שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח ועדת הטייקונים: "ליקויים משמעותיים בפיקוח על הבנקים"‏
    הוועדה, שהוקמה ביולי 2017 כדי לחקור את האשראי שהעניקו הבנקים והגופים הפיננסיים ללווים הגדולים, מפרסמת את המלצותיה המלאות והסופיות ומותחת ביקורת חריפה על הרגולטורים - בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות התחרות ורשות ניירות ערך. בנק ישראל בתגובה: "אימוץ ההמלצות עלול להוביל למעורבות פוליטית שוטפת בפיקוח"

    ועדת הטייקונים בביקורת חריפה על בנק ישראל: הוועדה, שמונתה לחקור את ההלוואות שהעניקו הבנקים ללווים הגדולים, פרסמה היום (ג') את הדו"ח הסופי שלה - המבקר את התנהלות הרגולטורים שאפשרו את התופעה:בנק ישראל, רשות שוק ההון ורשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים).

     

    דוח ועדת הטייקונים יוצא לאור

    מנכ"ל בנק הפועלים: השיקולים במתן אשראי הם לא סטריליים

    המפקחת על הבנקים ב"וועדת הטייקונים": פסלנו 80 מועמדים להנהלות הבנקים

    ועדת החקירה לטייקונים: אם לא נקבל מספיק חומרים נדרוש ועדת חקירה ממלכתית

     

    >>לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    בפני הוועדה, שבראשה עומד ח"כ איתן כבל (עבודה) והיא הוקמה ביולי 2017, הופיעו הרגולטורים וראשי הבנקים. הוועדה הסתייעה בשלושה יועצים מקצועיים: פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס, ועו"ד רמי תמם. אלה עיקרי ההמלצות.

    ועדת הטייקונים (צילום מסך)
    ועדת הטייקונים בכנסת(צילום מסך)
     

     

    בנק ישראל: "ליקויים חמורים בהתנהלות הפיקוח"

    המסקנות בדו"ח, שכולל קרוב ל-200 עמודים, מתייחסות בחומרה לכך שמיליארדי שקלים ניתנו כהלוואות

    לאחדים מאנשי העסקים המובילים בישראל, לעיתים ללא ערבויות וביטחונות מתאימים. בשורה התחתונה, הדו"ח מותח ביקורת על התנהלות בנק ישראל ובו כתוב כי נמצאו ליקויים חמורים בהתנהלות הפיקוח על הבנקים, שהשפיעו גם על המערכת הבנקאית, באופן שבו מתן ההלוואות נעשה שלא בשקיפות. "הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתנהל מול המערכת הבנקאית כרגולטור שבוי - שלא פועל להרתעת מפוקחיו - וכך נפגע האינטרס הציבורי", נכתב.

     

    עוד נכתב שהוועדה סבורה כי יש "ליקויים משמעותיים ומתמשכים בפיקוח על הבנקים, המשפיעים גם על המערכת הבנקאית, ומצריכים תיקון בהקדם. הפיקוח אינו נותן משקל ראוי להרתעה, לאכיפה ולשקיפות; הפיקוח לא ביסס הרתעה רגולטורית אפקטיבית מול המערכת הבנקאית - לא כלפי התאגידים הבנקאיים ולא כלפי נושאי המשרה בהם; מדיניות הפיקוח מדגישה תהליך של 'דיאלוג' מתמשך עם התאגידים הבנקאים ונושאי המשרה ואכיפה בלתי פורמלית, שמטרתו תיקון ליקויים, ולא תהליך של אכיפה רגולטורית אפקטיבית; מדיניותו הנוכחית של הפיקוח אינה מבשרת שינוי מהותי כלשהו בהתנהלותו בנושא ההרתעה, האכיפה והשקיפות".

    המפקחת על הבנקים חדוה בר מופיעה בוועדת הטייקונים (צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי)
    המפקחת על הבנקים חדוה בר מופיעה בוועדת הטייקונים(צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי)
      

    בדו"ח הסופי שלה קוראת ועדת הטייקונים לחזק את כלי האכיפה של בנק ישראל כדי להגביר את ההרתעה: "הבנקים 'מנצלים' עד תום את הלאקונות וחוסר הבהירות בעקרונות המעוגנים בהוראות ניהול בנקאי תקין, כדי ליצור פרשנות נוחה מבחינתם - גם אם פרשנות זו מביאה לתוצאה בלתי סבירה בעליל מבחינה כלכלית, ובתגובה הפיקוח פועל לתיקון באמצעות הוראות מפורשות יותר שוב ושוב", כתבו בהמלצות. בנושא הפיקוח על הבנקים, ממליצים חברי הוועדה להקים ועדה פרלמנטרית לפיקוח על רשויות הפיקוח הפיננסיות בעלת סמכויות ביקורת נרחבות, לשם קידום הרתעה רגולטורית מפעילות אסורה.

