צילום: shutterstock

לפי השמועה, ייתכן שרכילות היא רעיון בכלל לא רע

ספר ויקרא מפציר בנו לא לרכל, אבל נדמה שאנחנו פשוט לא מסוגלים להפסיק. חוקרים ממגוון תחומים ניסו להסביר את התופעה הזו: סביב שולחן החג, בפינת הקפה בעבודה או על הדשא בקיבוץ - אנחנו פשוט מוכרחים לדעת מי עשה מה למי. האם יכול להיות שאין כאן בכלל זדון, אלא רק רצון להשתייך?


פנים, לילה, הסלון של סבתא, שולחן החג מקושט במפה לבנה. האווירה מתוחה אך יציבה. בני המשפחה המורחבת, על ענפיה השונים, יושבים זה לצד זה, בקומבינציות שכאילו הוגרלו על ידי שדים חומדים לצון. יש מי שמצליח להתמסר לפוזיציית המסובין ומרפרש את הסטוריז באינסטגרם כאילו מסתתר שם האפיקומן. יש מי שסופר את הדקות לאחור, עד שייגמר. אחרי ארבע כוסיות, אחת הדודות שוקלת לעשות שי חי, וכמעט מציגה מפגן כוח בסגנון "כל האמת בפנים". אבל ברגע האחרון קינוח הפרווה המפואר מוצג לראווה, והרווקים של השולחן ניצלים בנס. האירוע חלף בשלום. אבל רגע.

premuim_image

עושים מינוי +ynet ונהנים מכל העולמות

premuim_image ניתן לבטל בקלות בכל עת
premuim_image גישה בלתי מוגבלת לכל כתבות +ynet
premuim_image עד 3 חיבורים פעילים בו זמנית


!חודש ראשון חינם