שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "חוקרים פרטיים": "פעם אהבתי מדע, היום לא"
    פיתחנו מודל מתמטי שמצליח לנבא בדיוק של 70% כיצד תשתנה, במהלך שנת לימודים אחת, המוטיבציה האישית של בני נוער ללמוד מדעים

     

    אוהבים מדע? ()
    אוהבים מדע?

     

    עוד לא פגשתי ילד בכיתה ב' שלא מתעניין במדעים. ילדים בגיל הזה מלאי סקרנות ורוצים להבין את העולם. למה השמיים כחולים? ממה כדור הארץ עשוי? איך הגענו לכאן? לעומתם, לרוב הילדים בכיתה ח' כבר ברור, שמדעים זה לא בשבילם.

     

    "חוקרים פרטיים": לכל הטורים הקודמים

     

    מיכל, הבת של השכנים, היתה כל הזמן באה אליי עם שאלות על חלזונות, כוכבים, מגנטים, מיזוג אוויר, מה לא? השאלות הלכו ופחתו ובסוף נעלמו. את מקומם תפס אנטי למורים לא נחמדים שצועקים כל הזמן והתנגדות לכל דבר שעלול להתפרש כ"חנוני".

     

    אני רוצה לדעת למה יש ילדים שהעניין שלהם במדעים אינו הולך לאיבוד ואפילו מתחזק ואחרים שמפתחים אנטי לנושא. זה אחד מנושאי המחקר שמעסיקים אותי במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע.

     

    יחד עם ד"ר ישראל טויטו פיתחנו מודל מתמטי שמצליח לנבא בדיוק של 70% כיצד תשתנה, במהלך שנת לימודים אחת, המוטיבציה האישית של בני נוער ללמוד מדעים. איך אפשר לנבא את המוטיבציה ללמוד מדעים? ילדים כל הזמן מתאימים את ההתנהגות והעמדות שלהם ללחצים ולציפיות שהסביבה משדרת להם.

     

    פרופ‘ דוד פורטוס ()
    פרופ‘ דוד פורטוס

     

    הורים, מורים, חברים, נורמות בית-ספריות, חוגים - כל אלה מושכים ודוחפים את הילד לכוונים שונים. אך מה שבאמת משפיע הם לא המסרים שהסביבה משדרת לילד, אלא הדרך שבה הילד תופס את אותם המסרים. לדוגמה, המורה מחייך אבל הוא נתפס כנחש, כאילו החיוך שלו לא אמיתי.

     

    ההורים כל הזמן משבחים, אבל הילד חושב "ברור, הם ההורים שלי. אבל בעצם הם לא כל כך סומכים עליי." באמצעות מידע שהילדים מספקים לנו בתחילת השנה על תפיסתם את עצמם ואת הסביבה שלהם, אנו יכולים, בעזרת המודל שבנינו, לנבא איך תשתנה המוטיבציה של רובם בנוגע למדעים במהלך השנה. אני מקווה שבעתיד המודל הזה יעזור לנו להבין איך לבצע שינויים גדולים וקטנים במערכת החינוך, כדי שלא יהיה מתבגר שיחשוב שמדעים אינם מעניינים, רלוונטיים ובהישג ידו.

     

    ההשפעה של בתי הספר

    לפני שהתחלתי לחקור את הוראת המדעים ולעסוק בחינוך הייתי פיזיקאי. יום אחד הבנתי שאנשים מעניינים אותי יותר מחלקיקים, עשיתי הסבה מקצועית, הוצאתי רישיון הוראה ולימדתי פיזיקה בתיכון. מאוחר יותר הייתי שותף להקמה ולניהול של תיכון אנתרופוסופי ברמת גן.

     

    לבתי ספר יש השפעה לא מבוטלת על היחס של תלמידיהם למדעים. זה כולל מסרים כמו למי מתאים ללמוד מדעים, האם מדגישים לימודים לשם הישגים או לשם הרחבת אופקים וגילוי עצמי, מתי מתחילים לעסוק בצדדים המופשטים של המדע והאם נותנים מקום לרגש התפעמות מהעולם או רק למספרים ולנוסחאות.

     

    העניין של מיכל השכנה בחלזונות לא נעלם סתם ככה. דברים קרו ששכנעו אותה שעדיף להתעניין בדברים אחרים או לפחות לא לגלות כלפי חוץ שהיא מתעניינת בחלזונות. אני מקווה שהמחקר יעזור לנו להבין מהם הגורמים שמצמצמים או מעצימים את טווח הסקרנות של ילדים, איך הם פועלים ואיך אפשר לשנות אותם כדי שמיכל תמשיך לבוא אלי עם שאלות שייהפכו מורכבות ומעמיקות יותר ככל שתגדל, עד שיבוא יום שאני אצטרך ללכת אליה לשאול שאלות ולא להיפך.

     

    פרופ‘ דוד פורטוס, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית ".  

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים