שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "המדינה מאפשרת לעולים להצליח, אבל זו עבודה קשה"
    ורד אחיהון (39), הילדה שעלתה לישראל במסע רגלי מאתיופיה דרך סודאן, הפכה למי שאחראית על קליטתם של עולים בישראל. כבת להורים שעלו בגיל מאוחר היא יודעת לספר ש"לאדם שמגיע למדינה חדשה בגיל 50־60 קשה מאוד ללמוד שפה ולמצוא עבודה, ולא משנה מאיזו מדינה אתה מגיע. אתה עושה ויתור גדול בנוגע לחיים שלך לטובת העתיד של הילדים"

    בשיתוף הסוכנות היהודית 

     

    לפני 35 שנים, ורד אחיהון הייתה בעיצומו של מסע רגלי מתיש עם הוריה וחמשת אחיה. הם יצאו מאתיופיה, עברו דרך סודאן, והגיעו לישראל. כיום, כשהיא מנהלת את הקליטה החברתית של כלל העולים בסוכנות היהודית, היא משתפת אותם בסיפורה ומנחילה להם את הערכים שמובילים להשתלבות קלה יותר בחברה הישראלית.

    ורד אחיהון, מנהלת תחום הקליטה החברתית של עולים בסוכנות היהודית (צלם:  נתן רועי)
    "לקחנו את ההזדמנות בשתי ידיים, והתקדמנו". ורד אחיהון, מנהלת תחום הקליטה החברתית של עולים בסוכנות היהודית(צלם: נתן רועי)

    "הגעתי לארץ בגיל 4 בערך, לאחר מסע שלקח כמה חודשים", מספרת אחיהון (39), "התגוררנו במרכז הקליטה בעתלית במשך שנה וחצי, משם עברנו לדיור ציבורי במגדל־העמק. שם גדלתי, התחנכתי וסיימתי 12 שנות לימוד. אבא שלי ז"ל לא אהב לדבר על המסע הקשה. לדעתי הסיבה לכך היא שהוא שכנע את שתי אחיותיו לבוא איתו. הן היו אלמנות והוא לא רצה להשאיר אותן לבד באתיופיה, אך הן נפטרו בדרך והוא הרגיש מאז החמצה גדולה".

     

    כשאחיהון נשאלת מה היה המניע לעליית משפחתה, היא מספרת: "אבי אמר, 'אני עליתי בתור מבוגר ואני לא יכול לעשות הרבה לעצמי, אבל הגעתי לכאן בשביל הילדים', וההורים שלי אכן דאגו מאוד ללימודים של כולנו, כדי שנשתלב בהצלחה. זה מלווה אותנו בתור משפחה מאז".

     

    מהתנדבות לניהול

    אחרי שהשלימה תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטת חיפה, כשהיא צעירה בת 23, אחיהון "התגלגלה" להתנדב במרכז הקליטה באיילת השחר, "ומתוך הלא נודע מצאתי עבודה בסוכנות היהודית. זה לא היה משהו שתכננתי, אבל אמרתי שאולי שווה לבדוק את העניין", היא משחזרת.

     

    היא שימשה בין היתר כאחראית על תוכנית הלימודים "קדמה" לעולים מאתיופיה, הייתה רכזת חינוך, חברה ותרבות, ובגיל 28 הפכה למנהלת הראשונה והצעירה ביותר של מרכז קליטה, בקיבוץ מרחביה. כיום מנהלת אחיהון את הקליטה החברתית ב־22 מרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית.

    ורד אחיהון, מנהלת תחום הקליטה החברתית של עולים בסוכנות היהודית (צלם:  נתן רועי)
    "גאה להיות שותפה בקבלת ההחלטות הארגוניות ומדיניות הקליטה של הסוכנות". אחיהון(צלם: נתן רועי)

    על פי נתוני הסוכנות היהודית, מדי שנה מגיעים לישראל עשרות אלפי עולים מכ־80 מדינות שונות. התחנה הראשונה של רבים מהם היא מרכזי הקליטה של הסוכנות, הפרושים ברחבי הארץ. שם הם לומדים עברית וזוכים למעטפת ליווי חברתית. אחיהון מלווה את העולים בצעדיהם הראשונים בישראל, ומפתחת עם רכזי התרבות במרכזים מגוון תוכניות חינוכיות ופעילויות העשרה על מנת להכין את ילדי העולים למערכת החינוך הישראלית, להכין את העולות והעולים הצעירים לרכישת השכלה גבוהה, ואת המבוגרים יותר להשתלבות בתעסוקה.

     

    הכל תלוי בנקודת המבט

    "אני מנחה מקצועית בנושאי חינוך, חברה, תרבות וקהילה, ומפתחת תוכניות לעולים ממדינות המערב ומאתיופיה על מנת שיוכלו להשתלב בהצלחה בחברה", מספרת אחיהון, "אני גאה להיות שותפה בקבלת ההחלטות הארגוניות ומדיניות הקליטה של הסוכנות. התהליך שאני עצמי עברתי עוזר לי לתרום להבנה מהן הדרכים הנכונות להיטמע בחברה הישראלית".

     

    אחיהון מספרת כי בשיחות עם העולים היא מדגישה את הצורך החיוני בלימודים כתנאי להשתלבות בחברה. "אני תמיד מספרת על החיים שלי ומדגישה בפניהם שהמדינה מאפשרת לך ללמוד ולהצליח, אבל הכל תלוי בנקודת המבט שלך בתור בן אדם ואיך שאתה רוצה להצליח. זו עבודה קשה, והשאלה היא איך אתה רוצה לנתב את זה", אומרת אחיהון. "אפשר להתמרמר ולהגיד 'רע לי', ואפשר לקחת את עצמך בידיים. אני עשיתי תוך כדי עבודה תואר שני, מה שמראה שאפשר ללמוד ולהתפתח במשך כל החיים וגם שיש אפשרות להשתלב בחברה הישראלית בצורה הטובה ביותר. זו עבודה אישית של כל עולה ועולה".

     

    התמונה שהיא מציירת היא אמיתית. יש שם אופטימיות, אך היא שמה על השולחן את הבעיות. "ההורים שלי אמרו 'אנחנו עוזבים את כל מה שהיה לנו כדי שהחיים של הילדים שלנו יהיו טובים יותר. אנחנו נדחוף אותם בלימודים וננסה לתת להם מקום של צמיחה, ולא של דעיכה'. כבת להורים שעלו לישראל בגיל מאוחר, אני מכינה את העולים המבוגרים לכך שכנראה יהיה קשה להם לצמצם את הפערים התרבותיים. מצד שני, אני מדגישה את זה שהם נותנים לילדים שלהם הזדמנות להיות חלק מהחברה הישראלית".

     

    ידענו להעריך את ההשקעה

    אחיהון יודעת ש"לאדם שמגיע למדינה חדשה בגיל 50־60 קשה מאוד ללמוד שפה ולמצוא עבודה, כך שנעשה כאן ויתור גדול, ולא משנה מאיזו מדינה אתה מגיע. אתה עושה ויתור בנוגע לחיים הרגילים שלך לטובת העתיד של הילדים, עוזב משהו מוכר ועובר לתרבות אחרת, שפה אחרת, בגיל מבוגר, כשאתה יודע שאולי לא תמצא מקור פרנסה. אתה מוותר כדי שלילדים שלך יהיו חיים יותר טובים".

     

    לדבריה, "ההורים שלי השקיעו - ואני ואחיי ידענו להעריך את ההשקעה. לקחנו את ההזדמנות בשתי ידיים, והתקדמנו. אני כבר 15 שנה בסוכנות, ובכל מקום שיכולתי להתקדם, עשיתי את זה".

     

    בשיתוף הסוכנות היהודית

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים