שתף קטע נבחר

האיש ש"מציל" את חברי הכנסת כבר 25 שנה

עוזי מזרחי עומד בראש "בית המלאכה" במשכן הכנסת, ומוצא פתרון לכל בעיה טכנית שעלולה להפריע: מהסולייה של גנדי ועד המשקפיים של אילן גילאון. מזרחי: "לא מדובר רק בפרנסה, יש כאן גם הרבה אכפתיות ואהבה למקום"

 

 

מתחת לחדר המליאה ואולמות ועדות הכנסת מתנהל "בית מלאכה" שמוצא פתרון לכל בעיה טכנית שעשויה להפריע לעבודת המשכן. מי שעומד בראש בית המלאכה ב-25 השנים האחרונות הוא עוזי מזרחי, שאחראי לתיקון ותפעול כל המשכן – מדגלי מדינות ותמונות במסדרון ועד למשקפיים ולנעליים של הח"כים.

 

"זה בסיס האם שלנו, שבעת המופלאים", תיאר מזרחי, ראש מדור בינוי ואחזקה בכנסת. "אנחנו משתדלים לפתור כל מקרה חירום בזמן הקצר ביותר". וב-25 שנים היו לא מעט מקרי חירום כאלה.

עוזי מזרחי איש האחזקה הותיק של הכנסת (צילום: אלכס גמבורג )
עוזי מזרחי בכנסת(צילום: אלכס גמבורג )

 

עוזי מזרחי איש האחזקה הותיק של הכנסת (צילום: אלכס גמבורג )
(צילום: אלכס גמבורג )

"כשהייתי עובד צעיר בכנסת, גנדי (רחבעם זאבי – ע.ט.) הגיע אליי עם סוליית נעל קרועה. הוא היה זקוק לתיקון חירום מכיוון שנקבע לו דיון במליאת הכנסת", סיפר מזרחי. "אני לא זוכר בדיוק איך, אבל הצלחתי לתקן את הנעל בתוך פחות מ-15 דקות, וגנדי הגיע לנאום בדיוק בזמן".

 

את ערכת תיקון הנעליים המקורית הוא שומר למקרי חירום נוספים, והיא הייתה לעזר כשנעל העקב של אחת מחברות הכנסת נשבר: "העקב היה מאוד דק ולכן עשינו מבצע תיקון מיוחד ואומנותי, כך שכמעט לא ניתן היה להבחין שחיברנו את העקב עם מסמר מחלקו התחתון".

 

עשרות אלפי פניות מתקבלות בכל שנה במוקד התקלות של הכנסת מיועצים פרלמנטריים, אורחי הכנסת ועובדי המחלקות. חלק מהתקלות דורשות פריצת מנעולים: "בעבר היו לנו כאן קופסאות עם עשרות מפתחות ואם מישהו היה מאבד את המפתח היינו יושבים ועוברים מפתח אחרי מפתח. באותה תקופה המנעולים היו יקרים, כך שהיה עדיף להקדיש שעה לחיפוש במקום לשבור את המנעול. היום יש לנו כלי פריצה מתוחכמים".

עוזי מזרחי איש האחזקה הותיק של הכנסת (צילום: אלכס גמבורג )
"מבצע תיקון מיוחד". עוזי והחלקים (צילום: אלכס גמבורג )

עוזי מזרחי איש האחזקה הותיק של הכנסת (צילום: אלכס גמבורג )
"בית המלאכה" בכנסת (צילום: אלכס גמבורג )

אחד ממקרי החירום שעוזי פתר הוא הצלת עובדת שנתקעה בתא שירותים, הרבה אחרי שעות העבודה. "לפני כעשרים שנה הייתי בדרכי למחסן באזור אגף ההילטונים. זה היה יום חמישי, יום העבודה הסתיים והכנסת הייתה ריקה. הייתי אמור להכניס משהו למחסן וללכת הביתה. פתאום שמעתי צעקות 'הצילו, שמישהו יעזור לי'. התקרבתי לתא והתברר לי שאחת המדריכות של מרכז המבקרים נתקעה שם. זה היה לפני שהיו טלפונים סלולריים כדי להתקשר לעזרה".

 

"חברי הכנסת עצמם לא מתקשרים הרבה, אבל הם דואגים שהעוזרים הפרלמנטריים שלהם או הנהג שלהם יתקשרו אליי", הסביר עוזי. "למשל חברי הכנסת אורי אריאל ואילן גלאון, שהתקשרו פעם אחרי שנשברו להם המשקפיים. הבן-אדם לא יכול לראות או לקרוא – אז יאללה לעבודה. מביאים את הערכה של תיקוני המשקפיים, יש לי שם כל מיני ברגים שאספתי, וחבר הכנסת יכול ללכת לעבודה שלו. הדברים האלה עושים לנו טוב בלב".

 

גם ראשי הממשלות נתקלו מדי פעם בדמותו של 'אב הבית': "ביקרתי פעמים רבות במשרד ראש הממשלה בכנסת, הכרתי את מנחם בגין ואהוד אולמרט. אני זוכר גם את הכהונה של אריאל שרון – הוא היה איש לבבי, היה מתחבב על כולם ותמיד דיבר אלינו יפה. עם נתניהו הצטלמתי כמה פעמים במליאה. יש לי תעודות הוקרה חתומות על ידי כל ראשי הממשלה שהיו כאן מאז שנכנסתי לתפקיד".

 

מדור בינוי ואחזקה אחראי על התחזוקה השוטפת במשכן, ועוזי דורש מהעובדים שלו להיות "כל יכולים" ולדעת לבצע עבודות גבס, נגרות ואפילו רתכות. למה הכנסת צריכה מסגרייה וכלי ניסור? "עם כל הכבוד לקבלנים שמגיעים חוץ, אין להם מחויבות למקום. אם למשל תהיה הצפה – עד שהקבלן החיצוני ייכנס, יעבור בידוק ויביא את הכלים שלו כל המשכן כבר עלול להיות מוצף".

 

"מה שאנחנו עושים זה לא רק בשביל הפרנסה, אלא עם הרבה אכפתיות ואהבה למקום", סיכם מזרחי. "אני תמיד אומר – זה פרלמנט, לא מפעל של נקניק. פה לא לוקחים סיכונים ולא עושים ניסויים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס גמבורג
עוזי מזרחי בכנסת
צילום: אלכס גמבורג
מומלצים