שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    איכות הסביבה 3D / דעה
    שימוש בטכנולוגיה, אפילו כזו שמצילה ומאריכה חיי אדם כמו לב שיוצר במדפסת תלת ממד, מחייב מחשבה תחילה ובחינה של כלל ההיבטים, לרבות ההשפעות הנלוות על הסביבה הטבעית והאנושית

    בשבוע שעבר התבשרנו על עוד פריצת דרך טכנולוגית: הדפסת לב חי במדפסת תלת-ממד. גודל ההישג, שהוא גם כחול לבן, והאפשרות שבעתיד הלא כל-כך רחוק נוכל להדפיס חלקי גוף חיוניים, ובכך לשפר את איכות החיים ולהאריך את משך החיים, מציתים את הדמיון.

     

     

    מדפסת תלת-ממד, המאפשרת ליצור דגמים תלת-ממדים המעוצבים במחשב, היא מהטכנולוגיות החדשות של ימנו, ולאחרונה אף הפכה לנפוצה יותר בתעשייה, בחברות עסקיות, גדולות וקטנות, ואפילו בשימוש ביתי. העיקרון של המערכת פשוט למדי, ובבסיסו שימוש בחומר פלסטי כל שהוא (פולימר), שניתך בראש המדפסת או נמצא מראש במצב נוזלי, והופך למעין דיו או כמו קצפת בשק זילוף, ובכך מאפשר יצירת שכבות שכבות. המדפסת מאפשרת ליצור אין סוף דגמים, מפריט לבוש או רהיט ועד ל"חלקי חילוף" ביולוגיים.

     

    כמו פעמים רבות במקרה של טכנולוגיה פשוטה וחדשה, מה שמתחיל כמענה לצורך פונקציונלי מסוים הופך לכלי הפתוח לקהל הרחב. הצפי הוא שבשנים הקרובות התפוצה של מדפסות תלת-ממד תהיה רחבה מאוד, ושתהיה להן השפעה חברתית-תרבותית.

     

    יחד עם זאת, הפעלת מדפסות תלת-ממד כרוכה בשימוש בחומר ובאנרגיה, ולכן גם בפליטות לסביבה, ומעבר לכך שמדובר בתהליך ייצור לכל דבר, הטכנולוגיה משתלבת היטב גם בתרבות הצריכה של החברה המודרנית. יתרה מכך, כמו במקרים רבים, הפשטות והמחיר הזול של הטכנולוגיה יכולים להוביל לתופעה של שימוש יתר או שימוש שלא לצורך, תופעה המכונה "אפקט הריבאונד". לכן חשוב מאוד לבחון גם את ההשפעות של הטכנולוגיה על הסביבה הטבעית.

     

    הדפסת לב מרקמה אנושית (צילום: EPA)
    הדפסת לב מרקמה אנושית(צילום: EPA)

     

    היתרון המרכזי של מדפסת תלת-ממד הוא שהיא מאפשרת לייצר כל פריט בכל מקום ללא צורך בשינוע ובמתווכים רבים. הייצור ברמת הבית יכול גם להוביל להפחתה בכמות הפריטים המיוצרים והנרכשים. בכך הטכנולוגיה יכולה להפחית משמעותית את ההשפעות הסביבתיות של מחזור החיים של המוצר.

     

    יחד עם זאת, במפעלים שבהם מיוצרים אותם הפריטים בכמות גדולה לרוב התהליך יותר יעיל, הן מבחינת חומר והן מבחינת אנרגיה, וגם מבוקר יותר מבחינת פסולת או פליטות אחרות.

     

    מבחינה סביבתית ההיבט המרכזי הוא היבט של חומר. רוב הפולימרים המשמשים כיום בתחום הם פולימרים סינטטיים, וכאלה שהן היצור שלהם והן ההשלכה שלהם כרוכים בזיהום רב. עם זאת, לאחרונה החלו לעשות שימוש גם בפולימרים טבעיים, כגון צלולוזה, כמו גם שימוש בחומר שניתן למחזר. זאת ועוד, כיום נעשים ניסיונות להשתמש בפסולת של פלסטיק כחומר גלם למדפסות תלת-ממד, דבר שיאפשר למעשה לא רק למחזר את הפלסטיק ולמנוע את המפגעים הרבים של פסולת פלסטיק, אלא גם להפחית את כמות הפלסטיק המיוצרת. היבט נוסף הוא ההיבט האנרגטי, ובשלב זה הטכנולוגיה צורכת הרבה אנרגיה.

     

    רכיב חברתי משמעותי

    לשימוש במדפסות תלת-ממד יכול להיות גם רכיב חברתי משמעותי, והטכנולוגיה יכולה לקחת חלק בכלכלת השיתוף וביצירה של כלכלה מקומית. מדפסת תלת-ממד מאפשרת לכל אחד להיות יצרן (producer), צרכן consumer)) ואפילו גם וגם (prosumer), ולכן המדפסות יכולות להיות בסיס לשיתוף פעולה בין אנשים וליצירת קואופרטיבים וקהילות. מדפסות אלה הן גם כלי מרכזי בתרבות המייקרים (עשיינים בעברית), שמאפשרת לכל אחד לעצב ולייצר לעצמו פריטים.

     

    פרופ' עדי וולפסון (צילום: דורית תבור)
    פרופ' עדי וולפסון(צילום: דורית תבור)

     

    אם נחזור לרגע לנושא שאיתו התחלנו, מדפסות תלת-ממד בשירות הרפואה, הרי שגם כאן יש היבטים סביבתיים, פילוסופיים יותר ומשמעותיים יותר, ובראש ובראשונה האם התערבות שלנו במעשה הטבע נכונה ולא פוגעת בו? זאת ועוד, גידול האוכלוסין ועלייה באיכות החיים הם הגורמים העיקריים לרוב התחלואות הסביבתיות של ימינו, וכגודל האוכלוסייה כך גודל ההשפעה שלה על הסביבה הטבעית ועל מאגר משאבי הטבע.

     

    בצורה הפשוטה ביותר, גוף האדם מורכב מחומר אורגני: פחממות, שומנים, חלבונים ועוד, והמקור לכל אלה הוא במזון מהטבע. על פי חוק שימור המסה ברור כי ככל שהאוכלוסייה האנושית בעולם תגדל, כך גם כמות החומר האורגני שמרכיב אותה ומזין אותה תעלה, והמשמעות היא שהחומר יעבור מהמגוון הביולוגי בטבע, צמחים ובעלי חיים שונים, לקיום המין האנושי. יתרה מכך, בעתיד יותר ויותר חומר אורגני ייוצר ויגודל בידי האדם, בתהליכים מתועשים ובשילוב של הנדסה גנטית, ולצד כל אלה ייוצר גם יותר ויותר חומר סינטטי המבוסס על חומר אורגני, כגון סיבים ומוצרי פלסטיק שונים.

     

    אולם השפעת גידול האוכלוסין ותרבות הצריכה לא מסתכמת רק בצריכת מזון, היא גם משפיעה על שימוש בחומרים אנאורגניים: מלחים, מתכות ועוד, המשמשים במכשירים ובטכנולוגיות שונות, ממחשבים וטלפונים ניידים ועד למדפסות תלת-ממד. גידול האוכלוסין הוא גם הגורם המרכזי לגידול הביקוש לאנרגיה בעולם, ולכיבוש של שטחים פתוחים ופגיעה במגוון הביולוגי ובמערכות אקולוגיות. כל אלה יחד, מהמזון המתועש ועד לייצור מגוון מוצרים ואנרגיה, מובילים לזיהום אוויר, לפגיעה במקורות המים, לזיהום קרקעות ולפליטות גזי חממה, ואלה חוזרים חלילה ופוגעים בבריאות הציבור, ובין היתר גורמים למחלות לב.

     

    כמו תמיד, השאלה המרכזית שיש לשאול היא האם הטכנולוגיה היא הכלי או היעד? לכן שימוש בטכנולוגיה, אפילו כזו שמצילה ומאריכה חיי אדם, מחייב מחשבה תחילה ובחינה של כלל ההיבטים, לרבות ההשפעות הנלוות על הסביבה הטבעית והאנושית.

      

    פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).

    http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים