חושבים שתהיו מאושרים אם תתעשרו או תמצאו זוגיות? אתם טועים

"האם באמת חייבים להצליח? זו משמעות החיים? ואם כבר להצליח, אז מה זו הצלחה?" - את כל השאלות הללו יורה בקצב ד"ר חיים שפירא. בניגוד לרבים מאיתנו, יש לו גם תשובות.

"אני אספר לך סיפור אישי", פותח שפירא, מומחה לחשיבה אסטרטגית ולתורת המשחקים. "יום אחד הייתי אצל ההורים שלי זיכרונם לברכה, ואבא שלי החליט להגיד לי שהוא מצטער שהם לא היו אנשים מוצלחים כל כך, וגם שאין להם כסף רב להוריש לנו פרט לדירה בשכונה הכי ענייה בבת ים. בקיצור, אבא שלי התבאס שהוא לא היה איש מוצלח. זה נראה לי מאוד מוזר, כי לדעתי ההורים שלי היו אנשים מאוד מוצלחים. זה גרם לי לשאול את עצמי - מה זו בכלל הצלחה?" 

וכמו בכל פעם שבה הוא שואל את עצמו שאלה כלשהי, שפירא פנה למילון לחפש הגדרה להצלחה. "באחד המילונים בעברית היה כתוב כך: 'השיג את מה שרצה, התקדם במקצועו, עשה משהו והדבר הצליח'. זו הגדרה קצת בעייתית כי הם הגדירו הצלחה בעזרת השורש צ.ל.ח, מתמטיקאי יקרא לזה הגדרה מעגלית. 

"אז חיפשתי הגדרה בשפה האנגלית ומצאתי דבר מדהים: בכל מילון שבדקתי, ההגדרה להצלחה מקושרת באיזשהו אופן לכסף או לפרסום או מעמד חברתי. ההורים שלי לא היו מפורסמים, הם לא היו עשירים והם לא היו בעלי מעמד חברתי רם, אז לפי ההגדרה הזו - הם לא היו אנשים מוצלחים. אני מכיר כל כך הרבה אנשים שיש להם גם כסף, גם מעמד חברתי גבוה וגם פרסום, ואני לא מעז לקרוא להם אנשים מצליחים. אם אתה איש מרושע, זה לא מספיק כדי להפסיק לקרוא לך אדם מוצלח?"

את הקריטריונים שלו לאדם מוצלח ניסח שפירא בספרו "זיכרון ילדות יפה במיוחד": "אדם מוצלח הוא אדם טוב, זה בעיניי הכי קריטי וזו דרישת הקדם לדרישות הבאות; שנית, לדעת לאהוב. אדם שהוא אהוד ואהוב על ידי האנשים שהכירו אותו, ובמיוחד על ידי בני משפחתו, הוא אדם שהצליח בחיים; לדעת לקבל את כל המר שבחיים מבלי להפוך למריר ולהיות איש נדיב; להיות במצב רוח טוב אחוז ניכר מהזמן, אם אדם מרגיש מצוברח רוב הזמן - אז הוא לא אדם מוצלח; להיות איש חכם ומצניע לכת ולהיות ממש טוב בתחום כלשהו. הסעיף האחרון בהגדרה האלטרנטיבית שלי עוסק בכך שכשתסיים את חייך - יהיו רבים שיתגעגעו אליך". 

שפירא עלה לישראל בגיל 14, בגל העלייה הראשון מברית המועצות לשעבר. הוא בעל שני תוארי דוקטור, במתמטיקה ובהוראת המדעים, הוא אחד המרצים המבוקשים ביותר במדינה והמחבר של ספרים שהפכו רבי מכר בישראל ובעולם. ואם זה לא מספיק, הוא גם פסנתרן מחונן. בקיצור, ד"ר שפירא הוא סיפור הצלחה, כזה שעונה על כל ההגדרות להצלחה חוץ מההגדרה שלו עצמו. "בינתיים".  

ההצלחה הזו לוותה לפעמים בטעם קצת מר ולימדה אותו משהו. "חבר אמת זה חבר ששמח בשמחתך, וזה לא דבר פשוט. לא סתם הסופר האמריקאי גור וידאל כתב את המשפט הנפלא, 'כל פעם שחבר שלי מצליח, משהו קטן בתוכי מת' - אנחנו נורא קנאים. למדתי על בשרי שהמון אנשים כשלו דווקא במבחן הזה, כשפתאום התחלתי להצליח והספרים שלי הפכו לרבי מכר בארץ ובעולם".

שום דבר בשפירא הוא לא שגרתי, לא כמות הידע שהוא מסוגל להחזיק במוחו וגם לא האופן שבו הוא בוחר להעביר אותו לקהל. כשכששאלתי לגילו, הוא השיב בהומור של מתמטיקאי: "תכתבי שאני בן 19, אבל 3 פעמים". בזמן שחישבתי, הוא כבר הספיק לכתוב ספר נוסף. ועוד קצת מידע: הוא לא מתעורר לפני עשר בבוקר, לא מתחיל את היום לפני שניגן בפסנתר במשך שעה לפחות, וכששואלים אותו על מילים גדולות כמו "הצלחה" ו"אושר" יש לו המון סיפורים. 

"יוסי שמע שיש גורו שיודע את סוד ההצלחה", הוא מספר, "הגורו יושב בבקתה על שפת ים במדינה רחוקה ואקזוטית. יוסי מגיע עד לגורו, שמבטיח לו שיעזור לו לגלות את סוד ההצלחה. הוא מבקש מיוסי להושיט לו את היד, ושניהם נכנסים למים ומתחילים ללכת בלי להחליף מילה. בעודם הולכים יוסי שם לב שהמים כבר מגיעים לשניהם עד הבטן, בהמשך עד הצוואר, ולבסוף המים מגיעים לשניהם עד הסנטר. לפתע, הגורו תופס את ראשו של יוסי ומטביע אותו במים מבלי לתת לו להוציא את ראשו מהמים. יוסי נחנק וממש שנייה לפני שהוא נחנק למוות, הגורו מוציא את ראשו מהמים ושואל אותו, 'כשהיית בתוך המים, האם חשבת על משחק ה-NBA שאתה רוצה לראות ביום שישי?' - יוסי עונה, 'לא, מובן שלא'. 'אז על מה חשבת?' - 'על איך לנשום'. 'האם חשבת על משפחתך?' - 'לא, לא חשבתי'. 'אם תחשוב על הצלחה כמו שחשבת על איך לנשום כשהיית מתחת למים - אתה בטוח תצליח. אתה צריך להקריב את כל מה שנדרש עבור ההצלחה שלך'". 

וזו הדרך היחידה להצליח?

"הרבה פעמים כשאדם מצליח, זה בא על חשבון דברים אחרים. האנשים הללו הופכים להיות בלתי נסבלים והרבה פעמים, בסוף, הם גם לא סובלים את עצמם. אם הדרך היחידה של אדם להצליח זה להפוך את ההצלחה למהות היחידה של חייו, אז שיחשוב טוב אם עסקת החליפין הזו שווה. אני למשל הייתי אמור לעשות פוסט-דוקטורט אצל חתן פרס נובל, אבל הייתי צריך לעזוב לכמה שנים את הארץ ולחיות בנפרד מאשתי. ברור שזה היה תורם להצלחה שלי, אבל מה נראה לך שעשיתי? לא נסעתי. כי אם הייתי רוצה לחיות בנפרד מאשתי, לא הייתי מתחתן איתה. כלומר, יש לי דברים הרבה יותר חשובים בחיים מאשר ההצלחה. 

