שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    למען החסינות נתניהו דורס את האיש הרזה
    מה קרה לשר האוצר שדיבר העול הכלכלי על המגזר היצרני? הוא חייב להקים קואליציה עם המפלגות החרדיות שדורשות מימון לציבור שרובו לא עובד

     

    בנימין נתניהו יעקב ליצמן ישיבת ממשלה (צילום: אלכס קולומויסקי)
    בנימין נתניהו ויעקב ליצמן (צילום: אלכס קולומויסקי)

    אחרי בחירות 2003 הציע אריאל שרון לבנימין נתניהו, שהפסיד לו בפריימריז לראשות הליכוד, את תפקיד שר האוצר. נתניהו התלבט ואמר לעוזריו: "התפקיד הזה הוא נשיקת מוות למי שרוצה לחזור להיות ראש ממשלה". אבל שרון סרב לתת לו את תיק החוץ ובלית ברירה הסכים נתניהו לקחת את האוצר, ומילא את התפקיד בדרך המקצועית ביותר.

     

     

    הדימוי הזכור ביותר שבו השתמש בכהונה ההיא היה משל האיש הרזה הנושא על כתפיו את האיש השמן. האדם הרזה, לפי אנלוגיה זו, הוא הסקטור היצרני הפרטי, הנאלץ לשאת על גבו את המגזר הממשלתי הציבורי. נתניהו הדגיש שהסקטור הציבורי משמין והולך ומסכן את הכלכלה הישראלית. כשר אוצר הוא ניסה לשנות את המשוואה הזו והעניק עדיפות למשק הפרטי.

     

    אבל כראש ממשלה נתניהו עושה הכול כדי להגדיל את משקלו של האיש השמן הרוכב על כתפיו של האיש הרזה. הממשלה שהוא עומד להקים בימים אלה תהיה בשליטת דה-פקטו של המפלגות החרדיות, שעל ידי כך יעמיקו את המצב שבמסגרתו חלק גדול מהציבור שלהן אינו עובד וניזון מכספי תמיכות של הממשלה.

     

    לא צריך להתרגש מאמירותיו הלוחמניות של אביגדור ליברמן המכריז שהוא מתנגד למדינת הלכה. זהו רימון עשן הנזרק לעבר הציבור החילוני. החרדים לא מבקשים להקים מדינת הלכה. הם בסך הכול רוצים להמשיך ולקיים את האוטונומיה החרדית שהקימו ואין להם עניין להתערבב עם שאר תושבי המדינה.

    ב-1993 התקשר אלמוני לשרה נתניהו וטען שברשותו קלטת שבה תועד בעלה מקיים יחסים עם אישה אחרת. הוא איים שיפרסם אותה אם נתניהו לא יסיר את מועמדותו לראשות הליכוד. נתניהו התייצב ב-"מבט" בערוץ הראשון, אישר שניהל רומן מחוץ לנישואין וטען שבכיר בליכוד מנסה לסחוט אותו.

     

    בבחירות 1996 הפיצה מפלגת העבודה מודעות ברחוב החרדי שקראו לא להצביע עבור נתניהו מאחר שעבר על האיסור של "לא תנאף" בעשרת הדברות. החרדים, בתגובה, נהרו בהמוניהם לקלפי והצביעו לנתניהו בבחירה ישירה לראשות הממשלה.

     

    שאלתי יועץ תקשורת חרדי איך הוא מסביר את הסתירה הזו וזה השיב בסלחנות: "אנחנו לא שופטים את המוסריות של החילונים. בעינינו גם הליכוד וגם העבודה הם טרפה. נתמוך במי שנותן לנו יותר".

    את דרישות החרדים מגדיר נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרב שלום כהן, באופן חד: "לא נשתתף בממשלה בשום אופן, אלא אם הישיבות יוכלו להתקיים - הן מבחינה כספית, הן מבחינת הגיוס".

     

    זהו שם המשחק. מימון צבא האברכים, שלא ישרתו בצה"ל וימשיכו להיהרג באוהלה של תורה. ב-2014 למדו 94 אלף חרדים בישיבות וב-2019 צמח מספרם, לפי נתוני למ"ס, ל-140 אלף, ובכך העמיקה המגמה של ירידה בתעסוקת הגברים החרדים במשק. ב-2016 נרשם שיא עם 52% שעובדים, אבל ב-2017 נעצרה המגמה ואפילו נרשמה ירידה ל-50%.

     

    מה הסיבה לכך? לדברי ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ב-2016 הועלו קצבאות האברכים וקצבאות הילדים, הוחזרו הבטחת ההכנסה והסבסוד במעונות יום לנשים עובדות, שאינו מותנה בעבודה של האבא. כלומר, מדיניות ממשלות נתניהו גורמת לכך שלגברים החרדים עדיף לעסוק בשינון פסוקי תורה מאשר להיות בעלי מלאכה.

    בוחרי הליכוד יכולים לפחות להתנחם בעובדה שהברית עם החרדים היא זו שמבטיחה להם את השלטון. לפי נתוני הגידול הצפוי במספרי האוכלוסייה החרדית, גם זהות הגורם המרכזי בקואליציה תשתנה. עד 2030 החברה החרדית צפויה להוות 16% מכלל האוכלוסייה וב-2065 יהוו שליש מהאוכלוסייה הישראלית ו-40% מהאוכלוסייה היהודית.

     

    כוחם של החרדים יגדל גם בייצוגם הפוליטי. יהדות התורה, למשל, הכפילה את כוחה במשך 25 השנים האחרונות. בתחילת שנות ה-90 (בראשית העלייה החילונית האדירה מברה"מ לשעבר) היו לה ארבעה מנדטים בלבד וכיום שמונה. לרשותם עומד צבא בחורי הישיבות הממומן על ידי המדינה ומצביע לפי פקודה. גם חלק גדול מבוחרי ש"ס, שגם לה שמונה מנדטים, נמצא בישיבות חרדיות.

     

    נתניהו עומד לכאורה להקים ממשלה שמקדשת את השוק התחרותי וצמיחת המשק, אבל בהסכמתו למתן הטבות מפליגות לחרדים הוא מממן מגזר שלם הנתמך על ידי המדינה ויביא להאטת המשק.

     

    את זה נתניהו ימשיך לתת להם, משום שהוא זקוק לממשלה הזו כדי להיחלץ מתיקיו הפליליים. ליברמן אכן הודיע שלא יסכים לשינוי הסטטוס קוו עם החרדים, אבל מממשלות נתניהו השונות, שכללו גם את ליברמן, למדנו שהסטטוס קוו הזה גמיש כמו נערת גומי. הוא ימשיך להתכופף לטובת החרדים.

     

    • ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים