שתף קטע נבחר

נפצע בהפלגה – וניצח את המבטחת של היאכטה

הנוסע נפגע לאחר שחבל מהמפרש הראשי נכרך סביבו, אבל "מנורה" התעקשה שהוא זכאי רק לשליש מהפוליסה. ביהמ"ש נזף בחברה, שתשלם כ-60 אלף ש'

בית משפט השלום בתל אביב הורה לאחרונה לחברת הביטוח "מנורה מבטחים" לשלם פיצויים בסך 58,810 שקל לאדם שנפגע במהלך הפלגה ביאכטה: השופט מנחם (מריו) קליין דחה את עמדתה של מנורה, שהציעה פרשנות חריגה לחישוב סכום הפיצוי, ומתח ביקורת על ניסוח "לוקה בחסר" של מסמך הפוליסה.

 

התובע נפגע קשות בידו, לאחר שבכניסה למרינה בתל אביב נכרך חבל מהמפרש הראשי סביב האגודל שלו. בזמן התאונה הייתה היאכטה מבוטחת אצל "מנורה מבטחים" בפוליסה לביטוח סירות, הכוללת כיסוי של עד 100 אלף דולר בגין תאונות אישיות. במקרים כאלה סכום הפיצוי הוא נגזרת של אחוזי הנכות ביחס לסכום הפוליסה. בעקבות המקרה הוגשה תביעה נגד בעל היאכטה וחברת הביטוח. רופא-מומחה מטעם בית המשפט העריך שהתובע סובל מ-16% נכות קבועה כתוצאה מהתאונה.

 

המחלוקת התמקדה בגובה תגמולי הביטוח – פרשנות הפוליסה והשלכתה לגובה התגמולים. השאלה הייתה אם לאמץ את טענת התובע שלפיה סכום הכיסוי הביטוחי הנקוב בפוליסה ייזקף לזכותו של הנפגע, או שיש לקבל את גישת הביטוח, שלפיו התובע זכאי רק בשליש מהפיצוי, משום שבאותה הפלגה השתתפו שלושה אנשים.

 

הנתבעים טענו בין היתר כי הפוליסה קובעת שאת סכום הביטוח הנקוב לתאונות אישיות יש לחלק בין מספר האנשים (במקרה זה שלושה) שהפליגו ביאכטה בעת התאונה, ללא קשר לשאלה אם גם הם נפגעו, כלומר הסכום היחסי לאחר חלוקתו כאמור, מהווה תקרת שיפוי לנפגע. תנאי זה, יש לציין, הוכנס לפוליסה באנגלית.

 

אלא שהשופט מנחם (מריו) קליין דחה את גישתם, והבהיר כי במקרה שתכלית החוזה אינה ברורה, ולאחר בחינת לשון הפוליסה, כוונות הצדדים ויתר הראיות נותר מצב של חוסר ודאות – יש לבחור את התכלית המיטיבה עם המבוטח. לגופו של עניין הוא ציין שלנוכח שם הביטוח (תאונות אישיות), סביר יותר שסכום הביטוח מכסה את התאונה האישית של הנפגע ואינו מחולק בין מספר השטים על הסירה, שמספרם משתנה מהפלגה להפלגה, והם כלל לא נפגעו או דורשים פיצוי כלשהו.

 

"חלוקת סכום הביטוח בין כלל השטים בסירה והפיכתו ל'סכום הביטוח הקבוצתי' כאשר נתבקש 'סכום ביטוח לתאונות אישיות' כמו גם הכנסתו לפוליסה בצורת פיסקה הכתובה בשפה האנגלית, נעשתה בחוסר תום לב", כתב, ותהה מדוע מנורה בחרה שלא להביא אף גורם מטעמה שיעיד על הפוליסה, ואף לא את עדותו בעל הסירה (הנתבע הנוסף).

 

בבית המשפט העיד סוכן הביטוח, שאינו צד להליך, שתמך בעמדת התובע. בהתייחס לעדותו ציין השופט קליין כי "אם סוכן הביטוח שמוכר את הפוליסה הספציפית מעיד שהוא לא בקי דיו באנגלית הכתובה, איך יכול ההדיוט להתייחס לפוליסה שכתובה בשפה הזרה? אנו כפופים לדין הישראלי, בדין הישראלי יש שפה עברית והשפה האנגלית אינה השפה הרשמית בישראל".

 

בסיכומו של דבר ציין השופט כי "אם הנתבעת הייתה רוצה להחיל את התנאי 'המיוחד' בעניין חלוקת הסכום לכלל השטים על הסירה, והפיכתו ל'ביטוח תאונות קיבוצי', הרי שהיה עליה לכתוב זאת במפורש ובאופן בולט בפוליסה".

 

לאחר חישוב סכום הביטוח המלא בחישוב אחוז הנכות, השופט חייב את מנורה לשלם לתובע 58,810 שקל, בתוספת הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים