הריבות מוכנות, המופלטות מחכות: הערב מימונה

הערב, כאשר יתחילו לערבב את הקמח למופלטה, יהיה זה מבחינת רבים שיאו של אירוע שמתגלגל כבר שבועות. משפחות-משפחות נערכות לערב המימונה בצאת השבת כמו למבצע צבאי, שההכנות אליו לא מביישות חטיבת קומנדו. צפו בהכנות של משפחת אירם בקריית טבעון, משפחת חסין מקריית ים ומשפחת סגל מנתניה.

מי מסתתר מתחת לתרבוש? חידון המימונה הגדול

"בעלי מהנדס אז יש רשימת קניות באקסל, ולא רק רשימות לקניות, אלא גם מה צריך לקנות איפה ולמי זה שייך, כי אם דנה האחיינית שלי עושה חלק מהעוגיות אז מה צריך לשלוח לדנה. ככה אנחנו עובדים". כך מתארת את ההכנות רוחמה אירם, תושבת קריית טבעון, שמכינה כבר 11 שנה מימונה שבה משתתפים קרוב ל-300 אורחים.

רוחמה אירם עם הנכד עומר(צילום: אחיה ראב"ד)

"את המימונה התחלתי להכין לפני 11 שנים, שנה לאחר פטירתו של אבי, דוד אזולאי", היא מספרת. "חגיגת המימונה תמיד הייתה ביום ההולדת שלו ומבחינתו זה היה יום מיוחד מאוד. יש את החג עצמו, המסורת המשפחתית או המסורת המרוקאית. חגיגה של סיום חג הפסח, והחגיגה הגדולה היא שיש את הקמח החדש ועכשיו בעצם עושים את הקמח החדש. עד היום אנחנו מחכים לאמא, שתכין את הבצק מהקמח החדש. מחכים עד שיוצא החג, שאמא תבוא. רק אז אנחנו מכינים את המופלטה. היא שמה את הבצק, מוסיפה שמרים וברכה וכל מה שצריך - ואז כל האחרות נתרמות לעבודה".

בני ובנות המשפחה טורחים על המאכלים לחגיגה עוד לפני הפסח, וכל החמץ מאוחסן עד צאת החג. במהלך החג עצמו מכינים רק את הדברים שאינם מכילים חמץ. "בפסח אנחנו עושים מרנגים, קוקוסים, בוטנים, שקדים, כל מיני ממולאים, ריבות כמובן", מבהירה רוחמה ומציגה בגאווה ריבת חצילים, ריבת תפוזים, ריבה מצימוקים ואגוזים, ריבת אגסים, ריבת גזר וכמובן ריבת תותים. בין לבין, היא מכינה עם הבת לי ועם הנכד עומר עוגיות בוטנים עדינות, מצופות אבקת סוכר.

בהווי המשפחתי, שבא לידי ביטוי בערב החג, ניתן למצוא גם את הסינר המשפחתי המשמש בערב החג. "יש לנו חבורה גדולה של נכדות, אשכנזיות, מרוקאיות, כולן מעורבבות. כולן מכינות פה יחד את המופלטות, ותמיד צריך סינר. אז לפני שנתיים החלטנו שאנחנו עושים סינרים, ויש לנו סינר שעליו תמונות של ההורים שלי, ראשי השבט. יש שם את המתכון למופלטה וכמובן הברכה, תרבחו ותסעדו".

20 ק"ג מופלטות ו-10 ק"ג ספינג'

אצל משפחת חסין מקריית ים ההתגייסות היא מכל קצוות הארץ. לקראת שביעי של פסח מגיעות האחיות יהודית ואהובה מירוחם, ומצטרפות לניסים ורונית חסין בבית המרווח בקריות. על המוסיקה אחראי הבן מתן, איש קבע שביקש להישאר בבסיס בליל הסדר, כדי שיוכל לצאת בחג השני ולחגוג עם בני המשפחה את המימונה.

את המתכון של אמא תמר חסין ז"ל למופלטה הוציאו בני המשפחה בימיה האחרונים של האם. היא הקריאה אותו בטלפון לרונית, וכל השאר היסטוריה. "אמא נפטרה באותה שנה", מספר ניסים. "שנה אחרי זה אמרתי - בוא נזמין את המשפחה, וניתן למקצוענים להכין. הבעיה עם המתכונים המרוקאים היא שהכול לפי העין. אין כמויות. כמה שמים סוכר? קצת. כמה שמים מלח? קצת. אנחנו רגילים מהמטבחים המקצוענים לקורט מלח, כפית וזה. אצל המרוקאים זה לא עובד, זה לפי היד או לפי העין.

