שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "אבא עלה לבמה ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי": להיות הבן של יוסי בנאי

    כילד, יובל בנאי התבייש באביו המפורסם אבל נהנה מהקשרים, בגיל 25 הפך לכוכב רוק והתכחש למקורותיו. אולם אחרי שאביו הלך לעולמו, הוא הבין שהשירים של יוסי היו בו תמיד. עכשיו הוא עולה לבמה עם הקלאסיקות במופע "יובל שר יוסי" - וסוגר מעגל

    גיל 10: הביישן

    בשנות השבעים בישראל, לא הייתה אינפלציה של סלבס, כך שלחיות עם אבא מאוד מפורסם הייתה חוויה מתמשכת ולא נוחה במיוחד. כילד ביישן, והיחיד בכיתה שאבא שלו מפורסם, נמלאתי מבוכה. לא ידעתי איך להתמודד עם השאלות של הילדים שציטטו את המערכונים של יוסי - רציתי להיעלם.

     

     

    יוסי ויובל בנאי (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)
    "רציתי להיעלם" - יובל ואביו יוסי(צילום: מתוך האלבום המשפחתי)

    בילדותי עדיין הייתי שונה מבני הדודים שלי - הבנאים המוכרים. אבל גם כילד מופנם, נאלצתי לחיות את החיים של האבא הפחות מופנם שלי. לעבודתו הייתה נוכחות משמעותית בבית, והיא השתרגה בכל תחומי החיים. חופשה משפחתית באילת או במועדון הים התיכון התגלתה כבארטר, כשאבא שלי עלה על הבמה ערב אחד מול כל האורחים, ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. והיה את הקיץ ההוא שבו נשלחתי לקייטנה בקאנטרי קלאב, עד שהסתבר לי שגם זו תוצאה של איזו עסקת חליפין, משום שהגשש החיוור ערכו שם את החזרות שלהם.

     

    עוד בערוץ המוזיקה:

    רוני דלומי: "להופיע באירוויזיון זה לא ה'קיסריה' שלי"

    קואצ'לה הוכיח שוב שהוא הפסטיבל החשוב בעולם

    פטר והזאב עם גרוב: התזמורת שהוציאה ספר ילדים שובה לב

     

    כמובן שלא הכל היה סבל, ממש לא. אהבתי את הצגות התיאטרון, את התפאורות, את הגשש החיוור. אהבתי את החזרות, וכמובן את הבק סטייג'. אני זוכר את אחורי הקלעים של הבימה בזמן הפקת "הצוענים של יפו". המסתורין של ניסים אלוני תמיד סקרן אותי, ובכל פעם התפלאתי לגלות איך מאחורי עשן הסיגריה עמד גם בן אדם. ניסים היה תמיד נחמד אליי - זיכרון שנופל בנצחיותו רק מלחיצת היד לה זכיתי מפרנץ בקנבאור, קפטן נבחרת גרמניה שהייתה אלופת העולם באותו זמן - לחיצת יד שעליה מעולם לא התלוננתי.

     

     

    גיל 25: המורד

    ככוכב רוק צעיר ומצליח הייתי מנותק לגמרי מהמורשת האמנותית של אבא שלי. מבחינתי הוא היה שחקן ששר שאנסונים, ואני הייתי רוקיסט. התעסקתי בכתיבת השירים של משינה עם שלומי ברכה והייתי בטוח שאנחנו הכי מקוריים בעולם, שאין סיכוי שאבא שלי השפיע עלי כך או אחרת. יוסי? זה שייך לעולם ישן, לא רלוונטי ומשעמם. כשאנשים אמרו לי "איך אנחנו אוהבים את האמנות של אבא שלך", הייתי מהנהן בנימוס אך לא בהסכמה.

     

    אבא שלי, מצדו, היה אמביוולנטי ביחס למוזיקה שלי. מצד אחד הוא הופתע מההצלחה של משינה ומהאינטנסיביות של הסגנון המוזיקלי שלנו, ומצד שני ידע לפרגן (כשנדרש אפילו הופיע איתי בתוכנית טלוויזיה), וכשהופענו הוא הגיע לצפות - גם בהופעה הראשונה שלנו מול ארבעים אנשים בפינגווין, וגם כשהופענו מול 50 אלף איש בפארק הירקון.


    יובל בנאי (צילום: רון קדמי)
    יובל בנאי(צילום: רון קדמי)

    הוא סידר לי את האמרגן הראשון שלי ועזר למשינה להיות יותר מאורגנת מקצועית. אבל הוא נשאר עסוק בעולם שלו עם המופעים האישיים (יותר כתיבה, פחות גשש), ולי היה נוח בעולם שלי.

     

    היום: סגירת מעגל

    מאז שאבא שלי נפטר, לפני 13 שנה, התחלתי להתעמק ביצירותיו. הגעגוע אליו החזיר אותי לחומרים שלו. היום אני מבין שהרבה דברים ששמעתי בילדותי נטמעו בי עמוקות והשפיעו עליי כיוצר. יש אינספור דוגמאות, למשל אם ברסאנס לא היה כותב שיר שנקרא "חצוצרת התהילה", אני בספק אם הייתי חושב על צמד המלים "מפלצות התהילה".

    יובל שר יוסי (צילום: רון קדמי)
    עם צוות המופע "יובל שר יוסי"(צילום: רון קדמי)

    בשנים האחרונות הזדמן לי, כביכול במקרה, לבצע שירים של אבא שלי. בהופעה משותפת עם אהוד בנאי שרנו ביחד את "פרצוף של צועני", את "הגבירה בחום" ביצעתי עם יהודית רביץ. בשנה שעברה השתתפתי בערב שבו ביצעו זמרות האופרה הישראלית שירים של אבא שלי ושרתי איתן חמישה שירים ובמופע של משינה שרתי עם שלומי שבן את "אהבה בת עשרים".

     

    הביצועים המרגשים האלה תרמו להבשלת הרעיון שהפך ל"יובל שר יוסי". הבנתי שאחרי 35 שנים שבהן אני שר את החומרים שלי ושל משינה, אני מסוגל ומעוניין להתמודד עם החומרים של אבא שלי, אלה שגדלתי עליהם כל חיי. על הנייר היו אלה חומרים חדשים, אבל תחושת הבטן שלי אמרה לי שאני מכיר אותם טוב.

     

    כששיתפתי את המשפחה הקרובה שלי ברעיון, אביבה בנאי, אשתו של אבא שלי, והאחים שלי, אריאל ודניאל, התלהבו ומהרגע הראשון נתנו רוח גבית לפרוייקט הזה.

     

    יוסי ויובל בנאי בריאיון למאיר שלו בשנת 1984

     

    במהלך תקופת ההכנה הממושכת שבה צללתי עמוק לתוך השירים ופירקתי אותם מוזיקלית ורעיונית על מנת להכיר אותם מבפנים, הבטתי במבט בוגר על המוזיקה שלו. היום אני מבין שאבא שלי עבד תמיד עם מיטב הכותבים שהיו בנמצא בכל תקופת זמן. במהלך העבודה גיליתי דרכו את הכישרון הגדול של נעמי שמר, נהניתי שוב מניסים אלוני, וכמו תמיד התפעלתי ממתי כספי, ז'ק ברל, ז'ורז' ברסנס, ז'ורז' מוסטאקי ועוד.

     

    במופע "יובל שר יוסי" ניסיתי לשמור על רוח השירים המקורית כפי שיוסי פירש והגיש אותם. זהו אינו מופע של גרסאות כיסוי. הכנסתי לתוכו את הטעם האישי שלי שמתבטא בבחירת השירים (יש הפתעות), והנגנים המחוננים שמנגנים אתי שומרים על האופי המקורי אבל נותנים למופע צבע עכשווי.

     

    אני חושב שהשירים שמרכיבים את המופע הזה מתעלים מעל לזמן, גם בשל הרומנטיות שלהם, גם בראייה החברתית הנוקבת שלהם, המוזיקליות וההומור המיוחד של יוסי. אני אסיר תודה שזכיתי לסגור את המעגל הזה.

     

    יובל בנאי יופיע עם המופע "יובל שר יוסי" ב-31 במאי בתיאטרון הבימה בתל אביב, ב-15 ביוני באמפי שוני וב-25 ביוני בהיכל התרבות בתל אביב.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים