לקראת סיום כהונתו: מורשת שי ניצן

פרקליט המדינה שי ניצן יסיים את כהונתו תוך תשעה חודשים, ובמערכת המשפט ידוע שהשנה האחרונה היא "שנת המורשת". נושאי התפקידים ובראשם שופטי העליון נוהגים בשנים האחרונות להציג בפני הציבור, בדרך זו או אחרת, את גולות הכותרת של עבודתם. מבחינת ניצן אחת מהן היא השלמת פרויקט הוספה, עדכון ורענון של "הנחיות פרקליט המדינה".

לפני כ-30 שנה ניצן, אז העוזר הצעיר של פרקליטת המדינה דורית ביניש, היה האיש שריכז את עבודתה פורצת הדרך – פרסום הנחיות המאגדות את מדיניות התביעה במגוון רחב של נושאים, בתחום הפלילי ובתחום האזרחי, על מנת להתאימן למציאות העכשווית ושינוי החוק והפסיקה.

אותן הנחיות מאגדות את מדיניות התביעה העדכנית לאותה תקופה, הניזונה מצרכי של האכיפה, מהמסר הציבורי שיש להעביר לתובעים ולציבור (למשל טיפול בתופעות של 'מכת מדינה'). עוד נכללו הנחיות של בית המשפט העליון, כפי שהן באות לידי ביטוי בפסיקה, ויש בהם כדי להעניק לפרקליט הנחיה כללית ולא רק על פי מדיניות כל מחוז. ניצן אומר שהפרויקט "יגביר את הוודאות המשפטית של כל הצדדים להליך הפלילי, את האחידות ואת השקיפות".

המורשת - רענון "הנחיות פרקליט המדינה". שי ניצן(צילום: גיל נחושתן)

במסגרת המיזם של ניצן, הוחלט בשנת 2015 על הקמת צוותים מקצועיים ייעודיים, הפועלים בשיתוף הדוק עם כלל יחידות הפרקליטות ויתר גורמי האכיפה, שתפקידם לפעול לעדכון הנחיות פרקליט המדינה ישנות, וליזום כתיבה וגיבוש של הנחיות רבות חדשות.

בתחילת הפרויקט בשנת 2015 עמד מספר הנחיות פרקליט המדינה על כ-150, ואילו כיום בשנת 2019, עלה מספרן לכ-200 הנחיות. לשם המחשה, על פי נתוני הפרקליטות העדכניים, בשנים האחרונות נכתבו כ-50 הנחיות חדשות מותאמות למצב המשפטי העדכני, כ-25 הנחיות ישנות עברו הליכי עדכון וכ-12 הנחיות ישנות נוספות תוקפו ונמצא כי אין צורך לשנותן. מעבר לכך, בימים אלה שוקדים הצוותים המקצועיים על הטיפול בכ-55 הנחיות נוספות, ובהמשך צפויה להתחיל מלאכת העדכון והרענון של כ-50 הנחיות נוספות.

בהרצאה שנשא באוניברסיטת חיפה הסביר ניצן כי עשרות ההנחיות החדשות נועדו להבטיח כי נציגי המדינה בבתי המשפט השונים יפעלו באחידות ובשקיפות על מנת לחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, וכן לאפשר לגופי התביעה להתמודד עם תופעות עברייניות מודרניות או חדשות ועם התגברות האתגרים היומיומיים הניצבים בפניהם.

חידושים ועדכונים רבים בהנחיות יוזמו על ידי פרקליטים ותובעים מה"שטח", חלק מן ההנחיות נכתבו בעקבות הערות ופסיקות בתי המשפט. תיקונים אחרים הינם כתוצאה מהמלצות נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, או בעקבות שיח משותף עם הסנגוריה הציבורית.

רק בימים האחרונים, כחלק מהפרויקט, הכריזה הפרקליטות על תחילתה של מדיניות אכיפה חדשה ומחמירה בנוגע לעבירות הנלוות לזנות. במסגרת הנחית פרקליט המדינה החדשה שפורסמה, "מדיניות אכיפה והעמדה לדין בעבירות הנלוות לזנות", הונחתה המשטרה לפעול כנגד מתן שירותים מיניים במועדוני חשפנות ובמכוני עיסוי, כמו לאפ-דאנס, ולפעול נגד בתי דפוס ומפיצים של מודעות לשירותי מין ולווי.

דוגמא מרכזית נוגעת להנחית פרקליט המדינה בנושא סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות מספיקות" ובעילת "היעדר אשמה", לשם העמדה לדין שפורסמה לפני כשנה. ההנחייה למעשה נכתבה מחדש, מתוך הבנת החשיבות הרבה שיש לעילת סגירת תיק פלילי על עתידו וחייו של חשוד. בהנחייה החדשה נקבע מבחן חדש ומקל יותר לסגירת תיק "בהעדר אשמה": תיק שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הינו סיכוי נמוך, בשונה מהמבחן המחמיר שחל עד שינוי ההנחייה.

עוד לאחרונה, הורחב המיזם גם לפרסום הנחיות פרקליט המדינה בתחום האזרחי. בתוך כך פורסמו שש הנחיות חדשות בחודשים האחרונים. אחת מהן עוסקת בהעלאת טענת התיישנות על ידי המדינה, שעשויה להיות בעלת השפעה על תובעים רבים, המגישים תביעות אזרחיות נגד המדינה.

בית המשפט העליון אימץ בחודש האחרון את ההנחייה הנוגעת לביעור האלימות באירועי ספורט, כשקיבל את ערעור המדינה על קולת העונשים שהוטלו בפרשת ארגון האוהדים "לה פמיליה": "דברים דומים נכתבו גם בהנחית פרקליט המדינה, אשר חיווה דעתו כי נוכח התגברותה של תופעת האלימות בספורט יש לעתור לענישה ההולמת את חומרת המעשים, הן ביחס לעבירות לפי חוק איסור אלימות בספורט, הן באשר לעבירות 'רגילות' המבוצעות בזיקה לאירועי ספורט. תפיסה זו מקובלת עלי".

במקרה אחר בשנת 2007, הורה הועמד לדין על כך ששכח את ילדו הפעוט למשך זמן קצר במכונית בחניון. הפרקליטות הגישה כתב אישום וההורה הורשע. בערעור טען הנאשם לאכיפה בררנית ומפלה, אולם בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו, תוך שהסתמך על הנחית הפרקליט המדינה בנושא "מדיניות העמדה לדין של הורים על הזנחת ילדיהם או בגין השארתם ללא השגחה באופן המסכן אותם" והעובדה כי הפרקליטות פעלה על פי ההנחיות.

בפרקליטות מדגישים כי כל הנחיות פרקליט המדינה מפורסמות לציבור באתר הפרקליטות, תוך שגם בעניין זה הושקעו מאמצים על מנת להקל את איתור ההנחיות הרלוונטיות.