"מ-2006 כל המשפחה בעניין. אנחנו בערך 30 איש ועבודת המטבח המקצועית נחלקת בין הבנות, האחיות שלי, עם העזרה של גיסתי ועוד אמא של אשתי. פה בתוך הבית מטגנים את הספינג'. בחוץ פותחים שולחן גדול, יש שם דלפק מופלטות, אחותי אהובה עומדת שם בדרך כלל, גיסתי ואחות נוספת. יש חלוקת תפקידים מאוד מאוד מסודרת".

ההכנות למימונה בבית משפחת חסין בקריית ים(צילום: שמיר אלבז)

משפחת חסין(צילום: אחיה ראב"ד)

בני המשפחה ערכו עד כה שלושה טיולי שורשים למרוקו, והביאו עמם תלבושות מקוריות וציוד. יהודית מספרת כי בתור ילדות הן זוכרות מימונה אישית יותר: "זוכרות בתים פתוחים, עם מאות אנשים שהולכים וחוזרים. זה אנחנו, זו המהות שלנו. ההתמסחרות של השנים האחרונות לא מדברת אלינו. אנחנו רוצות את החגיגה כמשהו טהור ונקי, עם האנשים שאנחנו רוצים שיהיו פה".

"אחרי שאתה עושה טיול שורשים במרוקו ואתה רואה מה השאירו שם אתה רוצה להביא את זה לפה", מוסיף ניסים, "לשמחתנו יש לנו את האפשרות והיכולת להמשיך את זה. אחרי שאמא שלי נפטרה, זה קיבל משמעות יותר חזקה כי זו היא. כך היא עדיין קיימת והכול עובד בדיוק כמו שהייתה רוצה שיקרה".

בחגיגה שעורכים בני משפחת חסין משתתפים בין 100 ל-200 אורחים: "יש את אלה שבאים ויושבים, ויש את אלה שבאים, טועמים ועוברים הלאה. אבא שלי, שייבדל לחיים ארוכים, בן 84, הוא ראש השבט. הוא מתהלך פה עם הג'לביה הלבנה, עם הכובע, עושה צ'ק ליסט. מי הגיע, מי אכל, מי לא אכל".

ספירת המלאי כוללת קרוב ל-20 ק"ג מופלטות וכ-10 ק"ג ספינג'. במקררים ובמחסנים ממתינים ארגזי החמץ, ובחג מכינים את העוגיות הכשרות וכמובן את הריבות. על הגז מתבשלת ריבת החצילים המסורתית לצד ריבת קיווי מודרנית. בני המשפחה המורחבת ממשיכים לטפח את המסורת ולתעד אותה, בספרים, בתמונות ואף ב"הגדה של מימונה" שהפיקו. גם אצל משפחת חסין מתגאים בסינורים המיוחדים שהכינו לאירוע השנתי - ואצלם מתחלקים הסינרים לשניים, האחד רגיל והשני לצוות המופלטה.

בית משפחת סגל מוכן למימונה(צילום: משי בן עמי )

אצל סגל בנתניה

אחת המימונות הגדולות בנתניה תיערך אצל משפחת סגל. כן, כן - סגל. סמדר סגל, שאביה מרוקאי ואמה טריפוליטאית, עומלת על ההכנות ביחד עם בעלה ג'לו, ממוצא רומני. "הרומנים הם עם שמח, וכשיש שמחה אני בעד ולא נגד", אומר ג'לו. הערב, כמו בכל שנה ב-15 השנים האחרונות, הם יארחו בבית כ-500 בני אדם שייהנו מהמטעמים.  

כל השולחנות בבית עמוסים בעוגיות לקראת החג. הריבות נמצאות במקרר, התרבושים והגלביות על הסטנד והמחבתות להכנת המופלטות על הכיריים. "אנחנו כמעט מוכנים למימונה. בזמן שכולם עמדו בחול המועד בפקקים וטיילו, אנחנו בבית הכנו את העוגיות והריבות", הם אומרים - וקוראים לכולם לבוא ולחגוג. "כולם מוזמנים, הבית פתוח לכולם עד אור הבוקר".