שתף קטע נבחר

שיקגו מקבלת את יהודית רותם באהבה

הסופרת והעורכת יהודית רותם הגיעה לביקור ומכריזה: "היהדות אינה מונופול ויש ברצונו של כל יהודי להחליט מה וכמה מתוך היהדות בת זמננו הוא חפץ לאמץ לחיקו". ראיון

הסופרת והעורכת יהודית רותם שהגיעה לביקור בשיקגו לא השתנתה בעשרים השנים האחרונות. היא נראית בדיוק כפי שנראתה בפגישתנו עמה בנובמבר 2004. בת בלי גיל, סבתא לכ"ד נכדים ("כפיות דבש", כך היא מכנה אותם) וחמישה נינים, שופעת חום, הומור ושמחת חיים. רותם הגיעה בלוויית בן זוגה דניאל שטרנהיימר, פרופסור חוקר - בפיזיקה ומתמטיקה. הם ערכו סיור בן חודשיים באוניברסיטאות UCLA, ברקלי, סטוני ברוק, NYU, פרינסטון, הארווארד, וכן באטון רוז' ולויולה שיקגו.

 

רותם, תלמידת החינוך החרדי, נישאה בגיל 18 לבחור ישיבה שתורתו אומנותו ופרנסה את המשפחה כמורה. אחרי עשרים שנה עזבה את החברה החרדית ונטלה את שש בנותיה. בנה בחר להישאר בחברה החרדית והם חיים בהרמוניה, אהבה והבנה הדדית. רותם אינה מגדירה את עצמה כחילונית, אלא כיהודייה שאינה שייכת לקהילה, מפלגה או קבוצה כלשהיא".

 

העשייה הספרותית של רותם כוללת 13 ספרים שזכו לפרסים, ביקורות טובות ותפוצה רחבה. בנוסף עוסקת שנים רבות בכתיבה מוזמנת ועד היום כתבה יותר מ - 70 ספרים ("סופרת צללים") והיד עדיין נטויה. כל ספריה עוסקים, בין היתר, בחברה החרדית, כתובים בשפה עשירה ופיוטית ונשענים על מכמני המקורות.

"לספרות מספר תפקידים ", פתחה רותם את הרצאתה. "אחד מהם הוא לראות את היופי בעולם בכל פעם מחדש. הספרות מזכירה לנו שאסור לנו להתרגל, אסור לנו לשכוח, אסור לנו לעבור על דברים כמות שהם, אלא תמיד לראות את החידוש ואת הרעננות כפי שכתוב בתנ"ך "בכל יום יהיו בעינך כחדשים" תפקיד נוסף של הספרות היא להורות לנו להכיל אנשים אחרים, להזדהות עימם ולהרגיש אמפתיה כלפיהם. כפי שכתוב בתנך "האדם יראה לעיניים והאלוקים יראה ללבב". הסיפור כאלוקים נכנסת לליבנו פנימה".

 

- ()
יהודית רותם.

 

"בספרות ובאומנות נוצרות דמויות", המשיכה רותם " בעבר הופיעו בעיקר דמויות שטוחות, דמויות שאינן משתנות, חד ממדיות, המגלמות תכונה אחת לאורך הסיפור. בספרות מסוף המאה ה-19 ועד ימינו מוצגות דמויות עגולות". רותם מציגה את האדם כמות שהוא על כל תכונותיו, מעלותיו, חסרונותיו, ושיגיונותיו. כל אדם יכול לעשות מפנה באישיותו. היא אינה כותבת על אנשים נקיים מכל רבב. דמויותיה עמוסי בעיות, פגמים, צרות, אהבה ותשוקה.

 

ספרה האחרון "שובי נפשי" הינו רומן מרתק, רב רבדים המבוסס בחלקו על יסודות אוטוביוגרפים. שתי עלילות חיים של שתי גיבורות נפרשות בספר. יולי, מהגרת עבודה בת 40 המגיעה לתל-אביב מאוקראינה בכוחות עצמה עם בנה הקטן. שלי, בת 70 אלמנה כמה שנים, כשזיכרונות בעלה המת מרחפים מעליה. אם כי בשל אישיותו המורבידית, געגועיה וכעסיה נשזרים זה בזה. חוט סמוי מקשר בין שתי הדמויות בדמותו של ברי, גבר מקסים ומתעתע.

 

"שובי נפשי" מעלה נושאים חשובים: החברה החרדית האינדוקטרינרית ומצב הנשים בתוכה, מצבם של מהגרי עבודה, הזקנה, אהבה בגיל מאוחר, הזמן שאינו עומד על מכונו ועוד. הספר דן ביחס האמביוולנטי של החברה הישראלית למהגרים. רותם סופרת אמפתית, אוהבת גרים ומורגש שליבה יוצא אל המהגרת יולי ככתוב בתורה. "אהוב את הגר". רותם מתייחסת למהגרות העבודה בהערכה משום שהן עובדות קשה מאד ומפרנסות מרחוק את משפחותיהם בארצות מוצאם. הן הגיבורות של ימינו. נושא מרכזי נוסף בספר הוא הזקנה. בניגוד לרוב הסופרים המדברים על ילדותם או נעוריהם. רותם כותבת על הגיל המבוגר ומוצאת בו חן, יופי וחוכמת חיים. בעמוד 34 בספרה כתוב "הגיל שלה היה חסר גיל,... גיל הוא שמחה, גיל הוא עת, והיא הגיעה ל"גיל התודה", כמו בפסוק האהוב עליה " חי חי יודך" כל עוד אדם חי עליו להודות".

 

לאחר ההרצאה ראיינתי את יהודית רותם והרי הריאיון לפניכם:

את שבה בכל ספרייך אל העולם החרדי. האם את עושה זאת מתוך געגוע? חזרה אל עולם ממנו יצאת ואינך יכולה לשוב אליו.

"אני כותבת על העולם החרדי כי אותו אני מכירה מבפנים, אבל בעצם איני כותבת על אנשים חרדים השלמים עם מקומם אלא על אנשים קרועים, אנשים שגורלם נגזר עליהם להיות "רגל פה רגל שם". הדמויות בספרי מתלבטות עם שאלות אמוניות, דתיות ופילוסופיות. העולם החרדי אינו מתאים לראיית עולמם, לרגשותיהם לשאיפותיהם, אך כדי לעזוב אותו הם צריכים לעזוב את עולמם המוכר, לצער את הוריהם ואת בני משפחותיהם, להתחיל חיים חדשים בלי תמיכה ובלי אמצעים. יציאה מהחברה החרדית קשה כהמרת דת או כהגירה לארץ אחרת. אני חושבת שכל אדם חושב ומרגיש יכול להזדהות עם דילמות מהסוג הזה.

אין בי שום געגוע. למה לי להתגעגע לעולם שלא אהבתי? שלא היה לי טוב בו? את כל הדברים שאהבתי בעולם החרדי לקחתי עמי, כמו כל אדם שעובר לדירה חדשה ונוטל עמו מדירתו הישנה את כל שכיות החמדה שאסף ואצר.

 

היהדות אינה מונופול של החברה החרדית או של כל קבוצה אחרת. היהדות היא של כל יהודי שרוצה בה, ויש ברצונו של כל יהודי להחליט מה וכמה מתוך היהדות בת זמננו הוא חפץ לאמץ לחיקו. יש הרבה מאוד סוגי יהדות ויש טווח יהודי רחב וכל אחד יבוא וייטול".

 

בספרך את דנה במעמד האישה החרדית. האם את משקפת את הרגשת הרוב?

אני לא מדברת בשם נשים אחרות חרדיות או לא. אני סופרת הכותבת על עולם שהיא מכירה מבפנים בתקווה שהקורא יקרא את ספריה לא כדו"ח סוציולוגי אלא כהתבוננות במצב האנושי מן הפן המסוים הזה. ידוע לי על קוראות רבים וקוראים רבים בעולם הלא חרדי ובעולם החרדי. בספרות לא ה"מה" חשוב אלא ה"איך" והנושאים שאני נוגעת בהם הם אוניברסליים – הזקנה, החיים והמוות, היחס לזרים, בין הורים לילדים, אהבה, חברות, נאמנות ועוד".

 

האם את הרגשת כמהגרת ביציאתך לעולם החילוני?

