לזכרם של האיל וכמיל: עברי לידר ונסרין קדרי בשיר שמשלב עברית וערבית

פחות משנתיים עברו מאז איבדו עפיף סתאוי ושכיב שנאן את בניהם, האיל וכמיל, בפיגוע בהר הבית. שני אבות, שניהם מהעדה הדרוזית, חולקים את אותו כאב, אותו אובדן ואותו קונפליקט מול החברה הישראלית. במפגש שלהם עם עברי לידר, מטרים ספורים מהמקום בו נרצחו ילדיהם, הם מבקשים שהשיר שיבצע יחד עם הזמרת נסרין קדרי לזכרם יהיה שזור במסרים הנוגעים למאבק שלהם לשייכות כאזרחים שווים במדינת ישראל, בצילו של חוק הלאום. בין היתר, זו המורשת שהם מייחלים שילדיהם יותירו אחריהם. מתוך המפגש הזה נוצר השיר "מהכפר אל הכיכר", שיתפרסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" במסגרת פרויקט "יצירת חיי", בערב יום הזיכרון.  

האיל סתאוי וכמיל שנאן(צילום: באדיבות המשפחות)

מילים ולחן: עברי לידר וחגי אוזן

עיבוד והפקה מוזיקלית: אריאל טוכמן

انا بخاف عليك يا ولدي

(אני מפחדת עליך ילד שלי)

انا بخاف عليك من بلادي

(אני מפחדת עליך מהארץ שלי)

هذا الي بفرقنا في هدنيا

(זה מה שמייחד אותנו בעולם)

קוראים לי אח

بينادوني أخ

חבר לקרב

أخ للمعركة

קוראים אהוב בכל מצב

بينادوني حبيب في كل حال

קוראים לי לעמוד

بينادوني أوقف

אתכם באבל

معكو في الحزن

הקול שלי נסער

صوتي منفعل

מהכפר אל הכיכר

من القرية للدوار

دموعنا بينسكبو بالنهار

(הדמעות שלנו זורמות לאור יום)

תקראו לי כששרים

إندهولي بس تغنوا

כשכואבים את הנופלים

بالوجع على الي سقطوا

גם לי יש מקום

كمان الي في محل

בחלקה של אלוהים

في قسيمة الله

הקיר עומד שם ושותק

الحيط واقف هناك وساكت

הלב עמוק בפנים צועק

القلب عميصرخ من جوا

انا معكم

(אני איתכם)

احكو معاي بالعربي

(דברו איתי בערבית)

‏غنوا لي شوي لوجعي

(שירו קצת על כאבי)

ما ‏ممكن ‏ولا حد يبعدنا

(כך אף אחד לא יוכל להפריד בנינו)

אל מול שער השבטים

قبال باب الاسباط

חומת מגן על החיים

صور حامي للحياة

שפה אחת צדדים שונים ביננו

لغة واحدة جهات مختلفة بيناتنا

"אף פעם לא חשבתי שדבר כזה יכול לקרות במקום כל כך קדוש", סיפר עפיף, אביו של האיל, ללידר. איבדנו פה את היקר לנו מכול". "המוות מוליד איתו פצע ענק. אנשים חושבים שבמרוצת הזמן הוא מגליד, הוא לא. אין סוף לכאב של אובדן, במיוחד אובדן של בן", הוסיף שכיב אביו של כמיל.

"כל המסרים של הסיפור הזה מתחברים בסופו של דבר למסר אחד שאני אוהב ומתחבר אליו", סיפר לנו לידר לאחר המפגש. "אנחנו כאנשים באים ממקומות שונים אבל בסוף כולנו חיים פה ביחד. אנחנו אוהבים אחד את השני ויש לנו שותפות גורל מאוד משמעותית, חשוב לדבר על זה וחשוב להראות את זה. אני שמח לנסות להיות חלק מזה".

עפיף סתאוי, שכיב שנאן ועברי לידר(צילום: אלכס קולומויסקי)

"לכל אחד יש דרך להעביר את הכאב שלו, את הכאב שלנו אנחנו מעבירים דרך המוזיקה", סיפרה קדרי. "האמירה של היצירה הזו היא שלא משנה - לא גזע, לא שפה, לא מין, כולנו בני אדם. יש תחושת קיפוח. תחושה שחייל יהודי זה לא חייל דרוזי. שאין להם אותן זכויות, אבל כן את אותן חובות. הם רוצים שייכות וזה מובן".

עפיף סתאוי ושכיב שנאן(צילום: ירון שרון וטל שמעוני)

"לכל מילה היה המשקל שלה", מוסיף חגי אוזן, המנהל של נסרין, שכתב יחד עם לידר את השיר. "עד עכשיו הפצע של יום הזיכרון הוא בשפה אחת - עברית, ואנחנו שואלים את עצמנו איך זה יתקבל? איך הציבור ישמע שיר שמתחיל בערבית?".

הפרויקט המלא - שבו שירים, אנימציה בשיתוף בית אבי-חי, גרפיטי ואיור - יתפרסם ביום שלישי הבא ב-ynet, ב"ידיעות אחרונות", ובמשדר מיוחד ברדיו תל אביב, רדיו דרום, רדיו חיפה, גלי ישראל, חם אש 99.5fm ודרום 101.5. השירים מהפרויקט יופצו באמצעות שירות הפצת הסינגלים "פטיפון".