"הסופר אלן דה-בוטון אמר שאין דבר כזה איזון בין קריירה למשפחה, הוא אומר שאנשים סתם מבלבלים את המוח, למה? כי אם בראש מעייניך עכשיו הקריירה שלך, ואתה רוצה להיות הכי טוב והכי מוצלח במה שאתה עושה, זה אומר שאתה חייב לוותר על יתר הדברים, או שהמינון של יתר הדברים יירד משמעותית. לי באופן אישי הרבה יותר חשובים המשפחה והחברים שלי. פי מיליון".

שפירא לא מפחד לעודד את הקהל שלו לשאול את השאלות הקשות ביותר תוך התבוננות בחיים, והכול, כמובן, בהומור. פרופ' יורם יובל, שנכח באחת מההרצאות שעסקה באושר, סיפר שלא הפסיק לצחוק וגם זכה בכמה תובנות חדשות ומעניינות. כמי שחוקר את תחום האושר מהפרספקטיבה של הפסיכולוגיה ומדעי המוח, פרופ' יובל חשב שיהיה מעניין לחבור לשפירא, שעוסק באושר מנקודות מבט שמייצגות את תחומי הידע שלו – כלכלה התנהגותית, תורת המשחקים ופילוסופיה. 

וכך נולד הפאוור-קאפל האולטימטיבי. בהרצאות שלהם לא תמצאו תפריטים מזורזים של שבעה צעדים למציאת האושר שלכם, אלא תקבלו ידע שמבוסס על מחקרים מדעיים ועל גדולי הפילוסופים והתיאורטיקנים שידעה האנושות. צעד קטן לכיוון המושג הכה-חמקמק - אושר.  

"הרבה פעמים כשאנשים מדברים על אושר הם מתכוונים בכלל להנאה", מסביר שפירא, "אבל אין הנאה ממושכת לכל החיים. אם אדם חווה הנאה תמידית, יש רופאים שיודעים לטפל בזה. חלקנו מתבלבלים בין אושר לשמחה, וגם זה לא ברור".

הוא דווקא קושר בין אושר לבין חרטות, או נכון יותר - כמה שפחות מהן: "טולסטוי אמר שמה שבאמת מגיע עם השנים זו לא חוכמה, אלא חרטות. המון אנשים אומרים לעצמם בשנותיהם האחרונות שהם חיו לא נכון. אנשים יכולים לחיות את כל חייהם כמו טיפשים גמורים, אבל טולסטוי סבר שאתה לא יכול למות טיפש. שבוע לפני מותך או יום לפני מותך, האדם יודע איך היה עליו לחיות את החיים האלה. יש לו הצעה בעניין הזה: לקחת את המוות כמדריך לחיים, לא כמשהו מפחיד. כך כמות החרטות תלך ותקטן".

אילו טעויות אנחנו עושים בכל הנוגע לאושר שלנו?

"כיום מדענים יודעים להגיד לנו שכל בנאדם שאומר לעצמו, 'אני אהיה מאושר כש...', לא משנה מה בא אחרי ה'כש', זה פשוט לא נכון. אם אחד הקוראים עכשיו אומר שהוא יהיה מאושר כשאמא שלו תחלים, או כאשר תהיה לו זוגיות - זה לא יקרה". 

את הסיבה, איך לא, הוא מסביר באמצעות סלב אקדמאי אחר: פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לשנת 2002.  "כששאלו את כהנמן אם הוא יכול להגיד במשפט אחד את כל חוכמת החיים שלו, הוא ענה: 'שום דבר בחיים לא כל כך חשוב כמו שאתה חושב, בזמן שאתה חושב על זה'. 

"כהנמן בדק מי מאושר יותר, תושבי קליפורניה או תושבי מישיגן, מדינה שמשית לעומת מדינה חורפית. האנשים שנשאלו על כך, כולל תושבי קליפורניה ומישיגן, ענו שתושבי קליפורניה מאושרים יותר לדעתם. למה? כי אנחנו חושבים שבמקומות שמשיים אנשים יותר מאושרים. עכשיו, מה אומר כהנמן? נו ברצינות, בגלל שיש שמש - האדם יהיה מאושר יותר? שמש זה מרכיב קטן בתוך מכלול עצום של מרכיבים שגורמים לאדם להגיד שהוא מאושר. כל פעם שאנחנו חושבים על אחד מהם, אומר כהנמן, אנחנו תמיד נותנים לו חשיבות רבה מדי". 