"אני הרגשתי בת מזל מהרגע שיצאתי מהחברה החרדית. קבלתי חום ותמיכה בעולם הפתוח. התחלתי לעסוק בכתיבה, התחום האהוב עלי והוצאות ספרים קבלו אותי בזרועות פתוחות.

 

אילו שינויים היית רוצה לראות בעולם החילוני? איך את מרגישה שחלק מהחילונים הפכו לעמי הארץ ואינם יודעים דבר על יהדות?

"אני לא רואה את עצמי מוסמכת לדבר על שינויים בעולם החילוני. רבים בארץ שאינם משתייכים לעולם הדתי והחרדי לומדים תורה ומרחיבים את ידיעותיהם ביהדות. אני עצמי משתייכת לקבוצת לימוד של נשים דתיות ולא דתיות שלומדות יחד בהדרכתה של הרבנית מלכה פיוטרוקובסקי. אנחנו לומדות מקורות יהודיים בהתאמה לתקופתנו. הלימודים הם אושר צרוף ומלכה, מורתנו, היא אשת הלכה ברמה הגבוהה ביותר. היא לא אשת רב. היא מורת הלכה שלמדה בכוחות עצמה".

הרצאתה של יהודית רותם הייתה מלבבת, מעניינת ושזורה בהומור. פרצי צחוק נשמעו לעיתם קרובות. לאושרנו אישה הבאה מן הרוח ורוב עיסוקיה נוגעים ברוח הגיעה לעיר אישיותה קורנת, מצחיקה וכיפית. זכינו.

 

המלצת השבוע

Rising Stars in Concert כוכבים עולים בקונצרט

תריסר בוגרים שנה ג' של זמרי האופרה של סטודיו האופרה הלירית בשיקגו בשיתוף התזמורת האופראית ערכו קונצרט נפלא ביום ראשון בשעה 2:00 בבניין האופרה הלירית. בקונצרט השתתפו כל הבוגרים בתוכנית מגוונת ועשירה שהתמקדה ברפרטואר אופראי וקולי מתקופות שונות ובסגנונות שונים. הקונצרט הועבר לשידור בערוץ הטלויזיה 98.7WFMT

 

אולם האופרה היה מלא מפה לפה. התכנית הכילה שלל אריות, דואטים, אנסמבלים והפתעות מוסיקליות מאת מלחינים רבים. הקולות היו מוכרים ERIC ERRING הופיע באופרה אריאודנטה כגסטון אחיו של הנסיך ובאופרה לה טרוויאטה. רוב הבוגרים הפליאו והקסימו את הקהל בקולם הנפלא וכשרון משחקם. כל אחד מהם השתתפו במספר הפקות האופרה הלירית בשיקגו בתפקידים משניים וראשיים גם יחד.

 

- ()
כוכבים עולים בקונצרט.

 

הקונצרט נפתח ביצירתו המפורסמת של מוצרט ( מיתרידס , מלך פונטוס) משנת 1756 בביצוע דואט ולאחריה אריה מהאופרה רוסיני (SEMIRAMIDE ). שישה בוגרים הופיעו וקצרו תשואות ביצירתו של מוצרט (דון ג'ובני) בין השאר, בוצעו יצירות של המלחין דוניצ'טי (שיקוי אהבה) ו (שדי טירסיס) ועוד רבות ומגוונות. המחצית השנייה נפתחה בקונצרט נפלא של פליקס מנדלסון כשמדלן שלדטל הנהדרת על הפסנתר, רוברט הנפורד הכנר וקלום קוק נגן הצ'לו. היה מקסים. בהמשך התכנית הושמעו אריות של מסנר, שמואל ברבר (אנתוני וקליאופרה) ובפינלה השתתפו כל השחקנים והזמרים בקטע מהאופרה הנפלאה "פלסטף" על פי "נשות וינדזור העליזות" לליברית מאת אריגו בויטו. הם זכו לתשואות רבות. רק בערב כזה ניתן לראות את העתודה האופראית בראשית הקריירה שלהם מבצעת קומדיות, טרגדיות ודרמות. היה ממש תענוג! הקהל לא רצה לעזוב את בניין האופרה.

מופע נוסף של אופרת הכוכבים יתקיים ב-14 באפריל

לפרטים: www.lyricopera.org

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים