שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבעל מת לפני הטיול - האלמנה ביקשה החזר
    בני זוג מבוגרים שילמו עשרות אלפי שקלים ל"רימון טיולים" עבור טיול מאורגן ליפן, אולם בינתיים הלך הבעל לעולמו. מה נקבע בבית המשפט?
    בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהוגשה נגד חברת "רימון טיולים" על ידי אלמנה שביקשה החזר של כ-50 אלף שקל עבור טיול מאורגן לחו"ל שהזמינה עם בעלה לפני שמת בפתאומיות. השופטת שרון הינדה קבעה כי על אף ההבנה לנסיבות המצערות שהובילו לבטל את העסקה, אין להשית על החברה את הנטל הכספי".

     

    בני הזוג נרשמו לטיול משולב בשיט סובב יפן, בעלות של כ-14 אלף דולר, שאמור היה לצאת מישראל באוקטובר 2017. הבעל חתם על טופס הרשמה שכלל תנאי שלפיו במקרה של ביטול שייעשה בטווח של פחות מ-30 ימי עסקים, ועד 15 ימי עסקים מתאריך היציאה, ייגבו דמי ביטול בשיעור של 65% ממחיר הטיול.

     

    הבעל הלך לעולמו כחמישה שבועות לפני מועד היציאה (פחות מ-30 ימי עסקים). אשתו הודיעה לחברה על ביטול השתתפותם בטיול וביקשה החזר מלא. החברה הסכימה להשיב לאישה ולעיזבון בעלה רק 35% מהסכום, בהתאם לתנאי החוזה. בתביעתה טענה האלמנה שמותו הפתאומי של בעלה מהווה אירוע שמסכל את החוזה, ולכן אין לקבוע שהיא הפרה אותו.

     

    מנגד טענה החברה שאירועים פתאומיים ואף טרגיים הם אירועים שאדם סביר צריך לצפות, ולכן היא ממליצה ללקוחותיה לרכוש ביטוח נסיעה לחו"ל, ובמיוחד ביטוח המיועד למקרה של ביטול נסיעה בפרק זמן כה קצר. לכן החברה סברה כי לא מדובר ב"אירוע מסכל".

     

    גם השופטת הינדה הגיעה למסקנה שהתנאים ל"סיכול חוזה" אינם מתקיימים. היא הבהירה כי חוזה מסוכל רק כאשר השיבוש שחל באפשרות לקיים אותו הוא אירוע שהמפר לא יכול היה לצפות אותו. במקרה זה בעלה של התובעת היה "בגיל השלישי", ולא הובאה כל ראייה לגבי מצבו הרפואי לפני פטירתו.

     

    "באופן מצער ניתן לומר כי בחיי אדם מוות אינו אירוע בלתי צפוי", כתבה וציינה כי גם אם הבעל לא היה בסיכון קונקרטי, לא ניתן לומר שמדובר באירוע שלא היה עליו לצפות.

     

    "התובעת לא חלקה על כך כי הובא לידיעת בעלה המנוח דבר אפשרות הביטוח, התובעת גם אישרה כי בעבר ערכו ביטוח ובמקרה זה בעלה המנוח לא הספיק. משמע הם היו מודעים לסיכון ומטעמיהם לא רכשו ביטוח", נכתב בפסק הדין.

     

    בנסיבות אלה סברה השופטת כי הטלת הסיכון על החברה תביא לתוצאה שלא שוקללה במסגרת הסיכונים, ולמעשה תעמיד את הנתבעת בבחינת "מבטחת" של לקוחותיה. כלומר, בני הזוג הם אלה שהיו "נוטלי הסיכון", ועם כל הצער, החברה – שאין לה כל אשמה בהיווצרות הסיכון – היא לא זו שצריכה לשאת בסיכון שהתממש.

     

    "נוכח הנסיבות הקשות שפקדו את התובעת, איני פוסקת הוצאות כנגד התובעת, על אף שתוצאות פסק הדין הן בפועל דחיית תביעתה", חתמה השופטת.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: אלן זר
    עו"ד אבישי אוסטרייכר
    צילום: אלן זר
    מומלצים