שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הגיש תביעת חטיפה כדי לא לשלם מזונות
    אזרח ארה"ב פנה לביהמ"ש בארץ שנה אחרי שהאם והילדים עזבו לישראל. במשפט הוכח שהוא ידע מראש שאשתו והילדים לא מתכוונים לחזור
    בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה תביעה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) שהגיש אזרח ארה"ב, שמזה כשנה מתגוררים חמשת ילדיו בישראל עם אמם. השופט נמרוד פלקס קבע שהאם הוכיחה שהאב הסכים למעבר של הילדים, או לכל הפחות השלים עמו, והעלה את רעיון החטיפה לאחר שהגישה נגדו תביעת מזונות.

     

    האם - ישראלית בעלת אזרחות אמריקנית - עזבה בשנה שעברה את ארה"ב עם חמשת הילדים וכרטיסים לכיוון אחד. כמה חודשים לאחר שהגיעה לארץ, ומאחר שהאב לא שילם מזונות לילדים, היא הגישה נגדו תביעת מזונות. האב הגיב בתביעת גירושים ומשמורת בארה"ב, שם העניק לו בית המשפט את המשמורת על הילדים באופן זמני, והורה לאם להחזיר אותם לביתם. בחלוף שנה מיום העזיבה הגיש האב גם תביעת חטיפה לבית המשפט הישראלי.

     

    האם הכחישה שחטפה את הילדים משום שהאב הסכים לנסיעה. היא כיוונה לחריגי ההסכמה וההשלמה שבחוק, שלפיהם כאשר מוכח שההורה ידע על עזיבת הילדים והסכים לה, או לחילופין לא פעל במהרה להחזרתם - לא ייקבע שמדובר בחטיפה.

     

    היא סיפרה שהחליטה לחזור ארצה בשל קשיים שחוותה בזוגיות, וכי הוסכם בינה לבין האב שבשלב הראשון היא תעבור עם הילדים ולאחר מכן הוא יודיע אם יצטרף אליהם או אם פניהם לגירושים.

     

    לטענתה, האב גם ידע שרכשה עבור הילדים כרטיסים לכיוון אחד והוציאה אותם שבוע לפני הנסיעה מבית הספר. לדבריה הוא רכש עבורם מזוודה, סייע להם להתארגן ונפרד מהם. בשלב מסוים, הוסיפה, הוא חשב להצטרף למשפחה ואף ביקש מאחותה שתסייע לו לשלוח מכולה מארה"ב, אך לבסוף התחרט.

     

    האב, שאמור היה להעיד בווידיאו, לא התייצב לעדות, והשופט פלקס קבע שלא הובאה מטעמו כל ראייה ממשית התומכת בגרסת החטיפה. לעומת זאת הוא האמין לגרסת האם שגובתה בראיות כמו מכתב מבית הספר והתכתבות עם אחותה.

     

    בפסק הדין צוין שהראיות מובילות למסקנה שהאב ניסה להציג מצג של חטיפה רק ברגע שהבין כי האם דורשת ממנו מזונות. השופט הוסיף כי גם בהנחה שהאב לא הסכים לכך שילדיו יישארו בישראל לצמיתות, הרי שהוא השלים עם המעבר בדיעבד. אחרת, קבע, אין כל הסבר להמתנה הארוכה שלו עד לנקיטת ההליכים בארה"ב ובישראל.

     

    בתוך כך צוין כי בשנה שחלפה הילדים השתלבו בישראל, לומדים כאן וזוכים לתמיכה משפחתית רחבה.

     

    בנוסף נקבע כי העובדה שבשלב מסוים האב הציג בפני האם מצג שווא של תשלום מזונות באמצעות שליחת המחאות פגומות, "תומכת אף היא במסקנה, כי תכלית תביעתו זו היא הימנעות מתשלום מזונות, להבדיל מרצונו האמיתי בשוב הקטינים לארה"ב". לפיכך, השופט סבר שאין להורות על השבת הקטינים לארה"ב בדחיפות, והתביעה נדחתה ללא חיוב בהוצאות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עו"ד שמואל גרוס
    מומלצים