שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ג'ודי דנץ': "תקעו אותי בחדר אחורי בסרטי ג'יימס בונד"
    בעוד שחבריה לקאסט נסעו למשימות סודיות ברחבי העולם, ג'ודי דנץ' נאלצה להישאר בחדר מאחורי שולחן, בחושך. ככה זה כשמגלמים את המפעילה של ג'יימס בונד במשך 18 שנה. בריאיון ל-ynet לרגל "הסודות של ג'ואן" היא נזכרת בחוויות מהצילומים ומספרת על הפעם ההיא שסוכנות הביון הבריטית לא מצאה את הבית שלה

    כשדיים ג'ודי דנץ' הייתה ילדה היא לא רצתה להיות מרגלת כשתגדל. דנץ' בכלל חלמה להיות מעצבת תפאורות. אבל בגיל 60 היא לוהקה לתפקיד M (הבוסית/מפעילה של 007) ב"גולדן איי" (1995). מאז היא עשתה עוד שישה סרטים בסדרת ג'יימס בונד, כך שעולם הסוכנים החשאיים הפך לבית השני שלה.

     

    "באחד הימים בהם גילמתי את M, סוכנות הביון הבריטית MI6 הזמינה אותי לארוחת צהריים", גילתה דנץ' (84) כשנפגשנו בפסטיבל ציריך האחרון. "אמרתי למזמינים: 'כן, אני אשמח לבוא. באיזו שעה עליי להתייצב?'. ואז הם השיבו: 'לא, לא, את לא תבואי במכונית שלך. אנחנו נשלח לך מכונית שתאסוף אותך. את יודעת איפה אנחנו יושבים?'. השבתי בחיוב – 'אתם יושבים בבניין לגו, בגדה הדרומית של נהר התמזה בלונדון'. אנשי הסוכנות הגיבו: 'לא, לא, אנחנו נשלח לך מכונית'. אני יכולה לגלות לך רק שהמכונית של הסוכנות לא מצאה את הבית שלי. לקח להם 3/4 שעה כדי למצוא אותו. הייתי מרוצה מאוד שלקח להם זמן למצוא, הרגשתי שהערמתי עליהם".

    ג'ודי דנץ' (צילום: gettyimages)
    ג'ודי דנץ'(צילום: gettyimages)
     

    לדנץ' יש זיכרונות נהדרים מהתקופה בה גילמה את M. "הייתה לי תקופה נפלאה. 18 שנה זה מעל ומעבר לדעתי. נהניתי מאוד. אחרי שהופעתי כבר בארבעה סרטים, אמרתי למפיקים ברברה ברוקולי ומייקל ווילסון: 'כולכם בסדרה נוסעים למקומות קסומים ורק אותי אתם תוקעים בחדר אחורי, מאחורי שולחן'.

     

    "אחרי שהתלוננתי, הגיע הסרט הבא בסדרה, ואז לקחו אותי לבית ספר ציבורי באזור כפרי באנגליה, ותקעו אותי בקרוואן, וממש מולו, המפיקים הציבו שלט עליו כתוב 'אינסברוק' (מרכז ספורט חורף באוסטריה) ואמרו לי: 'עכשיו את לא יכולה להתלונן יותר לעולם'. בסוף כן יצא לי לטייל, למשל בפנמה. אבל לא הייתי בהרבה מקומות אקזוטיים במסגרת בונד. עדיין השאירו אותי קצת בחושך".

     

    מי ג'יימס בונד האהוב עלייך?

    "לא, זו שאלה בלתי אפשרית. איך אוכל לענות? היה מדהים לעבוד גם עם פירס ברוסנן וגם עם דניאל קרייג".

     

    הבמאי קארי פוקונגה, איתו עבדת ב"ג'יין אייר", הולך לביים את הסרט ה-25 של בונד. יש מצב שהוא יחזיר אותך?

    "עם קארי ביליתי בנעימים, הוא איש כל כך מתוק ואני שמחה בשבילו שהוא הולך לעשות את בונד - זה הישג מדהים עבורו. אני בטוחה שהוא ירענן את המותג. אולי אחזור הפעם בתור הנבל. לא, לא אחזור. תורי חלף - והוא היה מופלא".

    ג'ודי דנץ' ב
    תקועה בחדרים סגורים. ג'ודי דנץ' ב"סקייפול"(צילום: gettyimages)
     

    מה את חושבת על השמועות שבסרט החדש יהרגו את בונד?

    "גם שמעתי שמועות שאולי תהיה אישה בתפקיד. אין סיבה שאישה לא תהייה ג'יימס בונד. אם אישה יכולה להיות טובה כמרגלת היא יכולה להיות גם בונד. המפיקים יעשו כל דבר שיחזיק את הצופים מרותקים ומסוקרנים".

     

    דנץ' מדווחת שאחד הדברים שהיא אהבה בעבודה במותג בונד זה הגדג'טים. "הם ממש ריתקו אותי ושבו אותי".

     

    גם את טובה בגדג'טים?

    "לא. אני ממש מקרה אבוד! בקושי מצליחה לתפעל מגהץ. אני גם לא פעילה ברשתות החברתיות. יש לי בעיות ראייה חמורות מאוד, ואני לא יכולה לראות. אני אפילו לא יכולה לשלוח למישהו סמס".

     

    ולמרות בעיות הראייה החמורות, דנץ' מתעקשת להמשיך לעבוד ולהיות פעילה. עכשיו היא שוב חוזרת למחוזות הסוכנים החשאים, הפעם מהצד השני של המתרס. ב"הסודות של ג'ואן", שעולה לאקרנים בסוף השבוע ומבוסס על סיפור אמיתי, היא מגלמת את ג'ואן סטנלי, אישה מקשישה החייה בכפר סמוך ללונדון. המציאות הפסטורלית של ג'ואן חווה טלטלה כאשר הבולשת הבריטית עוצרת אותה ומאשימה אותה ב-27 עבירות. מסתבר שג'ואן שימשה מרגלת סובייטית ואף מסרה בצעירותה מסיבות אידיאולוגיות לק.ג.ב מסמכים שקשורים לפצצת האטום.

     

    "זה היה מעניין להיות פתאום בצד השני של המתרס", אומרת דנץ'. "הסיפור של ג'ואן ריתק אותי -אישה רגילה, חכמה ומדהימה שעשתה דברים יוצאי דופן. אנשים קוראים לג'ואן מרגלת, אבל אני לא חושבת שהיא מרגלת. ג'ואן פשוט האמינה שזה לא הוגן ולא נכון לחמש מדינה אחת, אבל לא לחמש מדינות אחרות. בעיני היא הייתה חפה מפשע.

     

    "אף פעם לא גילמתי מישהי כמו ג'ואן - תמיד חשוב לי לגוון ולעשות משהו שעוד לא עשיתי. כמו כן הסכמתי לעשות את התפקיד בגלל שטרבור נאן, חבר ותיק שלי ביים את הסרט. עשינו בעבר הרבה מחזות שקספירים ביחד".

     

    דנץ' הגיעה לפסטיבל ציריך, כדי לקבל את פרס "גולדן אייקון" למפעל חיים. פסלון שמצטרף לערימת הפרסים והמזכרות, שליקטה דנץ' במהלך הקריירה המפוארת שלה. "בעלי המנוח נהג לקרוא לי עקעק - ציפור ממשפחת העורבנים שידועה בזה שהיא גונבת דברים".

     

    עדיין יש לך מקום על המדפים מרוב פרסים?

    "תמיד יש מקום לעוד פרסים. כמה נפלא זה לזכות בהם. רוב הפרסים מקובצים אצלי יחד בחדר אחד".

     

    היא הייתה מועמדת שבע פעמים לאוסקר, אבל את הפסלון קיבלה בסופו של דבר על תפקיד המשנה ב"שייקספיר מאוהב" (1998), בו גילמה את המלכה אליזבת במשך שמונה דקות בלבד. "אני זוכרת שבצילומי הסרט שלושה אנשים היו צריכים לסייע לי להיכנס לשמלה, שהייתה כבדה להחריד. שניים הרימו אותה, ואחד שם אותה עליי. הייתה לי גם פאה בולטת לעין. כל תהליך ההלבשה והאיפור לקח הרבה זמן ואנשי הצוות היו סבלניים. הפכתי למלכה אליזבת לזמן קצר ובארוחת הצהריים ישבתי קפואה בתלבושת שלי".

     

    מתוך
    מתוך "הסודות של ג'ואן"

    בימים אלה אפשר לראות את דנץ' גם בסרט התיעודי "ממש לא ליידי" (VOD של HOT8) המנציח פגישה של דנץ' עם עוד שלוש חברות ותיקות: שחקניות בריטיות שאוחזות בתואר דיים - מגי סמית' (סרטי "הארי פוטר", "אחוזת דאונטון") עטורת שני פרסי אוסקר, איילין אטקינס ("קרנפורד", "הכתר") וג'ואן פלורייט ("הבדרן", "אפריל הקסום"). הארבע מעלות זכרונות ומשוחחות על קריירה, חיים פרטיים ותחלואי הזקנה. "כשהתיישבנו והתחלנו לצלם, מגי - חברה מאוד קרובה שלי אמרה: 'אה… איך הסתבכנו בזה ככה'. זה היה סרט קשה מאוד לעשייה, וזה היה קושי מוזר. היה קשה ליצור אווירה רגועה, כשכולנו היינו לחוצות מאוד".

     

    דנץ' גם מוטרדת מסוגיות פוליטיות. "אני מאוד מודאגת מהמצב כעת בעולם, יותר מבעבר. מדכא אותי לראות את החדשות של השעה עשר בלילה. הן יוצרות בי אי נוחות לפני שאני הולכת לישון. אני חושבת שאנחנו נמצאים בשלב קריטי וכל העניין של הברקזיט הוא טירוף".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים