שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    העתיד הוא פרחים זוהרים ושמלות מנבגים
    הביאנלה הבינלאומית לעיצוב בסנט אטיין התמקדה השנה במערכת היחסים שבין אדם למכונה, והציגה פיתוחים כמו חממה שטומנת זרעים לפי ציוצים בטוויטר, נעליים שעשויות מבקטריות וצעיפים מותאמים ל-DNA. פגשנו שם גם מעצבת בכירה בגוגל שהסבירה למה כפתור ההמבורגר הוא המצאה גאונית

    יום אחד, בעתיד הלא רחוק, אורכידאות זוהרות יפיצו אור רך שיחליף את המנורות בחדר השינה. אנו נפסע בבית בנעליים שיוצרו מבקטריות שהפכו לבד עמיד במיוחד, נלבש חולצות שיוצרו מנבגים, נעטה צעיפים שצבעם תואם את פרופיל ה-DNA שלנו והעציצים שבמרפסת יושקו לפי הנושאים הכי פופולריים בטוויטר.

    לא מדובר בדמיון פרוע: כל העיצובים הנ"ל הוצגו בחודש שעבר בביאנלה הבינלאומית לעיצוב בעיר סנט אטיין בצרפת, והאמת? די נעים לחשוב על העתיד במונחים קצת פחות אפוקליפטיים מהרגיל. האירוע הדו-שנתי מתרכז בדרך כלל בעיצוב מוצר, אבל הפעם התמקדה התערוכה המרכזית, "מערכות ולא חפצים", במערכת היחסים המורכבת שבין האדם למכונה.

     

    הביאנלה בסנט אטיין (צילום: תמר שבק)
    מי רוצה ללבוש שמלה מנבגים?(צילום: תמר שבק)
     

     


    המוצגים ניסו לענות על שתי שאלות מרכזיות: כיצד ליצור עיצוב חדשני אך בר-קיימא, ואיך להגיע לחלוקה שווה יותר של הידע הדיגיטלי בעולם ולתרום כך לדמוקרטיזציה של הרשת. "ככל שאנחנו משתמשים יותר ויותר בטכנולוגיה, כך אנו כמהים למגע אמיתי עם החומרים ועם בני האדם סביבנו", מסבירה ליזה ווייט, אוצרת התערוכה, שהגיעה מעולם תחזיות העיצוב, המנסה לצפות אילו חפצים וטרנדים יגרמו לנו לפתוח את הארנק בעתיד הקרוב.

    "נדמה לי", אומרת ווייט, "שאנשים פחות רוצים לאגור מוצרי צריכה ויותר להשתייך למערכת כמו מחזור ואקולוגיה או סגנון אמנותי".

     

    הביאנלה בסנט אטיין (צילום: תמר שבק)
    גמישה ונוחה. נעל מתרבית בקטריות(צילום: תמר שבק)

    רוב המוצגים בחלק הזה של התערוכה עדיין לא הגיעו לחנות האינטרנט הקרובה למקלדת שלכם. "שתי חברות, אמריקנית ואירופית, מפתחות את השקיות המתכלות המוצגות כאן והעשויות מפטריות. ברגע שהן יפתרו את הבעיה של ייצור המוני, רבים מהמוצגים הבולטים בתערוכה יעברו גם הם לשלב המסחרי", מסבירה ווייט ומצביעה על נעל ספורט גמישה ונוחה במיוחד, שיוצרה מתרבית בקטריות שפותחה על תבנית. אל דאגה, לא מדובר בבקטריות שמקורן ברגליים המזיעות של חובבי הספורט אלא בזן ידידותי ופחות ריחני שפותח במעבדה.

     

    פעם ראשונה מחוץ למעבדה 

    ליד הנעליים מוצגת גם שמלה העשויה מנבגים וטחב, ולידה שקיות עם בקטריות חיות בצבעים זוהרים, אשר מתפתחות ומשנות את צבען במהלך התערוכה. "זו הפעם הראשונה שהן מוצגות מחוץ למעבדה, אז אם יקרה להן משהו, הבטיחו לנו לספק לנו תרבית חדשה", ווייט מתלוצצת-מסבירה.

     

    ועוד במחלקת הלבוש: צעיפים שנסרגו על פי הקוד הגנטי של כל צרכן. מכיוון שהוא תורגם למערכת צבעים, אלה אמורים להחמיא לצבע העיניים ולשיער הטבעי שלכם. "אני מקווה שאנשים יתקשרו אליהם יותר מאשר לצעיפים רגילים, ולכן ישמרו אותם לאורך זמן", אומרת ווייט.

     

    ליזה ווייט (צילום: פייר גראסה)
    כמיהה למגע עם חומרים. ליזה ווייט(צילום: פייר גראסה)

     

    אחד המוצגים המרשימים בתערוכה הוא אורכידאה שזוהרת תחת אור אינפרה-סגול, אשר אמורה בעתיד הקרוב לשמש כמנורה. החברה מתכוונת לייצר בעתיד צמחים שיפיצו אור גם ללא תאורה מיוחדת, "כמו בסרט 'אווטאר'", אומרת סופי הומברט, שפיתחה את התמיסה הטבעית שנספגת בפרחים וגורמת להם לזהור בחושך כעבור שלוש שעות. הסרום הזה, אגב, אמור גם להאריך את חיי הפרחים.

     

    הביאנלה בסנט אטיין (צילום: aglaé)
    הפרחים הזוהרים(צילום: aglaé)

     

    במרכז חלל התצוגה עומדת חממה המחוברת למחשב. היצירה של המעצב פלורנטין אייסלינגר מתוכנתת כך שבכל פעם שמישהו מצייץ את המילים Data, Garden או במהלך התערוכה Terrain או Entente, המערכת טומנת זרע באדמה. בכל פעם שמישהו בעולם מצייץ את המילים Water או System, המערכת משקה את הצמחים. "מה יקרה אם הצמחייה תגדל במקביל לביג דאטה?", שואל האמן. האוצרת ווייט מוסיפה: "אם המילים לא נמצאות מספיק בשימוש, יש לנו מילה מחליפה - אהבה".

     

    סמוך לחממה עומדת שורת עציצים שחורים שפיתחה חברה ישראלית, ביופלסמאר. הצמחים משווקים במכלים שאותם אפשר לשתול ישירות באדמה, והם משמשים כדשן ומתכלים בדיוק כמו הצמחים.

     

    הביאנלה בסנט אטיין (צילום: תמר שבק)
    הביאנלה בסנט אטיין. יש גם נציגות ישראלית(צילום: תמר שבק)

     

    אורח הכבוד של התערוכה, ג'ון מאדה, פרופסור לשעבר ב-MIT ואחת מאגדות העיצוב הדיגיטלי, משתף פעולה עם גוגל בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ועומד בראש צוות העיצוב של automattic, היוצרים ומתחזקים כ-33% מאתרי האינטרנט בעולם, כולל Wordpress. אין יום שבו אנחנו לא לוחצים על אייקונים שהצוות שלו פיתח.

     

    באופן פרדוקסלי, בהרצאה שלו לרגל פתיחת האירוע, הוא מספר על מכשיר מיוחד (שאינו מוצג בתערוכה), המכסה פיזית את הסייעת הקולית של אמזון, אלקסה, ומפריע לה להאזין לשיחות באמצעות שידור של רעש לבן. לפעמים, כנראה, צריך להפסיק לחפור במחשב ופשוט למצוא את המכסה הנכון בארון. ניתן להוריד את התוכניות כדי לבנות את הכיסוי, שאינו נמצא כרגע בשיווק מסחרי.

     

    "יותר חשוב להבין איך המחשב עובד ומתנהג מאשר לדעת לקודד, אחרת אתה נשאר מאחור", אומר מאדה בהרצאה החגיגית, שאליה הגיע עם הצוות שעימו הוא מפתח את עולם המחר הווירטואלי. "הפחד הולך וגובר כי מחשוב ותכנות הם בלתי נראים. לצייר שעובד בסטודיו יש כתמי צבע על הידיים. כשמעצב ברשת מסיים יום עבודה, לאף אחד בעולם האמיתי אין באמת הוכחות שהוא ישב ויצר כל היום", הוא מסביר, כמו גיק אמיתי, בעזרת ציטוטים של יודה מ"מלחמת הכוכבים".

     

    האייקון הטוב בעולם 

    רייצ'ל בין, ששיתפה פעולה עם מאדה בגוגל, מנהלת את צוות העיצוב של ענקית הטכנולוגיה והייתה גם האחראית לאימוג'ים, כמו גם המנהלת האמנותית הראשונה של גוגל פליי. כשאני שואלת אותה מהו האייקון החביב עליה, היא עונה: "ההמבורגר - זה שבנוי משלושה קווים, ובעצם מסמל את התפריט ואת הבחירות העומדות בפני המשתמש. הוא פשוט ומובן, ומשתמשים בו בכל כך הרבה מוצרים".

     

    רייצ'ל בין (צילום: תמר שבק)
    חובבת המבורגרים. רייצ'ל בין(צילום: תמר שבק)


    "׳יש עוד אחד שהוא כנראה הטוב מכולם", היא מוסיפה לאחר הרהור קל, "החץ שמחזיר אותך לחלון הקודם. זה אייקון שכולם מכירים".

    את הקושי בעיצוב סמלים שכל אחד יכול להבין היא מסבירה בקפיצה שעלינו לעשות בין העולם האמיתי לווירטואלי: "כולנו מכירים כפתורים שיש ללחוץ עליהם במכונות, אבל איך להעביר אותם לדו-ממד בצורה נעימה? חשוב שהם יופיעו באופן כמעט זהה בכל אתר שבו אנחנו משתמשים, כדי שכשנראה את האייקון נגיד 'כן, זה כפתור ואני יודעת מה לעשות איתו!"

     

    - אבל כל חברה רוצה זהות גרפית משלה, למשל אפל, שהתפוח הוא הסמל המסחרי שלה.


    "יש לנו שיטת סמלים שאנחנו מציעים בחינם בכל מיני סגנונות, כדי שהחברות יוכלו לבחור את הזהות שלהן אבל המשתמש עדיין יבין מה צריך לעשות".

     

     

    מפתחי החברה מעבירים שעות ארוכות בניסיון להמציא את האיור הנכון, שיבהיר לכל אחד מאיתנו מה לעזאזל קורה אחרי שלחצתם על מרובע עם שני הרים וזכוכית מגדלת באמצע. "בסופו של דבר, זה כמו כיסא", מסבירה בין, "יש מבנה אחיד וסימטרי שגורם לו להיות יציב, אבל אפשר לעצב אותו בכל מיני צורות. הדבר החשוב ביותר הוא, בכל זאת, שאפשר יהיה לשבת עליו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים