שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תביעה: תסמונת דאון בשל רשלנות בשיבא
    אישה שעברה טיפולי פוריות טוענת שלפני החזרת עוברים לרחמה לא בוצע אבחון טרום השרשתי לאיתור מומים. משרד הבריאות: נגיב בביהמ"ש
    בית המשפט המחוזי מרכז יידרש לדון בקרוב בתביעת רשלנות רפואית שהגישה אם לילד כבן שנה וחצי הלוקה בתסמונת דאון, נגד משרד הבריאות, בהיותו בעלי בית החולים שיבא-תל השומר. טענתה המרכזית היא כי בשל אי-ביצוע בדיקת אבחון גנטי טרום השרשתי במהלך הפרייה חוץ גופית, אל רחמה הוחזר עובר שחולה בתסמונות דאון.

     

    באמצעות משרד עו"ד גוטמן-אמיר טוענת האם שאת הבדיקה – אבחון גנטי טרום-השרשתי לסקירת כרומוזומים (PGS) - ניתן היה לבצע לנשים המבצעות הפרייה חוץ-גופית, ומטרתה לבחון את מערך הכרומוזומים של עובר מופרה בתנאי מעבדה, על מנת להחזיר אל הרחם רק עוברים בעלי מטען גנטי תקין.

     

    הטיפולים בוצעו בתחילת 2017, כשהתובעת היתה בת 38. במסמך שצורף על ידי משרד הבריאות לטופס ההסכמה לטיפולי ההפריה הוסבר כי לאבחון ישנם יתרונות רבים, במיוחד אצל נשים כמו התובעת, הנמצאות בגיל מתקדם ומכאן בסיכון מוגבר ללדת ילד עם ליקוי כרומוזומלי.

     

    בין היתר הוסבר כי הבדיקה, המהווה "בשורה גדולה", מפחיתה את מספר העוברים שיש להחזיר לרחם כדי להשיג הריון, מפחיתה את שיעורי ההפלה, ומעלה את הסיכוי להשרשת עוברים. על פי התביעה, כחודשיים לפני ההפריה חתמה התובעת על המסמך, ובכך למעשה נתנה את הסכמתה לכך שבמועד הרלוונטי יוצע לה לבצע לעובר המופרה את האבחון טרם החזרתו לרחם, שמהימנותו באיתור תסמונת דאון עולה על 95%.

     

    למרות זאת, נטען, אבחון זה לא בוצע, וגם לא הוצע לתובעת לבצע אותו. רק בשבוע ה-20 להריון, אחרי בדיקת דיקור מי שפיר, גילתה התובעת שהעובר סובל מתסמונת דאון, אך היה זה בשלב שבו כבר לא הייתה מסוגלת להפסיק את ההיריון מטעמי מצפון ומוסר.

     

    בנוסף נטען בנוגע למסמך – חמישה עמודים מייגעים עמוסים במידע רפואי מורכב – כי התובעת חתמה עליו מבלי שרופא הסביר לה בעל-פה את תוכנו או וידא שהבינה אותו. בשורת המסמך "תמצית ההסבר שניתן למטופל" ואחריה מקום להסבר בכתב יד – נותרו שורות ריקות.

     

    מומחה מטעם התובעים ציין בחוות דעתו כי בית החולים לא יכול "להפיל" על מטופלת שמגיעה בפעם הראשונה לטיפול IVF טופס הסכמה המכיל בליל של מונחים רפואיים מבלי לוודא שהיא מבינה כל סעיף. הוא הוסיף כי "בכך נשללה ממנה הזכות הבסיסית ביותר להחליט, בעת המתאימה וטרם החזרת הביצית המופרית לרחמה, ביחס לגורלו של ההריון".

     

    עוד נטען כי בשום שלב התובעת לא קיבלה הסבר על עלותה וזמינותה של הבדיקה, ואין ספק שלא קיבלה הסבר - הייתה בוחרת לבצע אותה. כמו כן, אילו ידעה על התוצאות הייתה בוחרת שלא להחזיר את העובר לרחמה, אלא להמתין למחזור הפוריות הבא.

     

    ברמה המשפטית נטען כי מדובר בטיפול רשלני, כושל וחסר, שאינו עומד בהנחיות המקובלות שהמדינה (הנתבעת) עצמה ניסחה בטופס ההסכמה שהוצג לתובעת, ואף מהווה פגיעה באוטונומיה שלה.

     

    לבסוף נטען כי התובעת ביקשה להביא ילדים לעולם אך לא בכל מחיר, וכעת יש לה ילד שעם לכתה יישאר בודד וחסר ישע. משרד הבריאות מסר בתגובה: "כתב התביעה נתקבל אצלנו. המשרד ילמד את התביעה ויגיש את עמדתו במסגרת כתב ההגנה כמקובל בבית המשפט".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים