בכיסא הגלגלים - חובב התגייס לצה"ל ובדרך לקורס קצינים
בגיל שנתיים הופיעו הסימנים הראשונים למחלה שהלכה והידרדרה עד לצורך בכיסא גלגלים. למרות השיתוק ברגליו, חובב הגשים את החלום, התגייס לצה"ל ומצפה להתחיל את קורס הקצינים: "אני מרגיש שווה בין שווים"
את היום בו ערך שיחה עם הפיזיותרפיסטית שמלווה אותו כבר שנים, חובב לעולם לא ישכח. זה היה במעבר לתיכון, כשכבר ידע שההליכון עמו התנייד מעכב אותו משמעותית. למעשה, הוא כבר ידע שבקרוב ייאלץ להיפרד ממנו ולעבור לכיסא הגלגלים.
"באותה שיחה הגענו להחלטה המשותפת שצריך להיפרד מההליכון ולהתחיל להתנייד בכיסא גלגלים. זה היה אחד הרגעים הכי קשים בחיי אבל ידעתי שאין ברירה. רציתי להישאר עם ההליכון, להיות בגובה העיניים ליד כולם, אבל הבנתי שזה כבר לא ריאלי".
צפו בחובב מספר על שירותו בצבא:
עוד סיפורים מעוררי השראה
הצעירה שחיה ללא החצי הימני של המוח – התגייסה לצה"ל
צפו: למרות השיתוק וכיסא הגלגלים – עמית התגייס לצבא
"תמיד רציתי להיות כמו כולם"
חובב בירקה, תושב רמלה, לוקה במחלת שיתוק שנקראת Spastic Famillial Paraparesis, שיתוק תורשתי של שרירי הרגליים וקיצור בגידים. הסימנים הראשונים למחלה נראו סביב גיל שנתיים. "ההורים שלי ראו שיש לי הליכה כמו של ברווז ונפילות רבות", הוא מספר.
הוא החל בטיפולי פיזיותרפיה, אותם הוא עתיד להמשיך כל חייו. בגיל 12 כבר נאלץ להתהלך באמצעות הליכון. בתיכון כבר הבין שההליכון מעכב אותו משמעותית מלהגיע ליעדים, ונאלץ לעבור להתנייד בכיסא הגלגלים.
"כל המעברים, גם להליכון ולכיסא גלגלים היו לי מאוד קשים", הוא מספר, "תמיד רציתי להרגיש שווה ולא שונה, שאנשים לא יסתכלו עליי בצורה אחרת. לקח לי זמן להתרגל. למזלי, החברים תמיד עזרו לי בחטיבה ובתיכון. התחזקתי מאוד בזכותם".
כבר מגיל צעיר, הוא ידע שהוא לא יוותר על הגיוס לצה"ל: "זה היה מובן מאליו בעיניי שאתגייס לצבא ואתרום. תמיד רציתי להיות כמו כולם, ועשיתי את כל מה שדרוש כדי שזה יקרה".
חובב קיבל אמנם פטור מגיוס, אבל מיד החל בתהליכי ההתנדבות. "עברתי בירוקרטיה שלמה ותהליך ארוך של בדיקות וטופסולוגיה, אבל בסוף הגיע המכתב המיוחל, שהתקבלתי כחייל מתנדב. הייתי מאושר, זה הרגיש לי הישג. זה כיף לראות שמקום מקבל אותך ורואה אותך כמשמעותי".
הוא עבר את תהליכי המיון לתפקיד תוכניתן, עבר את הקורס ומשרת כיום באזור המרכז באגף תקשוב והגנה בסייבר, כשהוא חתום לשירות קבע לשנתיים וחצי. אבל חובב לא מבזבז זמן, וכבר חושב הלאה: "אני נמצא בתהליכי מיון לקראת קצונה", הוא מספר בגאווה, "כך שיש לי עוד קילומטראז' לעבור בצבא עם המדים".
לבסיס מגיע חובב ברכב, כשצה"ל מקפיד שסביבת העבודה שלו תהיה נגישה. "היו לי המון חששות אבל כולן התפוגגו. הצבא רוצה לעזור, מראה שיש עם מי לדבר ודואג להנגיש לי את המקומות כך שאצליח להגיע. אפילו בטיול של היחידה דאגו שבכל המסלול תהיה הנגשה לכיסא גלגלים.
"אני ממליץ לכולם לא לוותר על הגיוס, כי זו חוויה שמתרחשת פעם בחיים. מבחינתי חשוב לתרום, כמו שהמדינה תורמת לך, יש לך הזדמנות לתת משהו ממך למען המדינה בחזרה. זה שווה את הכל".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