אז מה עושה אותנו מאושרים?

"שום דבר. אין דבר כזה. זה משהו פנימי בתוך כל אדם. זו מלאכת חיים. ניקח לדוגמה את טולסטוי. בסביבות גיל 50 הוא היה אחד מעשירי רוסיה הצארית, הוא היה בריא כמו שור, הייתה לו אישה אוהבת, 14 ילדים והוא היה הסופר המפורסם בעולם. ואת יודעת מה הוא רצה לעשות? להתאבד. הוא פחד, הוא הפסיק ללכת לציד כי הוא פחד שהוא יירה בעצמו, הוא אפילו הוציא את השרוכים מהנעליים הרוסיות הגבוהות שלו כדי שהוא לא יתלה את עצמו. הוא בדק אם הוא לא יצא מדעתו, ואכן הוא לא יצא מדעתו, הוא פשוט לא היה מאושר. ומה אנחנו למדים מזה? כל מי שאומר לעצמו שהוא יהיה מאושר כאשר יהיה לו משהו מסוים או יקרה משהו מסוים, אז לא! 

"לאושר אין טיולים מאורגנים, אני לא יכול להסביר לאף אחד מה זה אושר. אני למשל, עושה אותי מאושר לקום בבוקר, לאכול ארוחת בוקר בגינה שלי, לנגן בפסנתר ולהיות עם המשפחה. חשוב אבל לזכור דבר נוסף שאמר בזמנו עמוס עוז ז"ל: 'סבל הוא לא היפוכו של אושר', זה משפט נפלא כי אם אדם מצפה לא לסבול בחייו כי זה חלק מהאושר שלו, אז הלך עליו, כי אין חיים בלי סבל. אני גם חושב שעצם הרדיפה אחר האושר מאוד מפריעה. כל מי שכותב ספר תחת הכותרת 'איך להיות מאושר בשבע דקות', צריך לזרוק את הספר לפח, ואת הסופר צריך לכלוא בבית סוהר או לפחות במעצר בית. רוב העצות בספרים האלה הן נכונות ובלתי ניתנות לביצוע. גם הניסיון להיות כל הזמן במצב רוח טוב ולשמור על מחשבות חיוביות זו חוויה שלילית לאללה, כי זה אומר שבכל פעם שלא תצליח להיות חיובי, אתה תתרגז על עצמך".

יש קשר בין אינטליגנציה לאושר?

"במגילת קהלת כתוב: 'רב חוכמה רב כעס, יוסיף דעת יוסיף מכאוב'. מה זה אומר? להיות אדם חכם זה בהחלט מרחיק את האושר. אבל מנגד, נגיד שאני אהיה אידיוט גמור ממחר, זה יעשה אותי קצת יותר מאושר, אולי קצת יותר שמח ופחות מוטרד, אבל אני רוצה את זה? כנראה שלא. בקהלת כתוב גם שיתרון החכם על פני הכסיל זה כמו 'יתרון האור על החושך'. אז בעצם חזרנו לאותה נקודה, כמה מורכבות יש באושר. 

"האושר גם חייב להתבסס על איזושהי אמת. תארי לעצמך שאת יוצאת עכשיו עם מישהו ואת מאושרת בצורה בלתי רגילה איתו, כל יום חגיגה, אבל פתאום את מגלה שהאיש הזה הוא בכלל נשוי עם ארבעה ילדים. האם תמשיכי להיות מאושרת? לא, כי האור הזה היה מבוסס על שקר. לפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק יש אמרה מפורסמת שהאנשים המאושרים ביותר הם אלו שלא נולדו בכלל, חבל שאנחנו לא כל כך הצלחנו בזה".