     

    עוד ממליצה הוועדה "להקים מחלקת חקירות ייעודית בפיקוח על הבנקים - כדי לשפר במידה ניכרת את האכיפה וליצור הרתעה אפקטיבית מול הגורמים המבוקרים; לשנות את הרכב הוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים, ובכלל זה לקבוע כי הבנקים ואיגוד הבנקים לא יהיו חברים בה אלא יופיעו על סמך הזמנה אד הוק. ככלל, הוועדה המייעצת תפרסם את הפרוטוקולים של דיוניה אלא אם כן הוחלט אחרת בנסיבות מיוחדות".

     

    רשות שוק ההון: "דרושה יותר אכיפה"

    על רקע המלצות אלה למערכת הבנקאית, ציינו חברי ועדת הטייקונים בדו"ח כי יש צורך דחוף בשינוי רחב ומהותי בהיקפם ובאיכותם של הליכי הפיקוח, הבקרה והאכיפה בשוקי ההון. לפיכך הגיעו למסקנה כי "הסנקציות המינהליות הקבועות בחוק, שרשות שוק ההון מוסמכת להטיל, אינן מספיקות לביסוס הרתעה רגולטורית".

     

    חברי הוועדה ציינו כי רשות שוק ההון, שאחראית להסדרה ולפיקוח בתחומי שירותים פיננסיים בישראל, אינה עושה עבודתה נאמנה משום שהיא "אינה מטפלת כראוי במעורבות בעלי השליטה בגופים המוסדיים. כדי להבטיח ציות והרתעה אפקטיבית יש צורך דחוף בהסדרה של נושא זה, ובכלל זה הסמכה לנקוט הליכי אכיפה משמעותיים", נכתב בדו"ח.

    משה ברקת הממונה על שוק ההון מופיע בוועדת הטייקונים (צילום: דוברות הכנסת)
    הממונה על שוק ההון, משה ברקת, מופיע בוועדת הטייקונים(צילום: דוברות הכנסת)

    הוועדה מציעה להקים "מחלקת חקירות ייעודית גם ברשות שוק ההון, שתהיה בעלת סמכויות חקירה מקבילות לסמכויות החקירה של רשות ניירות ערך ורשות התחרות". בעניין מעורבות בעלי שליטה נכתב בדו"ח כי "הוועדה מצאה שהרשות אינה מטפלת כראוי במעורבות בעלי השליטה בגופים המוסדיים, ולכן יש צורך דחוף באסדרה ובהגבלה של מעורבות בעלי שליטה אלו בניהול הגופים המוסדיים, תוך שימוש במהלכי אכיפה הרתעתיים, ככל שיידרשו". לפיכך הוועדה מציעה לעגן בחקיקה חיזוק משמעותי של סמכויות רשות שוק ההון - להטיל סנקציות הן על גופים מוסדיים והן על בעלי תפקיד, בעלי שליטה ונותני שירות מקצועיים בגופים המוסדיים.

     

    רשות התחרות: "לבדוק אם הבנקים נוקטים צעדים אנטי-תחרותיים"

    הוועדה מתייחסת גם לרשות התחרות, שמופקדת על שמירת התחרות במשק ועל קידומה, וממליצה בדו"ח שהרשות תקיים בדיקות כדי לבחון אם בתאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, אכן מתקיימים תנאים להכרזה עליהם כקבוצת ריכוז או כמונופול. מטרת הבדיקות היא לאשש או להפריך את החשש שהתאגידים הבנקאיים נוקטים צעדים אנטי-תחרותיים.

     

     

    "ככל שעל פי תוצאות הבדיקה מתקיימים התנאים הקבועים בחוק להכרזה על התאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, כקבוצת ריכוז, או להכרזה על התאגידים הבנקאיים, כולם או חלקם, כמונופול; הוועדה ממליצה שהרשות תכריז עליהם כקבוצת ריכוז או כמונופול, ובכל מקרה תיתן הוראות בהתאם", נכתב בדו"ח. כמו כן, הוועדה סבורה כי על הרשות להגביר במידה ניכרת את נכונותה לפעול לגילוי מקרים של ניצול לרעה של כוח שוק ושל פעילות אנטי-תחרותית במערכת הבנקאית.

    רקפת רוסק עמינוח ודוד ברודט בוועדת הטייקונים (צילום מסך)
    מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, ויו"ר לאומי דוד ברודט, בוועדת הטייקונים(צילום מסך)

     

    רשות ניירות ערך: ממשק העבודה עם הפיקוח על הבנקים אינו מתפקד כראוי 

    אשר לרשות ניירות ערך, ועדת הטייקונים סבורה כי ממשק העבודה בינה לפיקוח על הבנקים אינו מתפקד כראוי. על פי הדו"ח, הפיקוח אינו משתף בצורה סדירה את הרשות בסוגיות שלציבור המשקיעים יש בהן עניין רב. בנוסף, טוענים חברי הוועדה כי ישנה בעייתיות רבה בחוסר הבהירות בעניין התנהלותה של הרשות בנושא אי-דיווח של בנק לאומי על פעילותו לגבי העלמות המס עד שנת 2011, עת נחשף ציבור המשקיעים לחקירה שהתנהלה בארה"ב בנושא העלמות המס".

     

    לפיכך ממליצה הוועדה לחזק במידה ניכרת בתיקוני חקיקה את שיתוף המידע בין הרגולטורים העוסקים בפיקוח על המערכת הפיננסית - הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון, רשות התחרות ורשות ניירות ערך. הוועדה ממליצה כי הפיקוח יעביר לרשות לניירות ערך את כל דו"חות הביקורת אשר ביצע ב-10 השנים האחרונות ורלוונטיים לרשות ניירות ערך לשם מילוי תפקידיה.

    ועדת הטייקונים (צילום מסך)
    מנכ"ל בנק הפועלים, אריק פינטו, בוועדת הטייקונים(צילום מסך)

     

    תגובת בנק ישראל: "הדו"ח מתעלם מעובדות מהותיות"

    מבנק ישראל נמסר בתגובה: "דו"ח הוועדה מתעלם מעובדות מהותיות ומשינויים רבים שבוצעו זה מכבר, מגיע למסקנות שגויות ומבסס עליהן המלצות שיש בהן סיכון, מבלי שבחן וניתח את ההשלכות שעלולות להיות להמלצותיו בעתיד. הדו"ח לא נותן משקל מספק ולא מכיר בחשיבות של השמירה על כספי המפקידים במשק בעשור האחרון, בעת שבעולם היה משבר פיננסי חמור ובנקים רבים פשטו את הרגל, ונגרם נזק כלכלי עצום לאזרחים במדינות רבות. העובדה שהציבור הישראלי סמוך ובטוח ביכולתו למשוך בכל עת את הכסף המופקד בחשבונו אינה מובנת מאליה. היציבות הפיננסית בישראל היא מבחן התוצאה המרכזי של אפקטיביות הפיקוח.

     

    "הדו"ח מתעלם מהצעדים שבוצעו לצמצום האשראי ללווים הגדולים; מהירידה הגדולה בפועל שחלה באשראי זה; מהנתונים שמראים שהפסדי האשראי של הבנקים בישראל נמוכים מאוד בהשוואה בינלאומית ולאורך זמן; ומהעובדה שחלק גדול מהצעדים ננקטו בזמן אמת, ובכך מנע הפיקוח התממשות סיכון גדול למשק. הוא קורא להגברת התיאום והחלפת המידע בין הרגולטורים, אך מתעלם מהעובדה שלאחר תהליך חקיקה ממושך - קמה והחלה לפעול הוועדה ליציבות פיננסית בראשות נגיד בנק ישראל, שתיצור את הסנכרון בין כלל הרגולטורים הפיננסיים החברים בה.

     

    "הדו"ח מתעלם מאוסף השינויים המבניים שמובילים בנק ישראל ומשרד האוצר לקידום התחרות במערכת הפיננסית, שכבר רוקמים עור וגידים: למשל, מהעובדה שרק בשבוע האחרון הושלמו שני צעדים מהותיים נוספים - העלייה לאוויר של המערכת לשיתוף נתוני אשראי שהקים בנק ישראל; ויצירת עוד שחקן פיננסי בעקבות ההפרדה של חברת כרטיסי אשראי נוספת מבנק גדול. ההתעלמות מעובדות אלו, בנוסף לאופן בו התקיימו חלק מהדיונים, מעלים חשש כבד שחלק גדול מהמלצות הוועדה נקבעו מראש, מבלי קשר למידע הרב שהוצג בפני הוועדה וללא דיון מקצועי מספק, כנדרש בנושא מהותי כזה.

     

    "על אף שהוועדה מצהירה שאין בכוונתה לפגוע בשוק האשראי, חלק גדול מהמלצותיה עלול להביא בדיוק לכך. בנק ישראל מזהיר כי אימוץ חלק גדול מההמלצות המרכזיות של הדו"ח עלול להוביל הלכה למעשה למעורבות פוליטית שוטפת בפיקוח וברגולציה על המערכת הפיננסית, עד כדי פגיעה אמיתית ביכולת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ובביטחון של המגזר העסקי ליטול אשראי ולפעול בישראל. ניתן להרחיב את היקף הדיווח של הרגולטורים לכנסת, בצורה פומבית ושקופה לכלל הציבור, אולם חשוב להבטיח את העיקרון המרכזי של שמירה על עצמאותם של כלל הרגולטורים הפיננסיים ושל בנק ישראל. בנק ישראל ימשיך לפעול באופן מקצועי, ללא מורא, מתוך ראיה ארוכת טווח לטובת הציבור והמשק בישראל".

     

    מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "ההמלצות מתעלמות מעובדות ומטיעונים בסיסיים בעלי משמעות לכל מי שאמון הציבור במערכת הבנקאית חשוב בעיניו. היעדר התייחסות לעובדות בסיסיות לא יצליח לבטל את המציאות כפי שהיא מוכרת לציבור כולו: מערכת הבנקאות הישראלית היא איתנה, מתנהלת באחריות ובאמינות, וגובה מלקוחותיה מחירים הוגנים גם ביחס למערכות דומות בחו"ל. בעוד שבעשור האחרון לקוחות של בנקים בחו"ל חששו לגורל הכספים שלהם, הבנקים הישראלים ניהלו מדיניות אחראית ורצינית והצילו את המשק הישראלי ממשבר כלכלי עמוק.

     

    "מצער לראות כי מבין כל הסוגיות הכלכליות החשובות המעסיקות את הציבור הישראלי, בחרה הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית דווקא לגבי מערכת הבנקאות הישראלית שהיא המגזר המפוקח ביותר מבין מגזרי המשק, תוך התעלמות מההתנהלות האחראית ומניהול הסיכונים המקצועי של המערכת שנבחנו במשברים פיננסים עולמיים ועמדו בהם בהצלחה. באופן תמוה, לא זו בלבד שהוועדה בחרה להתעלם מעובדות ומנתונים בסיסיים שמאפיינים את המערכת הבנקאית הישראלית, אלא הוועדה בחרה להתייחס לאמירות לא מבוססות ולא מוכחות כאל 'עובדות' כך שנוצרת מראית עין של כשלים חמורים".

     

    כבל בתגובה לדברי בנק ישראל: "מחר אזיל דמעה"

    יו"ר הוועדה, איתן כבל, העריך היום כי עלות פעולת הוועדה כשני מיליון שקל - נתון נמוך בהרבה ממה שהבנקים הוציאו במאבקם נגד הוועדה. בתגובה לביקורת של בנק ישראל על הדו"ח אמר כבל כי "מחר אזיל דמעה. לא חשבתי שבנק ישראל יגיב אחרת ותגובתם היא מביכה. הנגיד החדש, אמיר ירון, שאיתו ניכר היה מבלי לבדוק את המציאות מיד 'שהתבלל' יחד עם הכוחות הקיימים ונהיה דובר לפני שבדק את הדברים לעומקם".

     

    כבל הוסיף כי הוא שלם "עם כל מה שנכתב בדו"ח. התכוונו לומר דברים הרבה יותר חריפים ואישיים ובמקרה הזה בגלל קוצר היריעה והזמן שלא היה הזמן לנהל דו שיח אל מול אלה שהיינו אמורים לומר דברים אישיים קשיים בבנקאות וברגולציה הסכמנו כדי שנוכל להניח את הדו"ח שלא יוכנסו בו אמירות אישיות זו האמת. אילולא ההחלטה שנבעה מקוצר הזמן הייתי כיו"ר ועדה מוביל לאמירות אישיות".

     

    על השאלה מדוע לא המליצה הוועדה על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית השיב כבל כי "הייתה התלבטות מאוד גדולה בתוכנו והיה ויכוח (ח"כ איילת נחמיאס ורבין התנגדה - צ"ז). אני סבור שהועדה הוציאה את המיטב ולא נדרשת ועדה נוספת. מתקיים קשר של הפוליטיקאים עם העולם העסקי, ולצערי אני לא רואה ממשלה שיהיה לה האומץ והכוח לעמוד מול עולם הבנקאות ולהסתכל בעיניים ולהגיד אנו צריכים למרות הכל. היו כאן מעשים שאנשים צריכים לשלם על כך".

     

    אשר לשאלה האם בכלל ייושמו המלצות הועדה אמר כבל כי "לא כל דבר בא לידי ביטי בחקיקה. נעשתה עבודה חשובה. עוד בטרם הוועדה אמרה את דבריה, הודעת דובר בנק ישראל הייתה מוכנה. מציע לאנשי בנק ישראל לגלות קצת סבלנות ויקראו את הדו"ח בצורה מושכלת מסודרת. נעשתה כאן עבודה מעמיקה מהשורה הראשונה וראוי שיגיבו תגובה עניינית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים