שתף קטע נבחר

המפקחת על הבנקים ב"וועדת הטייקונים": פסלנו 80 מועמדים להנהלות הבנקים

חדוה בר, הופיעה בוועדה הפרלמנטרית לבחינת האשראי שנתנו הגופים הפיננסיים לטייקונים: "בביקורות שערך הפיקוח היו אלפי הערות. פסלנו מינוי של כ-80 מועמדים בבנקים בעשור האחרון עקב חשש לניגודי עניינים". בר חשפה כי מאז שנת 2004 הוטלו על הבנקים קנסות שונים בסך כולל של 150 מיליון שקל, אולם אף אחד מהם לא קשור באשראי רשלני ללווים הגדולים

ועדת החקירה לבחינת האשראי שניתן לטייקונים התכנסה הבוקר (א') לישיבה נוספת בנוכחות המפקחת על הבנקים חדוה בר.

 

 

בר התייחסה לתקופה אותה בוחנת הוועדה, בכל הנוגע למתן אשראי ללווים גדולים. "ב-95 ביקורות שביצע הפיקוח על הבנקים בתחום הלווים הגדולים באותה תקופה היו אלפי הערות ביקורת שהובילו לשינוי דרמטי באופן העמדת האשראי וניהולו".

 

עוד טענה בר כי "הפיקוח על הבנקים היה מעורב בעשור האחרון בסיום הכהונה של כ-15 נושאי משרה בכירים בעקבות סיבות שונות הקשורות בממשל תאגידי. הפיקוח גם פסל את המינוי של כ-80 מועמדים לתפקיד נושאי משרה בבנקים בעשור האחרון עקב חשש לניגודי עניינים". בר הזכירה גם את דרישת הדחתו של יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר (שמאוחר יותר התברר כי ביצע עבירות פליליות, נשפט ונשלח למאסר), בעוד גורמים שונים, לדבריה, הפעילו לחץ על בנק ישראל לבטל את החלטתו בעניין. 

 

המפקחת נשאלה האם הוטלו קנסות על הגופים הפיננסיים בכל הקשור למתן אשראי באופן לא תקין ללווים גדולים. בר השיבה כי לא הוטלו קנסות מסוג זה. מדבריה עולה כי במהלך 14 השנים האחרונות הטיל בנק ישראל קנסות על הבנקים בסכום כולל של כ-150 מיליון שקל מתוכם 45 מיליון שקל בגין הלבנת הון והשאר בגין הפרות ציות.

המפקחת על הבנקים חדוה בר מופיעה בוועדת הטייקונים (צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי)
המפקחת על הבנקים חדוה בר מופיעה בוועדת הטייקונים(צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי)
 

אין ספק שלדרמה הפוליטית המתחוללת בשבועיים האחרונים ישנה השפעה גם על פעילות הוועדה, שעלולה להתמסמס בצורה כזו או אחרת או לפחות להיכנס להקפאה עמוקה לתקופה לא קצרה - לשמחתם של ראשי הבנקים והמערכת הפיננסית.

 

כבר לפני מספר חודשים, כשהחלה הוועדה לפעול, התבטא יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), בנושא, ואמר כי "יש כאלה שעכשיו מתפללים חזק שהכנסת הזו תתפזר. הבעיות לא תעלמנה והן צריכות לקבל תשובות. מי שחושב שהכנסת הבאה לא תטפל בזה – טועה. ועדת החקירה תקום מחדש או אפילו ועדת חקירה ממלכתית".

 

עד כה הופיעו בפני הוועדה ראשי בנק הפועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי וכן הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון – משה ברקת.

 

ועדת הטייקונים (צילום מסך)
הוועדה בכנסת(צילום מסך)

בכל דיוני הוועדה, הבנקאים לא ממש שיתפו פעולה והשאירו הרבה מאוד מהשאלות שנשאלו ללא מענה, תוך שהם מתרצים זאת ב"חיסיון בנקאי".

 

גם מהופעתו של הממונה על שוק ההון החדש, ברקת, עלתה תמונה מדאיגה למדי בכל הקשור לפעולות, או יותר נכון לאי הפעולות, שננקטו בגופים המוסדיים – חברות הביטוח ובתי ההשקעות, כדי להבטיח את החזר הכספים שהלוו לטייקונים. בחלק מהמקרים, כידוע, ביצעו אותם לווים גדולים "תספורת" לאותם כספים, והחזירו רק חלק מהכסף, או לא החזירו כלל. מהדיון עלה כי גם לאחר מכן, כולל בתקופתה של הממונה הקודמת, דורית סלינגר, לא נעשה מספיק כדי למנוע מצב דומה.

 

רקפת רוסק עמינוח ונוחי דנקנר (צילום: מוטי קמחי)
בין בנקאים לטייקונים - רקפת רוסק עמינוח ונוחי דנקנר(צילום: מוטי קמחי)

היקף החובות של לווים גדולים לבנקים המוגדר בסיכון עומד על כ-20 מיליארד שקל. זאת, בנוסף למיליארדי שקלים שמחקו הבנקים ללווים הגדולים בשנים האחרונות.

 

מספרים אלו אינם כוללים תספורות במיליארדי שקלים נוספים שהסבו הטייקונים לציבור הרחב, בעקבות הסדרי חוב בהלוואות שקיבלו מהציבור (באמצעות אגרות חוב שהנפיקו) - אם במסגרת השקעות של הציבור ישירות בשוק ההון, ואם באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל.


פורסם לראשונה 25/11/2018 09:44
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי
חדוה בר
צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי
מומלצים