותר את הצורך לטפל בסוגיית הנעלים (או הכלים, או שעות המסכים הרבות, או המריבות בין האחים או כל דבר אחד). זה ממסגר אותו אחרת, וכשאנחנו ממסגרים את הנושא בגודל טבעי שלו, כמשהו לטפל בו, וכשאנחנו זוכרים שבתמונה הכללית יש גם הרבה טוב, נטפל בו, אבל קצת אחרת, באופן חיובי, פחות טעון רגשית וממוקד פתרונות יותר.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפיסבוק הורים של ynet

     

    אם נתמקד בברכות של ההורות, נוכל להכיר ולהוקיר תודה על הדברים שיש לנו כמו הנוכחות שלהם בחיינו שאינה טריוויאלית, האהבה שלהם אלינו ושלנו אליהם, והיכולת לתת, לפתח ולטפח מישהו שיקר לנו. נוכל ליהנות מהדברים שאנחנו עושים יחד, הרגעים הקטנים והנעימים, החוויות המשותפות, ולהיות נוכחים ברגע שהוא דבר חשוב מאוד ביחסים מסוג זה. לא לחשוב על מה שלא היה טוב, או מה לא עשו בדיוק כמו שרצינו, להכניס פרופורציות, ליהנות מהכאן ועכשיו, ולהתענג עליו כי הוא לא יחזור.

     

    כי אם תעלו לגובה 5,000 רגל ותתבוננו על עצמכם מבחוץ, ברוב המקרים תראו הרבה דברים טובים ותוכלו ליצור יותר רגעים מהנים ואוהבים. ולגבי השאר? אנחנו יכולים לבחור את הדברים שחשובים לנו באמת ולהנחיל אותם ברוגע ובצורה חיובית, והאחרים? שיחכו לתורם.

     

    ד"ר ניבה דולב היא ראש המחלקה לחינוך במכללה האקדמית כנרת

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים